|
|
ערימה של תפילין
ש: במסגרת האימונים יצאנו למסע ולסדרה, ארזתי חפצי [נעליים, כלי אוכל וכו'] בתוך התרמיל. כשהגעתי לתפילין התעוררה אצלי בעיה כיצד לארוז את התפילין שלא ילכו חס ושלום בדרך ובצורה של בזיון.
ת:
1. לפי ההלכה חייבים לארוז את התפילין בנרתיקן בתוך התרמיל מעל לכל שאר החפצים, מאחר ואסור להניח שום דבר על תפילין, שקדושתם חמורה.
הערות:
|
|
2. מאחר וקיים חשש שהתפילין ייפגעו בנפילת התרמיל או על ידי מכה, מן הראוי לכסות אותם בתוך התרמיל בכלי אחד שבכוחו לעמוד נגד מכה [כגון כלי אוכל], למרות שעל ידי כך הכלי השני יונח על התפילין, מאחר ותפקידו לשמור על התפילין מותר.
3. מכל מקום יש להזהר לא לארוז את התפילין ליד חפצים האסורים בנגיעה בשעת תפילה, כגון נעליים וכו'.
4. רצוי איפוא לעשות הפסק בין התפילין לבין שאר החפצים על ידי חפץ נקי ומכובד – רשם מ"צ].
|
|
|
ערימה של תפילין
ש: האם מותר לעשות בישיבה מדף בו התפילין יהיו מסודרים בערימה אחד על גבי השני או שזה בזיון לתפילין?
ת: זה לא בזיון, ואם מסדרים יפה זה מותר. מותר לשים תפילין על תפילין גם אם זה תיק תפילין. כתוב בתשובות הרב גורן, שחייל המניח את התפילין בתיקו, יניחם למעלה ולא למטה, אך לפעמים צריך לשים אותם באמצע כדי שיהיו מוגנים. יוצא שמה שמסביב הוא גם הגנה, גם הטלית. לכן אפשר לעשות ערימות כאלה, אך העיקר הוא לעשות ערימה טובה ומסודרת, כדי שלא יפלו התפילין.
הערות:
|
|
[מובאת התשובה המלאה של הג"ר שלמה גורן המופיעה בפסקי הלכות צבא (עמ' 77):
|
|
|
הדבקת שיער
ש: הדבקת שיער חוצצת לתפילין?
ת: יש מקילים בשעת הדחק, כדברי השו"ע על כובע דק, אך אין לברך. אלא גם אשכנזים ינהגו כמו ספרדים לכוון על של יד גם על של ראש (פסקי תשובות כז אות יא).
|
|
|
|
|
אישה ותפילין
ש: אישה יכולה לצבוע רצועות תפילין?
ת: כן. שו"ע או"ח לג מ"ב כג.
|
|
|
|
|
תפילין של הרבי מלובביץ'
ש: בתמונות וסרטים של הרבי מלובביץ' רואים שהתפילין שלו על המצח. כיצד להבין?
ת: הוא בעצמו נשאל והשיב שבצעירותו שם התחילו שערותיו.
|
|
|
|
|
דל"ת אחת או שני דל"תין
ש: אם אין לאדם מנהג מאבותיו בעניין קשר התפילין של ראש, כיצד יקשור את הרצועות?
ת: יש לעשות דל"ת פשוטה כיוון שכך הוא פשט ה'שולחן ערוך' ודעת רוב הפוסקים.
הערות:
|
|
['שולחן ערוך' (או"ח כז, י): "וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ". ופירש ה'מגן אברהם' (שם ס"ק טז): "מכאן משמע שאין עושין ד' אלא מצד אחד דלא כמו שנוהגים קצת לעשות ב' דלתי"ן מב' צדדין". ומה שכתב ב'משנה ברורה' (לב ס"ק רלג): "ויש שעושין קשר כמ"ם סתומה שנראה כשני דלתי"ן משני צדדין, רגלו של זה בצד ראשו של זה. ועיין בספר תפארת אריה שהביא בשם תשובה מאהבה והסכים עמו לדינא דאלו העושים קשר של דלי"ת מכוון יותר לדינא", מוסבר בס' 'מאיר עיני ישראל' (ח"ב עמ' 426-425) ע"י הג"ר שלמה בלוך, תלמיד הח"ח, והג"ר הלל זאקס, נכד הח"ח - שיש טועים ב'משנה ברורה' וסוברים שמשום שהוא מביא את צורת הקשר של שני דל"תין אז זוהי סברתו, אלא הוא רק מסביר את שיטתם, אך הוא סובר שצריך דל"ת פשוטה וכן נהג בעצמו.
