76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


סך הכל: 5 שו"ת סמס בנושא קונטרס אהבת ישראל ואכילה

אכילה אצל משפחה בכלים לא טבולים

ש: יש לנו משפחה שבה אוכלים כשר אך לא מקפידים על טבילת הכלים והפרדה ברורה בכלים בין בשר וחלב. הם מזמינים אותנו ונעלבים מאוד אם איננו באים. מה ההלכה בעניין זה?
ת: אסור להשתמש בכלים לא טבולים (רמ"א יו"ד קכ, ח). אמנם חובת הטבילה חלה על הבעלים, לכן גם מי ששואל כלים מיהודי שלא הטביל אותם הרי הוא בא מכוח הבעלים, ואסור לו להשתמש ללא טבילה, ולכאורה גם מי שמתארח דינו כשואל ויהיה אסור בכלים.
אך יש מי שהקל כי אין זה נחשב השאלה וכן אין זה נקרא שהאורח משתמש בכלי, כיוון שלא הכלי מעניין אותו אלא המזון, ולא אכפת לו אם יגישו לו בכלים של נייר, ועוד חובת הטבילה חלה על הבעלים (שו"ת בית אב"י קטז).
אפשר לצרף את הסברא שכיוון שחייב להוציא את המזון מן הכלי הלא טבול ולהעבירו לכלי טבול, מה לי הוצאתו לכלי אחר ומה לי הוצאתו ישירות לפה. כמובן, סברא זו יפה לצלחת ולכוס ולא לסכו"ם (הגרש"ז אויערבאך, מובא בספר "טבילת כלים" עמ' פו).
כמו כן אפשר לצרף את שיטת הראשונים שמותר להשתמש בכלי לא טבול רק שעדיין לא קיים מצווה להטביל. אמנם אין הלכה כדעה זו אך אפשר לצרפה.
כן אפשר לצרף את שיטת הפוסקים שאיסור השימוש אינו אלא מדרבנן.
לסיכום, בשעת הדחק, כדי לא לגרום בושה, ומצד החשיבות הגדולה של להיות עם המשפחה ולהרבות אהבה, אפשר להתיר.
יש עוד פתרון זמני: במקום להטביל אפשר לתת מתנה לגוי והוא משאיל ליהודי. אך הפוסקים אמרו שזה מכוער כיוון שעוקפים את הדין הזה (עיין דרכי תשובה קכ ס"ק סק"א).

