שתייה בפורים

ש: האם אדם חייב לשתות בפורים אם עקב זה יעשה שטויות?
ת: לא. נביאים ראשונים לא ציוו אותנו אלא לשמחה של הודאה לד' ולא של הוללות וסכלות. ואין עושים מצווה על ידי עברה, כגון ביטול תפילה. ביה"ל תרצה בשם מאירי וחיי אדם. נ"י ומהרש"א מגילה ז ב. פס"ת תרצה ד. אלא במצב זה רק ישתה יותר מהרגלו.

[וסיפר הג"ר עקיבא יוסף שלזינגר: "שמעתי מעשה מהרמ"א ז"ל אשר מת בן ל"ג שנים ומת בל"ג בעומר ועשה ל"ג ספרים והספדן סיפר עליו ל"ב שבחים והיה מצטער עצמו למצוא עוד שבח אחד להשלים מנין ל"ג עד שבא זקן אחד ואמר שמנהג רמ"א ז"ל היה בכל פורים ללבוש פרצוף ולהנכר עצמו בבגדים אחרים וצעק בכל בית צו מעריב בזמנו, וזה היה שבח ל"ג שלו" (לב העיברי דף ב עמוד ב בהערה). וסיפר הסטייפלר שפעם אחת השתכר בפורים, ואחר כך החליט להימנע מזה. אשכבתיה דרבי א קסד. עיין שו"ת שאילת שלמה א רעד, רפו. ג קנט. ד קל – רשם מ"צ].
שאלות ותשובות (פורימיות) מהרה"ג שליט"א בתוכנית רדיו בשושן פורים תשע"ב

רובה לילדים

ש: אפשר לקנות רובה לילדים בפורים?
ת: בסדר. לאורך כל השנה, אין זו תרבות ראויה, אבל מידי פעם אין בעיה.

השתוללות בפורים

ש: האם מותר להשתולל בפורים?
ת: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה. שו"ע או"ח תקס ה. כלומר שמחה יתירה. וזה אפילו בפורים. ט"ז שם סק"ז (עיין שו"ת שאילת שלמה ג קנו).

כבוד תלמידי חכמים בפורים

ש: האם מותר לעשות בפורים הצגות בהן מחקים תלמידי חכמים?
ת: יש מאוד להיזהר גם בפורים מהלבנת פנים של כל אדם וקל וחומר של תלמידי חכמים. אלא יתלוצץ מהמן ושאר רשעים. פס"ת תרצה ח.

[ורבנו הרב צבי יהודה נזף במי שהתחפש לרב הראשי הג"ר שלמה גורן. אלבום רבנו עמ' 130. ומה שמרן הרב קוק אמר דברי תורה בפורים בנוסח הדיבור וההדגשות של רבו הנצי"ב, מרן הרב ידע לעשות כן בכבוד ובקדושה, וגם לא חיקה את קולו. עיין שו"ת שאילת שלמה א רפה. ד קלא – רשם מ"צ].

הצגת תנ"ך בפורים

ש: האם מותר לעשות בפורים הצגה מסיפור שבתנ"ך?
ת: צריך מאוד להיזהר שלא תהיה פגיעה בקדושה. פס"ת תרצג יד.

הצגות בפורים

ש: האם בהצגות בפורים אין ביטול תורה?
ת: לא. כי זה לשמחת פורים. אבל החזרות וההכנות לפני פורים הם ביטול תורה. פס"ת תרצג יד.

נפצים

ש: האם מותר לפוצץ נפצים בפורים?
ת: ודאי שלא. נגרמים כל שנה נזקים שונים וגם חמורים, מלבד הפחדות. פורים הוא יום אהבת ישראל ולא יום הצקה לישראל. וכמדומני שזה אסור על פי חוק.

[גדולי ישראל כבר צווחו נגד שימוש בנפצים בפורים, כולל הרבנים הראשיים, הגר"י מצגר והגר"ש עמאר. וכן הגר"ע יוסף. וגדולי בני ברק, הג"ר שמואל הלוי וואזנר והג"ר נסים קרליץ, ועוד – רשם מ"צ].