הגרי"ד סולוביצ'יק הקפיד שיהיה הקשר נראה כדל"ת ולא כריבוע, ומה שכתב הרמב"ם (הלכות תפילין ג, יג) שיהיה קשר מרובע, פירשו הגרי"ד שהכוונה שיהא אורך שני קווי הדל"ת [הגג שמלמעלה והרגל הימנית] שווים זה כזה, אך לא שיהא בצורת רבוע. יתר על כן, אף שברוב המקרים של חילופי ההנהגות היה רגיל הגרי"ד לומר לתלמידיו שילכו אחר מנהג אבותיהם, בעניין זה היה מקפיד ומעורר לכל שיעשו את צורת הדל"ת, משום שקיימת סברא שלא יצאו כלל בקשר המרובע (נפש הרב עמ' קה-קו. ושמעתי פעם מהרב יעקב נויברגר שהגרי"ד אמר שיש ללכת ע"פ מנהג אבותיו חוץ מקשר של תפילין וישיבה בסוכה בשמיני עצרת בחו"ל).
אמנם מובא בס' 'מושיען של ישראל' (ח"א עמ' רנב) שקשר התפילין של הרבי מסטמאר, הג"ר יואל טייטלבוים, היה צורתו כצורת שני דל"תין (שהוא צורת מ"ם סתומה ע"פ הסוד), וכשנשאל כיצד לנהוג, ענה לעשות את הקשר כשני דל"תין. כך גם נהג בעל 'דברי חיים', האדמו"ר מצאנז (וכן מובא ב'אוצר החיים'). עוד מובא בספר על הג"ר נתן אדלר 'דרך הנשר' (מדור תורת אמת בהגה מראה כוהן אות ב'), כי ל'חתם סופר' היה קשר כזה (וכ"כ במנהגי מרן חתם סופר ס' א אות ו) ומסתמא קיבל זה מרבו הג"ר אדלר, והביא שם שבהיות ה'דברי חיים' במרחץ באדען שלח שליח מיוחד לפרעשבורג ללמוד צורת הקשר הנ"ל וככה נהג כל ימיו. עיין עוד בשו"ת 'משנת יוסף' ט, יג.
וכעת יצאו כמה ספרים בעניין: א. ס' קשר הדל"ת של תפילין מהרב אפרים בקר שמבאר באריכות (297 עמודים) שצריך לעשות הקשר בצורת דל"ת דווקא כדין הגמ' והפוסקים ודלא כמו שנוהגים קצת לעשותו כעין מ"ם (מדף הפתיחה). ב. ס' פרי אליעזר מהרב אליעזר הלוי פולק שמבאר באריכות (614 עמודים) כקשר המרובע, כולל מלמעלה מעשרים מספרי הראשונים ולמעלה משישים מספרי אחרונים, ולכאורה רק בדורות האחרונים התחיל להתפשט בקצת קהילות הקשר הנפוץ היום בצורת דל"ת ממש ואחרי השואה נתפשט הרבה, והמשנה ממסורת אבותיו י"א שהתפילין פסולים (מדף הפתיחה). ג. וספר עוטר ישראל בתפארה מהרב יוסף צבי האבערפעלד, בו יבואר שמנהג אבותינו ורבותינו כל חכמי אשכנז מדור דור לעשות קשר "פשוט" [צורת מרובע], הוא הקשר הישר, ואין לשנות לקשר אחר (מדף הפתיחה) – רשם מ"צ].
|
|
|
תפילין לשמאלי
ש: שמאלי שלא משיג תפילין שמאלית יכול להניח של ימני ולהפוך?
ת: כן. צריך שהיוד יהיה מול הלב (פסקי תשובות כז ה).
|
|
|
|
|
שעון ותפילין
ש: האם מותר להעביר את רצועת התפילין מעל השעון?
ת: כן. משנה ברורה מתיר (כז טז). ערוך השלחן אוסר (כז יג). לכן מותר (שו"ת שאילת שלמה א כה).
|
|
|
|
|
תפילין במנחה
ש: האם להניח תפילין במנחה?
ת: לא. משום יוהרא. אלא אם כן רבים נוהגים כן או נאלץ להתפלל ביחידות.
|
|
|
|
|
תפילין של ראש
ש: כשאני מעיר לאנשים שהתפילין שלהם על המצח הם אומרים שכך נהגו בפני רבניהם ולא העירו להם. יש להם על מה לסמוך?
