נתינת מתנה בחנוכה

ש: האם מותר לתת מתנות בחנוכה, או שיש בזה משום "חוקות הגויים", כי הם נותנים מתנות בחג שלהם?
ת: אין בעיה. זה כלל אנושי.

[לשאלה זו השיב הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע ס' תרע הערה 583): "נראה שלא [בעיה], שמקור המנהג נובע מזה שנתנו מעות חנוכה למלמדים, והיו שולחים המעות על ידי התלמידים, ומזה נשתרבב המנהג שנותנים מתנות לילדים ג"כ. ואדרבה, יותר מסתבר שהגויים לקחו מנהג זה מהיהודים" עכ"ל. הג"ר ישראל פסח פיינהנדלר, כתב בשו"ת אבני ישפה (א, קכט אות ב), שיש תועלת ניכרת בנתינת דמי חנוכה לילדים כדי לשמחם, וכיוון שיש טעם הגון, אין לנו לחוש במה שהגויים עושים בדומה לזה (ע"פ שו"ת מהרי"ק ס' פח המובא בקמ"א יו"ד קעח א). ועיין עוד בשערי הלכה ומנהג (ח"ב ס' רפג) – רשם מ"צ].

נר חנוכה בשדה

ש: מי שמטייל ונמצא בשדה פתוח, האם מדליק?
ת: לא. אין זה בית (הליכות שלמה רפג), אבל באוהל כן (הגרי"ש אלישיב מובא בקונטרס הלכות מצות חנוכה לחיילים. פסקי שמועות נב. שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 90 - אבל לא אוהל סיירים).

נר חנוכה במטוס וברכבת

ש: כיצד ידליק נרות חנוכה במטוס וברכבת?
ת: פנס חשמלי עם חוט להט בשעת הדחק (חזו"ע חנוכה צז. הליכות שלמה רפג. קובץ תשובות ג קג).

נר חנוכה במרפאה

ש: האם אפשר להדליק נרות חנוכה במרפאה?
ת: לא. אין זה ביתו, כי לא ישן שם (פסקי שמועות סח).

ברכות הראיה

ש: האם בימינו נוהגות ברכות הראיה עבור מי שלא מדליק ורואה נרות?
ת: כן (שו"ת אז נדברו יא לב. שו"ת יחוה דעת ד לח בהערה שבסוף התשובה).

ברכת גר

ש: האם גר צדק מברך שעשה ניסים לאבותינו?
ת: כן.

[מובא בשערי תשובה או"ח תרעו סק"א: "ועיין בשירי כנסת הגדולה בשם אגרת הרמב"ם שהגר יכול לומר שעשה נסים לאבותינו, ואם רצה לומר שעשה נסים לישראל יאמר". והרב נחמיה לביא הראה לי מה שכתב הגר"א נבנצל ב"יצחק יקרא" שם: "העיר לי גר אחד שליט"א, דצ"ע אי אגרת הרמב"ם שיכא הנה, ד'אבותינו' דהכא, וכן במגילה, לא קאי אאברהם יצחק ויעקב, אלא אאבותינו בימי בית חשמונאי ובימי מרדכי, וכן מוכח באבודרהם כאן. והמעיין בתשובה [תשו' רצ"ג] במקור יראה שזו כוונת הרמב"ם, שהגר מתייחס רק לאבותינו הקדושים, אבל כאן בחנוכה 'אבותינו' מתייחס לזמן החשמונאים, ולכן רשאי לומר כרצונו, לאבותינו או לאבות ישראל" – רשם מ"צ].

הדלקה עבור אמו

ש: אם הדלקתי נרות בבית ואני הולך לבקר את אמי, אני יכול להדליק עבורה?
ת: כן, מדין שליחות. בברכה. אם עומדת שם (כי בא מועד סג כג).

אישה בנר חנוכה

ש: אם הבעל לא בבית באותו לילה, אשתו צריכה להדליק?
ת: כן. אף הן היו באותו הנס (שו"ע או"ח תרעה ג).

כיבוי נר בפיו

ש: האם זה נכון שאסור – כל השנה – לכבות נר בנשימה מפיו?
ת: יש נזהרים (כל בו סי' קיח). אבל שומר מצווה לא ידע דבר רע (כה"ח יו"ד סי' קטז אות קטו).

חנוכיה

ש: האם חייבת להיות חנוכיה או די להדביק את הנרות על איזה משטח?
ת: די בכך (שו"ת אבני ישפה א קכט אות א. חזו"ע חנוכה לד).

מי מברך על הדלקת נרות חנוכה

ש: במשפחה שיש לה כמה חנוכיות מי צריך לברך?
ת: תלוי. לאשכנזים כל אחד מברך על החנוכייה שלו. כלומר, כל הבנים. המנהג האשכנזי מחייב רק את בני הבית הגברים להדליק חנוכייה נפרדת, אבל אם הבנות רוצות, אין בזה בעיה. אצל הספרדים כולם מדליקים רק חנוכייה אחת, גם אם יש שם אנשים רבים, ואז רק האב מברך. יש מקומות אצל הספרדים שהאב מברך על הנר הראשון, כי הנר הראשון הוא עיקר המצווה ואחר כך בכל נר נוסף מכבדים אחד מבני הבית (בן איש חי פ' וישב). המנהג הפשוט אצל הספרדים הוא שיש רק חנוכייה אחת, אבל אם הם 'התאשכנזו' והילדים רוצים להדליק, כל אחד יעמוד מול החנוכייה שלו וידליק, אבל לא יברך.

צילום נרות חנוכה

ש: האם מותר לצלם נרות חנוכה או להצטלם על ידם, או אסור מפני שאסור להשתמש בהם?
ת: מותר. אין זה שימוש באורם (וכן פסק הגרי"ש אלישיב מובא בשו"ת וישמע משה א ריב).