אבל בפורים

ש: מה ההלכה אומרת לגבי אבל בחג פורים?
ת: אסור במסיבת פורים. סעודת פורים במסגרת המשפחתית. אסור לאחרים לשלוח אליו מנות אך הוא חייב לשלוח (אמנם הגר"ע יוסף פוסק שמותר לשלוח משלוח מנות לאבל. ילקוט יוסף אבלות מג ז).

מגילת אסתר

ש: למה הרמב"ם אומר בשם חז"ל שגם אם ייבטלו כל ספרי הנביאים, מגילת אסתר לא תיבטל? מה מיוחד בה?
ת: ללמדנו שגם בסיפור שנראה כאילו מתגלגל מחוץ להשגחה האלוהית, באמת ד' הוא הפועל במסתרים. עיין שפת אמת. זה גם שייך לגאולתנו עתה.

תפילה בפורים בתחפושת

ש: האם מותר להתפלל בתחפושת בפורים, כי היא בגד היום, או אסור כי צריך בגדים כלפני מלך?
ת: עיקר הדין הוא שיש להתפלל בסוג בגדים שבהם עומדים לפני מלך, לכן אין להתפלל עם תחפושת בפורים. לקראת התפילה צריך להורידה. ובדיעבד מי שלא יסתדר להורידה, יש על מה לסמוך.
אלא יש היתר אחד כמובא בשו"ת שבט הלוי (י, יח) וז"ל: אשר שאל, בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטראמל או להיפך אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב, עפ"י המבואר או"ח ס' צא שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה ע"ד המבואר ס' צח שיחשוב כאלו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם ועוד ועוד, וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה, ואינו עושה שום צחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד, עכ"ל. וכתב בשערי ימי הפורים מהרב שטזנר (עמ' נז), אמנם נראה שמותר להתפלל רק בסוג תחפושת שהזכיר שם כגון שמחליף בגדיו לשל חוג אחר, אבל אם לובש תחפושת שהוא משונה מאוד אין ראוי להתפלל כך.

תחפושת מדי צה"ל לילד בפורים

ש: הרב כתב בתשובותיו (שו"ת שאילת שלמה א, תסב), שאסור להשתמש במדי צה"ל לשימוש אזרחי. האם מותר לילד להתחפש בפורים במדי צה"ל של אביו?
ת: צריך לשאול את הרבנות הצבאית, אבל נ"ל שיש מחילה מצד הצבא, כי המדים לא יתקלקלו ע"י שימוש כזה.

תחפושת לישו

ש: מותר להתחפש לישו עם צלב?
ת: כן. ליצנותא דעבודה זרה (מגילה סוף פרק ג). אך בלי צלב.

תחפושת להקב"ה

ש: האם בהצגת פורים אפשר גם להתחפש לקדוש ברוך הוא?
ת: חלילה.

תחפושת לרבו

ש: האם מותר לאדם להתחפש לרבו בפורים?
ת: לא. יש בזה ביזיון תלמיד חכם. רבנו הרב צבי יהודה נזף במי שהתחפש לרב הראשי הג"ר שלמה גורן (ס' רבנו עמ' 130).

תחפושת לאישה בפורים, ולהיפך

ש: וילדים?
ת: יש גם מחמירים. פס"ת שם יד (ערה"ש שם יב. שו"ת יחוה דעת ב נ. אורחות רבנו ג ס. שו"ת שאילת שלמה א רפז. ואחד ממקורביו של החזו"א נכנס עם בתו כבת 5-4 כשהיא לבושה במכנסיים והקפיד בדבר ואמר: וכי זה חינוך?! דינים והנהגות ממרן החזו"א כב י – רשם מ"צ).

תחפושת לאישה בפורים, ולהיפך

ש: האם אישה יכולה בהצגה של נשים ללבוש ציצית פסולה?
ת: כן. כי נשים אינן חייבות בציצית.

תחפושת לאישה בפורים, ולהיפך

ש: ואישה להתחפש לאיש?
ת: כנ"ל. אבל ודאי לא בנוכחות גברים כי זה מושך עין.