ת: יש מלמדים זכות, אך לא לכתחילה. פסקי תשובות כז יח.
|
|
|
|
|
"קרקפתא דלא מנח תפילין"
ש: מהי החומרה המיוחדת בהנחת תפילין שבגללה כתוב בגמרא (ראש השנה יז, א), "'פושעי ישראל בגופן', מאי ניהו? אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין"? האם מי שלא הניח תפילין יכול לתקן את הפגם?
ת: יש אומרים ש"קרקפתא דלא מנח תפילין" הכוונה דווקא לאדם שלא הניח תפילין אפילו פעם אחת בכל חייו (ר"ח, הרי"ף ד, א). לשיטה זו הלך הרבי האחרון מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסאון, ששלח את חסידיו להניח תפילין לאנשים ברחוב, אף שאחר כך אותם אנשים לא ימשיכו להניח. לדעה זו, בכך שלפחות פעם אחת בחייו של אדם יניח תפילין כבר יוצא מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין".
לדעה אחרת הכוונה דווקא למי שלא הניח תפילין בגלל שהמצווה בזויה עליו, שמגונות עליו רצועות של תפילין (התוספות ד"ה קרקפתא שם). ויש המסבירים שזה לאו דווקא אמור לגבי תפילין, אלא הוא הדין לשאר מצוות עשה שבגופו. שכל מצווה אסור לבזות, ואם לא קיים את המצווה אפילו פעם אחת זו שערורייה (הר"ן ד"ה בינוניים, קרבן נתנאל שם ס' י).
בכל אופן התוספות אומר שם, בסוף דבריו, שאם הוא לא הניח הוא יכול לעשות תשובה. כל דבר אפשר לתקן. אין דבר העומד בפני התשובה. אפילו על העבירות הכי חמורות כתוב שאם יעשה האדם תשובה, התשובה תולה ומיתה ממרקת. כלומר, שייעשה תשובה ואחר כך התשובה תושלם כאשר יהיו לו ייסורי מיתה.
הערות:
|
|
[מסופר ב'מגד גבעות עולם' ח"ב עמ' נט: כשהגיעה ישיבת חברון לירושלים לאחר רצח תרפ"ט, היתה התנגדות גדולה מאנשי היישוב הישן לישיבה בגלל הלבוש שלהם [מעיל קצר] ובפרט התנגדו לאופן שגידלו את שערותיהם [בלורית], אבל הגרי"ח זוננפלד קירבם וכיבדם שהכיר בגדלותן שלומדים תורה בקדושה וטהרה, ואל תסתכל בקנקן וכו'. וכבר היה מעשה ואנשים מהיישוב הישן קיימו הפגנה סוערת נגד הישיבה, והניפו שלטים שבני הישיבה הם קרקפתא דלא מנח תפילין (ר"ה יז א), משום חציצה במקום הנחת תפילין ע"פ דברי המחה"ש (סי' כז) ומובא במ"ב (כז טו), ועיין מש"כ ע"ז ערוך השולחן (כז יד). לאחר ההפגנה אמר הגרי"ח לראש המפגינים, דלא שייך כאן קרקפתא שלא מנח תפילין, שהרי גם לשיטתכם הם מניחים תפילין של יד ואינם בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין, וחידוש הוא שלפ"ז נמצא ד'קרקפתא' לאו דווקא, ועיקר הכוונה הוא שאין לו חלק במצוות תפילין. ועיין בשו"ע או"ח (לז א) 'גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן', הנה לא ביאר השו"ע חילוק בזה בין ש"י לש"ר, ועיין במ"ב שם פרטי הדינים בזה – רשם מ"צ].
|
|
|
תפילין לגוי
ש: האם לגוי מותר להניח תפילין?
ת: לא, בגלל קדושתם. רדב"ז הלכות מלכים.
|
|
|
|
|
צביעת תפילין
ש: האם כדי לצבוע רצועות תפילין שלי צריך צבע מיוחד?
ת: אפשר טוש רגיל. אינו מבהמה טמאה אלא הוא סינטטי (שבת כח ב). גם עבור הבתים (פסקי תשובות מג אות ד).
|
|
|
|
|
תיק תפילין
ש: האם מותר להכניס בתיק תפילין גם סידור?
ת: לא. כי התיק תשמיש קדושה, אלא אם כן התנו מראש (שו"ע או"ח מב ג).
|
|
|
|
|
הורדת תפילין ומחיקת שם ד'
ש: איך אפשר להוריד רצועה של תפילין של יד שצורתו ש-ד-י, הרי בכך מוחק שם ד'?