בדיקת הלכה לאור הנר

ש: האם מותר לי לבדוק הלכה בנושא נרות חנוכה לאור הנרות?
ת: כן, כי זה לצרכן (ברכ"י תרעג ה. שע"ת שם אות ג).

שמן תרומה

ש: כוהן מותר להדליק בשמן תרומה?
ת: כן. רמב"ם (הל' תרומות ב יד. יא א).

נר חשמלי

ש: האם מותר להדליק בנר חשמלי?
ת: לא. ובלית ברירה, יש מתירים בחוט להט (שו"ת יביע אומר ג לה. חזו"ע חנוכה צד. קונטרס הל' חנוכה לחיילים בשם הגרש"ז אוירבך. שו"ת שאילת שלמה א קלו).

שמן מגולה

ש: האם שמן שהיה מגולה כל הלילה מותר?
ת: כן, כי אינו מזון (ב"י יו"ד סי' קטז והוא משנה תרומות ח ד שרק ג' משקים אסורים משום גילוי). וגם במזון יש להקל כי אין עתה נחשים (שם. שו"ת מנחת יצחק ט פה. והחזון איש נזהר מאוד מגילוי. בס' טעמא דקרא בהנהגות מרן החזון איש אות כז).

שמן תחת המיטה

ש: האם מותר להדליק בשמן שהיה תחת המיטה בזמן שינה?
ת: כן. מותר. וגם לאכילה, יש להקל דיעבד (שו"ת רבבות אפרים ג תס אות יד).

חנוכיית חברו

ש: מותר לי להשתמש בחנוכיה של חברי?
ת: אסור בלי רשותו (המאסף תרע"ג כרך א סי' נה ע"פ דברי שו"ת בית יעקב ג שרק במצווה מן התורה אומרים "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה", אבל במצווה מדרבנן לא אומרים כן).

הדלקה עושה מצווה או הנחה

ש: מה המצווה של נרות חנוכה – הדלקה או הנחה?
ת: כידוע, יש מחלוקת אם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה (שבת כג). כלומר, האם יש מצווה להדליק או יש מצווה שהנר יהיה דולק. נפקא מינה: אם הדליקו במקום הלא נכון, האם יכול להזיז את החנוכייה למקום הנכון או שצריך אחר כך להדליק שוב במקום הנכון. וכן אם הדליק אדם שלא חייב להדליק, כמו גוי, ואחר כך בא יהודי, האם יכול לברך, להרים ולהניח חזרה במקום מתאים. נפסק שהדלקה עושה מצווה (שו"ע או"ח תרע"ג ב), וזו גם לשון הברכה: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק".
על זה יש לשאול: לכאורה השאלה תלויה במה היה הנס, האם הנס היה שהמנורה דלקה או שהנס היה שהדליקו. ולכאורה, הנס היה שדלק, שהרי מה הבעיה להדליק? היות והיה פך שמן ליום אחד אין שום דבר שמונע את ההדלקה, ואיזה נס יש בזה שהדליקו? התשובה היא שזו הייתה עצמה גדולה שהעזו להדליק. כי לכאורה בשביל מה טוב להדליק ליום אחד? הרי המצווה שידלוק כל שבעה ימים? אלא שהם לא עשו חשבונות, והדליקו. אמרו: ריבונו של עולם ציווה להדליק, אנו מדליקים. ואחר כך ריבונו של עולם יחליט. אותו דבר לגבי המרד. הם לא אמרו בשביל מה נמרוד נגד היוונים? איך אפשר לנצח? אמנם אפשר להתחיל, אבל אחר כך צריך גם לנצח בקרב. אז למה להתחיל? אלא אמרו: ריבונו של עולם ציווה אותנו ולכן אנו מתחילים, ואחר כך ריבונו של עולם יעשה את שלו. וכן אמר יהודה המכבי: אנחנו עושים מה שאנחנו מצווים וד' יעשה הטוב בעיניו. בסוף אמנם היה נס גדול, אבל הם לא ידעו מראש שיהיה כן, אלא פעלו מתוך מסירות נפש. גם לפני כן היו הרבה מלחמות מתוך מסירות נפש, אבל פה זה היה שונה, בגלל שבעבר תמיד היו נביאים ואם הנביא ציווה, הלכו ועשו. אבל פה לא היו נביאים ובכל זאת הלכו ומסרו את נפשם כי הבינו שזה מה שצריך לעשות.

נר ריחני

ש: אבל נהנה ואסור ליהנות מהם?
ת: לא נהנה מן האור אלא מן הריח (הגר"ע יוסף מובא בשו"ת מעיין אומר ג שלב. פסקי שמועות קיא).

נר ריחני

ש: מותר להשתמש בנר ריחני?
ת: כן.

שמן מוצק

ש: יש בעיה להשתמש בשמן מוצק?
ת: לא. אין הבדל וזה אותו הידור מצווה (שו"ת שבט הלוי ט קמג. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רלט).

נר חלש

ש: אם אור הנר מאוד חלש, ובקושי רואים, יוצא ידי חובה?
ת: כן (מועדים וזמנים ב קמב).

מגיע מאוחר

ש: מי שמגיע מאוחר בלילה הביתה וכולם ישנים, האם ידליק בברכה?
ת: לא יברך. ומי שרוצה לברך, יש לו על מי לסמוך (שעה"צ תרעב יז. חזו"ע חנוכה סד).

להקדים או לאחר

ש: מי שלא יהיה בזמן ההדלקה, מתי עדיף שידליק - בפלג המנחה או מאוחר בלילה?
ת: שניהם טובים (עי' שו"ת שבט הלוי ד סו. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רנב).