תחפושת לאישה בפורים, ולהיפך

ש: מותר בפורים לאיש להתחפש לאישה או יש בזה איסור לא ילבש?
ת: יש מתירים ויש אוסרים. שו"ע או"ח תרצו ח. מ"ב סק"ל. לכן ראוי להימנע.

סעודת פורים בערב שבת

ש: ראיתי בשיחות הרב צבי יהודה (מועדים ח"א עמ' 301-300) שמרן הרב קוק הקדים סעודת פורים קצת מהרגיל בפורים שחל בערב שבת, אבל יש הרבה פוסקים שאומרים שעדיף בבוקר. איך לנהוג?
ת: אכן עדיף בבוקר, אך לא חייבים.

סעודת פורים בערב שבת

ש: מתי קובעים את סעודת פורים כשחל פורים בערב שבת?
ת: אנו מבינים שצריכים להיכנס לסעודת שבת בתיאבון.
לכן, קיימים שלושה פתרונות:
א. הרמ"א (או"ח תרצה, ב) אומר שיש לאכול לפני חצות. הפתרון הזה הינו 'חלק' מבחינה הלכתית, אבל יש בו בעיה מבחינה מעשית, שהרי אנשים עסוקים במשלוח משלוח מנות וכו'.
ב. לאכול אחרי חצות, אבל אז צריך להתפלל קודם מנחה, כי לא נכנסים לסעודה גדולה לפני שמתפללים מנחה. יש אומרים שצריך לסיים את הסעודה כשלוש שעות לפני השקיעה ואף לא לאכול יותר מדי כדי שיישאר מקום בבטן. הפתרון הזה נוח לאנשים מבחינה מעשית, אבל יש בו בעיה מבחינה הלכתית, שהרי נכנסים לשבת בבטן מלאה ובשכרות. אמנם יהודים מצפון אפריקה נהגו כל ערב שבת לקיים סעודה שנקראת "בואי כלה", לפני שהלכו לבית הכנסת, ואף אחד לא אמר שנכנסו לשבת כשהם שבעים.
ג. מוזכר בריש פרק ערבי פסחים (ק, א) ובשו"ע (או"ח רע"א, ד) בהלכות שבת על מה שנקרא "פורס מפה ומקדש". כלומר, עושים סעודה אחת גדולה וכפולה שהיא גם סעודת פורים וגם סעודת שבת, כך לא נכנסים לשבת שבעים, כי היא סעודה אחת. כך עושים: מתפללים מנחה, אוכלים סעודת פורים, כשמגיע זמן קבלת שבת (כארבעים דקות לפני השקיעה בירושלים, עשרים וחמש דקות לפני השקיעה בתל אביב וכן הלאה) מפסיקים את הסעודה, מדליקים נרות שבת, מקבלים את השבת, ניתן גם לומר "לכו רננה" וקבלת שבת, לוקחים מפה ומכסים את הלחם, עושים קידוש על היין באמצע הארוחה אבל לא מברכים בורא פרי הגפן, שהרי כבר ברכנו על היין וסומכים על הברכה שברכנו לפני כן, אוכלים לפחות כביצה פת כדי שתהיה סעודת שבת, גומרים את הסעודה, מברכים ברכת המזון עם רצה אבל לא עם 'על הנסים', ואחר כך מתפללים ערבית. יש פוסקים שאומרים ששיטה זו טובה לכתחילה, יש אומרים שרק בדיעבד יש לעשות כן. מדוע זה דיעבד? כי אוכלים סעודת פורים שנמשכת לתוך השבת. האריז"ל אמר שלא לעשות כן לכתחילה משום שצריך לעשות לפי הסדר, קודם ערבית ואחר כך קידוש. סיכום השיטות: לפני חצות, אחרי חצות וע"י הצמדת שתי הסעודות.