ת: אמנם יש שכותבים שלא נכון לשים אותיות שם ד' ברצועות בגלל הבעיה הזאת, אבל הורדת הרצועות אינה בגדר מחיקת שם ד'. המחיקה של שם ד' שהתורה אסרה היא כשהשם כתוב בדיו על נייר, ופה זה לא דיו על נייר אלא צורה אחרת. האותיות ברצועות דומות לקוביות - שעל קובייה אחת כתוב ש' ועל קובייה אחת כתוב ד' ועל קובייה אחת כתוב י' ומחברים ומפרידים. זו לא המחיקה עליה דיברה התורה (שערים מצויינים בהלכה ט ס' א בקונטרס אחרון).
אגב, גם לעניין דיני שבת מותר לכתוב כך ואין בכך בעיה (שמירת שבת כהלכתה טז, כג).
|
|
|
|
|
אתיופים
ש: בדוכני הנחת תפילין האם אפשר להציע לאתיופים או להימנע בגלל שהם אולי לא יהודים?
ת: הם יהודים - כל זמן שלא יוכח ההיפך (יביע אומר ח אה"ע יא).
|
|
|
|
|
שהחיינו על הנחת תפילין
ש: זו הלכה או מנהג?
ת: לדעתו של מרן הרב קוק – הלכה. ויש דעות אחרות.
|
|
|
|
|
שהחיינו על הנחת תפילין
ש: האם נער שמניח תפילין לראשונה לפני בר מצווה, יברך שהחיינו?
ת: כן. כל מצווה בפעם ראשונה. מרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).
|
|
|
|
|
אישה ותפילין
ש: שמעתי שגם בנות רש"י הניחו תפילין?
ת: לא ראינו מקור. מכל מקום עוד ארוכה הדרך עד שנגיע למדרגתן.
הערות:
|
|
[נשאל הגר"א נבנצל: האם בזה"ז שגם נשים שומרות על גוף נקי – יש מקום שלא למחות ביד אישה שרוצה להניח תפילין (עיין מ"ב לח יג)? והשיב: מנין ששומרות? תשובות אביגדר הלוי עמ' עג – רשם מ"צ].
|
|
|
אישה ותפילין
ש: האם אישה יכולה להניח תפילין, כמו מיכל בת שאול (עירובין צו א. ע' תוס' ר"ה לג א ד"ה הא רבי)?
ת: את לא מיכל בת שאול, ומכל מקום כתוב ב'שולחן ערוך' שאישה המניחה תפילין מוחים בידה (שו"ע או"ח לח ג), ועוד שמיכל בת שאול הניחה תפילין בצנעה ולא בהפגנתיות. חוץ מהנאמר, יש גם בעיה של לא תלבש (תרגום יונתן שם). לפני שמוסיפים מצוות יש לקיים את החובה, עייני בספר 'מסילת ישרים' (וכן עיין דבר מעניין בכה"ח שם סק"ט, שע"פ הקבלה אין ראיה ממיכל בת שאול, שהייתה לה נשמה של זכר).
|
|
|
|
|
תפילין של חברו
ש: מותר לי לקחת טלית ותפילין של חברי ללא רשותו – כי הוא שמח שנעשים בהם מצוות, כפי שכתוב בבבא מציעא כט ב?
ת: לא בימינו, כי אדם רגיש ומקפיד על זה. ערוך השולחן או"ח יד יא. בן איש חי לך לך ו.
הערות:
|
|
[אמר הג"ר דוד פיינשטיין בן הגאון רבי משה פיינשטיין שאם הרבה מקפידים לעניין טלית שלהם כמש"כ הער"ש בזמנו וכ"ש בזמנינו. ודברתם בם סי' א רשם מ"צ].
|
|
|
לוחם יס"מ
ש: איך לוחם יס"מ ביחידת מסתערבים הנמצא בכפר ערבי יניח תפילין?
ת: העוסק במצווה פטור מן המצווה (סוכה כו א).
|
|
|
|
|
תפילין כל היום או במנחה
ש: האם להניח תפילין כל היום או לפחות למנחה?
ת: לא. משום יהירות (שו"ת שאילת שלמה א כד).
|
|
|
|
|
מס הכנסה
ש: האם לקנות תפילין אצל אדם שלא משלם מס הכנסה?
ת: ודאי לא (עיין שו"ת שאילת שלמה ב שעה).
|
|
|
|
|
תפילין ומנין
ש: מי שאין לו תפילין, מה עדיף - תפלה במנין בלי תפילין או ביחידות עם תפילין?
ת: תפילין. מ"ב כה ס"ק מ.
|
|
|