המחמיר לא לאכול מהיתר מכירה

ש: האם מותר למי שמחמיר לא לאכול מהיתר מכירה לאכול מכלים שמשתמשים בהם להיתר מכירה?
ת: נשאל הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ג, נג) על מי שנוהג להקל בשנה השביעית לסמוך על היתר המכירה של הרבנות הראשית וקונה פירות וירקות מהשוק החפשי, ומתארח אצלו מי שנוהג להחמיר ואוכל אך ורק מירקות שגדלו בקרקע של גוי, שאין בהם משום איסור ספיחים כמבואר בדברי הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל ד, כט), האם מותר למארח להאכילו מהירקות שבביתו או שחייב להודיעו על כך? וענה שבגמרא מסכת יבמות (יד, ב) מובא לעניין מחלוקת שבין בית שמאי לבית הלל, שאף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירים, אלו פוסלים ואלו מכשירים, לא נמנעו בית שמאי ליקח (לנישואין) מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, לפי שהיו מודיעים אותם שדבר זה אסור לדעתם והם פורשים ממנו, ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו". כיוצא בזה אמרו במסכת חולין (קיא, ב) בדין נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, שלדעת רב אסור ולדעת שמואל מותר, והיה רב מתארח בביתו של שמואל, ואמר: "חס לו לשמואל שיאכילני דבר האסור לדעתי". כן כתב רבנו המאירי (מסכת יבמות פרק א עמ' עא): "כל ששנים חלוקים באיזה דבר, אחד אוסר ואחד מתיר, אסור למי שמתיר להעלים הדבר מהאוסר ולתת לו מדבר האסור לדעתו, אלא צריך שיודיעהו שדבר זה אסור לפי שיטתו. לפיכך כל שאינו מודיעו מותר לאוסר להתארח אצל המתיר ולסמוך עליו". וכן מביא עוד פוסקים שכותבים ככה, ומסיק: "לפיכך כיון שיש הרבה משלומי אמוני ישראל שנוהגים להחמיר על עצמם כסברת החזון איש וסיעתו שסוברים שאין לסמוך על היתר המכירה, אסור להכשילם בדבר שנוהגים בו איסור, וכשמתארחים בבית הסומכים על ההיתר של המכירה, כדעת רבים ועצומים מגדולי ישראל, אסור להטעות ולהכשיל את הנוהגים להחמיר, אלא חייבים להודיעם והם יחושו לעצמם" (הגר"ע יוסף שם ח"א ס' י מביא גם את הכלל מהגמרא במסכת יבמות מבית שמאי ובית הלל להתיר מכירת עוגות של מצה עשירה הנעשות מעיסת קמח הכשר לפסח שנילושה במי פירות ויין וסוכר, שנוהגים בה היתר בפסח הספרדים ובני עדות המזרח, לאשכנזים שלא נהגו בהן היתר עם תליית מודעה שקונים אותם לצורך חולים וזקנים או ילדים שלא הגיעו למצוות). אם כן, יוצא מכל האמור שמותר למי שמחמיר לא לאכול מהיתר מכירה לאכול מכלים שמשתמשים בהם להיתר מכירה.
כן הורה הג"ר מרדכי אליהו זצ"ל שמותר לכל עדה לאכול בכלים של העדה השנייה שאינם טרף, וכן כל פסקיו על זה הדרך שכולם מחברים את עם ישראל להיות אחד.
מעשה היה בבחורה שלמדה במוסד חרדי בבני ברק והביאה בשנת שמיטה עוגה מהבית וחילקה לחברותיה. בא ראש המוסד ואמר לתלמידות לא לאכול מאותה עוגה. התלמידה נפגעה ושאלה: "מדוע שלא יאכלו? וכי האוכל בבית הורי הוא טרף?". ענה לה הרב: "אמך לא מקפידה על היתר מכירה, ואולי אפו בתנור חציל והתנור נהיה טרף ואסור לאכול את העוגה". הבחורה נעלבה עד מאוד והגיעה לבית הגר"מ אליהו בוכיה. הרב שאל אותה אם יש לה אומץ ואמרה כן. אמר לה הרב ללכת לבית ראש המוסד ואם יגישו לה כוס תה תגיד שהרב אליהו אמר שאסור לה לשתות, וכך עשתה. במוצאי שבת התקשר אותו רב להג"ר לאליהו ושאל: "למה הרב אומר שאצלי בבית הכל טרף?". ענה לו הרב: "לא כך אמרתי", אבל שאל: "האם בביתך עושים תה בשבת על ידי תמצית פושרת שיוצקים עליה מים רותחים?". השיב הרב: "כן". אמר לו הג"ר אליהו: "לפי השו"ע זה בישול בשבת ואוכל שבושל בשבת אסור באכילה". התפלא הרב ושאל האם לדעת הג"ר אליהו אסור לכל ספרדי לאכול אצל כל אשכנזי? ענה לו הג"ר אליהו: "לדעתי מותר כי אם זה מותר לכתחילה לאשכנזים, זה מותר בדיעבד לספרדים. אך לשיטתך שהעוגות היו אסורות באכילה, גם התה שלך אסור בשתיה". הבין הרב את הגערה של הרב אליהו ואמר במקום: "חטאתי, עוויתי, פשעתי". אמר לו הג"ר אליהו: "שפכת את דמה ברבים ואתה מבקש סליחה ביני ובינך?". אמר אותו הרב: "אני מקבל עלי לומר את המילים הללו לפני כל התלמידות". אמר לו הג"ר אליהו: "אם כן כוס התה שלך כשר" (אביהם של ישראל עמ' 53-52).
הערות:

אשכנזי המתארח אצל ספרדי בפסח

ש: בפסח נוהגים האשכנזים להחמיר בקטניות, מצה עשירה וכן יש חילוקים בדינים השונים של הכשרת כלים בפסח – כגון כלי זכוכית, ליבון והגעלה. לאור הנ"ל מתעוררת בעיה כאשר אשכנזי שוקל האם הוא יכול להתארח בבית ספרדי במשך החג ולאכול שם, וכן האם מותר לו להימנע מקטניות או מצה עשירה בלא שימת לב לאופן הכשרת הכלים, שמן הסתם נעשתה לא לפי פסיקה אשכנזית.
ת:
א. לגבי מצה עשירה אין בעיה. אמנם האשכנזים נוהגים באיסור (שו"ע, או"ח תסב ד), אך אפשר להימנע מלאכול מצה עשירה, ואם נפל פירור קטן בתוך מזון אחר ואין הדבר ידוע אין בכך דבר, שהרי גם לאשכנזים אין זה איסור גמור, שהרי התירו בשעת הדחק לחולה ולזקן הצריכים לכך (שם).
ב. באשר לקטניות אפשר להימנע מלאכלם, וגם אם נפל קצת ולא ניתן להוציא אין לחוש, שהרי הרמ"א כתב שהדבר פשוט שאם נפלו הקטניות לתוך התבשיל בפסח אינם אוסרים את התבשיל בדיעבד (שו"ע או"ח תנג, ב), וקל וחומר שמה שבלוע בכלים אינו אוסר. כן כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ה, לב) שמותר לאשכנזים הנוהגים איסור באורז וקטניות בפסח להתארח בבית הספרדים ועדות המזרח שנוהגים היתר באורז וקטניות בפסח, ולאכול מהתבשילים המוגשים לפניהם אפילו אם הם יודעים בבירור שנתבשלו בכלים ההם באותו יום אורז וקטניות, והביא כמה הוכחות:
1. מה שכתב הרמ"א (שם).
2. בשו"ת הרמ"א (ס' קלב אות טו) מובא שהנוהגים להיזהר באיסור חדש אינם צריכים להיזהר מפליטת הכלים של הנוהגים בו היתר, משום שחדש בזמן הזה הווי כספיקא דרבנן שהרי רק הפרושים נזהרים בו משום שרוב דגן מן הישן, לכן אין לחוש כל כך להזהר מפליטת הכלים של המקילים.
3. מובא בשו"ת הרדב"ז (ד, רצו) שנשאל בדבר חכמים שהיו נזהרים מלאכול משחיטת קצת משוחטי הקהל מפני שאינם נזהרים בשחיטתם כדת או מפני שיצאה טריפה מתחת ידם, האם רשאים לאכול בכלי הנוהגים היתר? והשיב להקל הואיל ורוב השוחטים כשרים ומומחים הם וגם אותם שיצאה טריפה מתחת ידם, שמא שחטו יפה בשאר פעמים כיוון שבקיאים הם, ועוד שטעמו ולא ממשו מדרבנן, ועוד שסתם כלים אינם בני יומן, ועוד שרוב הפעמים יש בתבשיל שישים ויותר כנגד פליטת הכלי ואפילו למי שמחמיר להצריך שישים כדי לבטל כל הכלי, לא החמיר אלא באיסור ודאי ולא בספק איסור, הלכך אין לחוש בזה כלל.
4. מצינו להרמ"א בהגהה (יו"ד סד, ט ומובא לעיל מהג"ר קמנצקי) בדין חלב (בצירי) הדבוק לכרס שהמנהג לאוסרו, אלא שבני ריינוס נהגו היתר במקצתו, וכתב הרמ"א שאין למחות בידם הואיל ונהגו בו היתר על פי הוראת חכם. מיהו בכל מקום שנהגו בו איסור דינו כשאר חלב שאינו בטל בתערובת היתר אלא כשיש שישים כנגדו, ברם אין לאסור הכלים של בני ריינוס לאחרים הואיל והם נוהגים בו היתר על פי הוראת חכם, ע"כ.
הוסיף הגר"ע יוסף: "והאמת והשלום אהבו, כי התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". אמנם שמענו שאמר הג"ר אפרים גרינבלט בעל שו"ת רבבות אפרים שאם אשכנזי אוכל אצל ספרדי בפסח לכתחילה יש לסדר שהאוכל יבושל בכלים שלא משתמשים בהם בקטניות. אך זה לא תמיד ניתן.
ג. באשר לכלים שהוכשרו על פי שיטת הספרדים על פי רוב תשמישם בזמן שהאשכנזים מחמירים על פי מיעוט התשמיש (שו"ע או"ח תנא, ו), גם בזה אין לחוש משום שהמשנה ברורה כתב שבדיעבד הכלים מותרים (ס"ק מז), וקל וחומר בנידון דידן שמדובר על המזון שכבר נתבשל שם.
ד. באשר לכלי זכוכית שהספרדים מתירים בלי הכשר והאשכנזים אוסרים לגמרי (שו"ע או"ח תנא, כו), הדין הוא שאם היה רוב תשמיש בצונן ועכשיו השתמשו בו בפסח בלא שום הכשר, מותר בדיעבד, כיוון שבדיעבד הולכים אחרי רוב תשמישו, ואם היה רוב תשמישו בחמין ולא הכשירו אותו כלל או שרוב תשמישו היה להשהות בו חמץ מעת לעת אז אסורים החמין שהשתמשו בו בפסח. אך אם היה אחר זמן מעת לעת יש לצדד להקל במקום הפסד מרובה (מ"ב ס"ק קנה). לכן אם מגישים לו מזון יש לסמוך על ספק ספיקא - ספק אולי לא היה בכלי זכוכית, ואפילו היה בכלי זכוכית ספק אולי זה כלי זכוכית שרוב שימושו היה בצונן. גם במקרה שמגישים לו מזון חם בכלי זכוכית יש ספקות רבים - ספק שמא זהו כלי שרוב שימושו בצונן, ואם רוב שימושו היה בחם ספק שמא הלכה שזכוכית אינה פולטת, וספק שמא הפליטה בטלה בשישים, ומשהו בפסח אינו אסור אלא מדרבנן וספקו מותר, וספק שמא החמץ הנבלע הוא רק נותן טעם בן נותן טעם דהיתרא, ושמא החמץ הזה נותן טעם לפגם היה.
לסיכום, מותר לאשכנזי לאכול בלי חשש אצל ספרדי, רק שלא יאכל את הקטניות עצמן וכדומה.