[ועיין שלחן רבותינו (עמ' רנב) שמביא מלוח תמידים כסדרם (תשס"ה): יש נוהגים גם השנה (כשחל פורים בעש"ק) להמשיך סעודתם (של פורים) לתוך הלילה, וכשקידש היום צריכים להפסיק בפריסת מפה ולקדש וכדלהלן (עי' מג"א תרצה סק"ט), אמנם ע"פ קבלה אין נכון לעשות כן, שמהפך הסדר הנעשה בליל שבת שמתחיל מקבלת שבת וערבית ואח"כ קידוש (כה"ח רעא ס"ק כב), וכן בבעלזא לא נהגו לעשות כן כלל – רשם מ"צ].

אוזני המן חלביים

ש: האם מותר לעשות אוזני המן חלביים? בשו"ע יו"ד סי' צז מבואר שצריך לעשות איזה היכר, אבל בדרך כלל אופים אוזני המן באותו היום, ומבואר שם ברמ"א, שאם יגמרו לאכול אותם ביום אחד, מותר לאפותם, כי אין חשש שישכחו שהם חלב...
ת: כך נשאל הגרי"ש אלישיב והשיב: אף שה"המן טאשן" הם דברי מתיקה שאין הדרך לאכלם בבשר, ואף שעושים אותם על יום אחד, מכל מקום הרי בפורים יש חשש קרוב שיאכלו אותם בסעודת פורים שבה אוכלים בשר, ואם כן לא מהני, ואין לעשות כן בלא היכר (וישמע משה ח"א עמ' רכט, רמה). לכן חייבים היכר. ועוד, בדרך כלל נשארים אוזני המן שלא אוכלים באותו יום.

מקור לאוזני המן

ש: מה המקור למאפה אוזני המן?
ת: משערים שזה בא מן הגרמנית מון-טאש והשתבש ליידיש - המן-טאש.

מיסים על משלוח מנות

ש: כתוב בספר ובחרת בחיים (עמ' סח) של הרב חיים ראזענבערג, שהגר"י קמנצקי נהג להפריש מיסים לממשלת ארצות הברית אף ממשלוח מנות (מובא בשו"ת רבבות אפרים ו, שפט). האם גם אנו צריכים לנהוג כך?
ת: לא חייב. הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה.

[בדומה לזה פעם נשאל הרב, האם כוהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן? וענה: "לא. זו מתנה, והיא נדירה" – רשם מ"צ].

משלוח מנות ע"י שליח

ש: האם חייבים לשלוח משלוח מנות ע"י שליח?
ת: יש אומרים שכן (שו"ת בנין ציון א מד. מובא במ"ב תצה יח), אבל רוב הפוסקים אומרים שלא צריך (אורחות רבנו ג נג. הליכות שלמה יט הערה מד. שו"ת אז נדברו ה מ. שו"ת אבני ישפה א קלג).

[והרבי מסטמאר מסביר סברתו של הבנין ציון, שיש לומר שכשאדם אינו לפניו ושולח משלוח מנות ע"י שליח, זה הוא אות זכרון שדעתו עליו שמתוך כך זוכרהו, אבל אם הוא לפניו ונותן לו, אין ניכרת אהבתו, כי זכרו רק כשראהו. שו"ת דברי יואל סד אות ב – רשם מ"צ].

פרופסור שמאלני שלא חגג פורים

ש: האם זה נכון שהיה פרופסור שמאלני שנשאר בירושלים בי"ד ונסע בט"ו לתל אביב כדי להשתמט מלחגוג פורים, כי הוא התנגד למגילה בה היהודים נלחמו והרגו גויים?
ת: הנני מודיע שזה לשון הרע וגם לא נכון! הפרופסור הזה חגג את פורים, ואע"פ שהיה שמאלני, גם הוא הבין שכשיש מלחמה – במלחמה כמו במלחמה. בכלל, השמאלניים בארץ הולכים לצבא כמו הימניים. המלחמות שיש בארץ הן בלית ברירה. אנחנו מחכים ומחכים עד שאין ברירה. גם השמאלניים וגם הימניים נלחמים במסירות נפש.

[פעם שמעתי מהג"ר צבי שכטר שמשפחת הפרופסור אמרה שהשמועה הזו לא נכונה – רשם מ"צ].