|
|
אכלנים אנונימיים (OA)
ש: האם מותר ללמוד שיטה מוסרית אצל "אכלנים אנונימיים" מאנשים שאינם שומרים מצוות?
ת: השיטה הזאת מטפלת באכילת יתר ואין בה דברים שליליים. המציאו אותה גויים אמריקנים שחלקם לא היו מאמינים כלל וחלקם היו נוצרים. הרמב"ם כותב בהקדמה לשמונה פרקים, שהוא ספר על תיקון המידות: קבל האמת ממי שאמרה. ואכן אכילת יתר הינה מידה רעה. דרך ארץ קדמה לתורה, מידות טובות קודמות לתורה.
בכדי לתקן מידות רעות אינני צריך דווקא את תורה אך בעזרת התורה אפשר לתקן את המידות לעילא ולעילא (אורות התורה).
בשיטת OA אינך צריך להאמין באלוקים, אלא להאמין בכוח מסוים, כל אחד בוחר לו כוח כרצונו. אדם אתאיסט יאמין בכוח מסוים. אדם מאמין יאמין בד'.
|
|
|
|
|
מידות
ש: האם מותר ללמוד מגויים שיטות לתיקון המידות?
ת: מותר ללמוד חכמה כגון פיזיקה ומתמטיקה מגויים, אך ענייני מוסר ועבודת ד' אי אפשר לקחת מהם.
ברם, אנו רואים שבתיקון המידות גדולי עולם לא נמנעו מלקחת דברים טובים שמצאו אצל הגויים ולסננם. הגמרא (ברכות ח ב) אומרת: "אמר רבן גמליאל: בשלושה דברים אוהב אני את הפרסיים - הן צנועין באכילתן, וצנועין בבית הכיסא וצנועין בדבר אחר". רבי יהושע בן לוי אומר שישנה סתירה ביחזקאל הנביא. מצד אחד כתוב: "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם" (ה ז) ומצד שני כתוב: "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם" (יא יב). תירוץ: כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם (סנהדרין לט ב).
ספר חובות הלבבות לקח תכנים מפילוסופים ערבים. ספר חשבון הנפש מרבי מנחם מנדל לפין מסטנוב, שרבי ישראל סלנטר כתב לו המלצה טובה ובישיבות בליטא למדו ממנו, בנוי על רעיון שחידש בנג'מין פרנקלין. כמובן עם הרבה תיקונים, טיהורים ו'גיורים'.
הרמב"ם בשמונה פרקים לקח גם מאריסטו ואמר: קבל את האמת ממי שאמָרָה (הקדמה). כמובן שאיננו אומרים על אריסטו: 'עשה לך רב'. אבל אם הוא אומר דבר נכון אפשר לקחת ממנו. עיין בספר תוספת ברכה, שהוא פירוש על התורה מבעל תורה תמימה, המלקט ע"פ דברי הרמב"ם עשרים וארבעה דברים בתורה, בדברי חז"ל ובדברי גדולי ישראל הנלמדים מגויים (במדבר כד ה).
לכן אם רואים דברים טובים בתחום הזה מותר לקחת. ודאי, לא לוקחים מגויים את תוכן התורה, אבל יש דברים שמותר לקחת מהם לאחר שעברו סינון. הרי מיתרו למד משה רבנו איך לארגן את בתי הדין. אמנם יש לבדוק היטב היטב כל דבר אם הוא הגון או לא. אומרים שהרמב"ם גייר את אריסטו. חלק לקח, חלק זרק לפח. הרמב"ם הרגיז את כולם - הרגיז את חסידי אריסטו כיוון שזרק חלק מתורת רבם לפח, והרגיז כמה יהודים כיוון שלקח חלק מאריסטו. לכן יש לדעת שלא כל אחד הוא בר הכי להחליט מה לקחת ומה לא לקחת. אמנם באמת איננו לוקחים מהם אלא מחזירים לעצמנו דברים שלנו שהלכו שם לאיבוד (שמונה קבצים א תתק).
|
|
|
|
|
הקשת כוסות
ש: האם להקיש כוסות זה לזה כאשר אומרים לחיים?
ת: לא. חוקות הגויים. שו"ת מבשר טוב ב עט.
|
|
|
|
|
עגיל לגבר
ש: האם מותר לגבר לשים עגיל באוזן?
ת: לא. איסור תורה של חוקות הגויים משום שחץ (שו"ע ורמ"א יו"ד קעח. קיצור שו"ע ג ב).
|
|
|
|
|
צמיד ברגל
ש: מותר לבת לענוד צמיד ברגל?
ת: בתנאי שהוא צנוע ואינו מושך תשומת הלב (שו"ת שאילת שלמה ד רפד).
|
|
|
|
|
נזם
ש: האם מותר לעשות נזם באף? הרי רבקה עשתה?
ת: לא. אסור משום חוקות הגויים, מדין שחץ. וכן עגיל בטבור, בלשון, בגבה וכדומה. בזמן רבקה אמנו, זה היה דבר רגיל (עי' שו"ת שאילת שלמה א, שלט אות ב).
|
|
|
|
|
ניקוב חורים באוזניים לנשים
ש: מותר לעשות חור שני באוזן?
ת: כן. כמובן, צריך עגילים צנועים, לא מושכים עין, גם אם יש חור אחד.
הערות:
|
|
[סיפר הג"ר אהרן ליכטנשטיין – ראש ישיבת הר עציון: היה לי דיון עם בתי, שרצתה לעשות באזניה חורים לעגילים, האם דבר זה מותר? לי היו פקפוקים על כך, והסכמנו שנלך אל הגרש"ז אוירבך לשאלו, וכפי מה שיפסוק כך תעשה. ר' שלמה זלמן לא הבין מה אני רוצה, ואמר לי: "מה בכלל השאלה שלך? אצלנו היו מלים את הבנים, ועושים חורים באזנים לבנות"! (ועלהו לא יבול ב קעב. ומובא בהתורה המשמחת עמ' 298) – רשם מ"צ].
|
|
|
ניקוב חורים באוזניים לנשים
ש: למה האוזן נקראת מקום רגיל? אולי פעם זה לא היה רגיל והיום כן? יכול להיות שעגיל במקום אחר יהפוך לרגיל?
ת: הולכים ע"פ המציאות של הזמן הנהוגה בקרב קהל שומרי התורה והמצוות.
|
|
|
|
|
ניקוב חורים באוזניים לנשים
ש: האם מותר לאישה לשים עגיל באוזניים? ומה עם עגילים ששמים במקומות שונים בגוף?
ת: המהרי"ק (ס' פח) אומר שחוקות הגויים כוללים דברים שהינם שחץ וגאווה. עגיל במקום רגיל באוזן – מותר, עגיל במקום לא רגיל שמושך תשומת לב - אסור.
|
|
|
|
|
הגדרת חוקות הגויים
ש: מה ההגדרה של חוקות הגויים שהם אסורים?
ת: כל דבר שאין לו טעם וכל דבר לא צנוע. שו"ע יו"ד קעה. הגר"א מחמיר בכל דבר שלולא הגויים לא היינו עושים אותו. שם סק"ז.
|
|
|