ספרדי וכלים של בשר שאינו חלק

ש: האם ספרדי שמוזמן אצל אשכנזי שאינו אוכל חלק חייב להקפיד על הכלים?
ת: כתב הג"ר עובדיה יסוף בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד ס' ג) שאין לספרדי להקל בבשר שאינו חלק, אך אם הוזמן לסעודת מצווה אינו חייב לחקור אם הבשר חלק, וקל וחומר ביחס לכלים שהם מותרים משום ספק ספקא, שמא הכלי אינו בן יומו, ושמא לא השתמשו בהם בבשר שאינו חלק (עיין בספר חכמת אדם נה, ח). גם אין לומר שבוודאי הכלי בן יומו שמא חיממו בו מים (ערוך השולחן יו"ד נד, ד).
ונשאל הגרי"ש אלישיב: מי שנוהג לאכול רק גלאט, ופעם בישלו בכליו בשר שאינו גלאט, האם נאסרו הכלים וצריכים הכשרה? והשיב: כל הכלים מותרים (ס' ישיב משה עמ' קא).

המקפיד על חלב ישראל

ש: האם מותר למי שמקפיד לאכול רק חלב ישראל לאכול מכלים שמשתמשים בהם לחלב נכרי?
ת: כתב הג"ר יעקב קמנצקי באמת ליעקב על שו"ע (עמ' שח) שמותר למי שמחמיר לאכול רק חלב ישראל לאכול מכלים שמשתמשים בהם לחלב נכרי, ומביא ראיה מהרמ"א (יו"ד סד, ט) שאומר שאף אלו האוסרים את החלב (בצירי) שתחת הפריסה מכל מקום אינם נמנעים מכלי בני ריינוס (המתירים). אם כן בוודאי יש לסמוך להתיר את הכלים שמשתמשים באותו חלב, ודבר פשוט הוא שהאוכל סתם חלב לא יתן אותו למי שמחמיר בזה. כמו כן מותר לתת מתנה (כגון משלוח מנות) למי שאוכל חלב בלי השגחת ישראל ואין בזה משום לפני עיוור, אף שהנותן עצמו מקפיד על זה. העיקר כמו שאמר זכריה הנביא (ח, יט): "והאמת והשלום אהבו".

רשימת הנושאים:
אבלות | אינטרנט
אירוסין | אישי התנ"ך
אלול | אמונה
אמונות תפלות / דרכי אמורי | אנטי ציונים חריפים
ארבעה מינים | ארץ ישראל
בגדים / יופי | בידור
בין המצרים | ביקור חולים
בישול עכו"ם | בית הכנסת ובית המדרש
בית-משפט | בכור בהמה
בל תשחית | בעלי חיים – שונות
בר מצווה | ברית מילה
ברכות – שונות | ברכות התורה
ברכות על מזון | ברכת המזון וברכה אחרונה
ברכת כוהנים | בשם אומרו
בשר בחלב | גאולה
גידול ילדים | גיטין / גירושין
גניבה / גזל | גניבת דעת
גניזה | גרים
האוכל בשוק | הגומל
הכותל המערבי | הלוואה
הלכות "שבת שלום" | הלכות אוטובוס
הלכות בין הזמנים | הלכות בין המצרים לחייל
הלכות ביקור במוזיאון | הלכות דירה וחנוכת הבית
הלכות התעטשות | הלכות חגים לחייל
הלכות חורף | הלכות חנוכה לחייל
הלכות טרמפ | הלכות יום הכיפורים לחייל
הלכות סוכות לחייל | הלכות פורים לחייל
הלכות ראש השנה לחייל | הלכות שומרים
הלכות תענית | הפרשת חלה
הר הבית ובית המקדש | הרצל
השבת אבידה | זכר לחורבן
חב"ד | חברות
חדש | חודש אדר
חול המועד | חוקות הגויים
חוקי תנועה | חינוך ילדים
חנוכה | חתונה
טבילת גבר | טבילת כלים
טהרת הברית | טהרת המשפחה / מקוה
טיולים בארץ ישראל | טלפון
יהונתן פולארד | יום הולדת
יום העצמאות | יום השואה / השואה
יום טוב | יום טוב שני של גלויות
יום כיפור | ייחוד
ימי ספירת העומר | יציאה לחו"ל
יצרים | ישיבה
יששכר וזבולון | כבוד הספרים
כיבוד אב ואם | כיסוי ראש
כיפה | כפירה
כשרות | כתובת קעקוע
ל"ג בעומר | לא ילבש
לולב | לידה
לימוד תורה | לימוד תנ"ך באמונה
מבצע "עמוד ענן" | מדי צה"ל
מדינת ישראל | מזוזה
מידות טובות | מלחמה
מלמדים ותלמידים | ממשלת ישראל
מנחה / מעריב | מסחר
מצוות / הלכה | מקובלים
מרן הרב קוק | משיח
נדרים / שבועות | נוסח התפילה בדור של גאולה
נזקים | נטיות הפוכות
נטילת ידיים / רחיצה | נטילת ידיים לסעודה
נישואים | נעליים
סגולות | סוכה
סיום | סכנה
סמ"ס | סעודה / מזון
ספירת העומר | ספר תורה
עבודה | עבודה זרה
עברית | עדות
עירובין | עם ישראל
עמלק | ענייני פיוס ומחילה
ערב וקריאת שמע על המיטה | ערבים
פדיון הבן | פורים
פורים טיש | פסח – חמץ וקטניות
פסח – ליל הסדר | פסח – מצה
פסח – שונות | פרייה ורבייה
פרשת גלעד שליט | פרשת זכור
צדקה ומעשר כספים | צה"ל
ציצית | צניעות
צער בעלי חיים | קבורה / בית קברות
קברי צדיקים | קדושת כוהנים
קונטרס אהבת ישראל ואכילה | קידוש השם
קריאת התורה | קריאת שמע
ראש השנה | ראש חודש
רבי נחמן | רבנו הרב צבי יהודה
ריבית | רפואה
שבועות | שבע ברכות
שבת – הבדלה ומוצאי שבת | שבת – הכנות, הדלקת הנרות וכו'
שבת – מוקצה | שבת – מלאכות
שבת – קידוש וסעודות | שבת – שונות
שבת – תפילות, קריאת התורה ושמו"ת | שהחיינו / הטוב והמטיב
שו"ת נכדים וסבים | שו"ת על הגירוש מגוש קטיף, לפניו ולאחריו
שונות | שחייה
שידוכים | שילוח הקן
שינה והטבת חלום | שירה
שירות לאומי | שירותים
שם ד' | שמונה עשרה
שמות | שמחת תורה
שמיטה | שמירת הלשון
שמירת נגיעה | שקר
תאריך נוצרי | תוכחה ומחאה
תחנון | תלמיד חכם
תנועת נוער | תספורת וגילוח
תענית אסתר | תפילה – דינים שונים
תפילה – שליח ציבור | תפילה במניין
תפילין | תפילין של רבינו תם
תפילת הדרך | תרומות ומעשרות
תרומת איברים | תשובה
תשעה באב |


דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים