|
[ופעם נשאל הג"ר אברהם שפירא: האם עדיף לקנות אתרוג מהודר [תימני], או לקנות אתרוג רגיל ואת שאר הכסף לתת למשפחות נזקקות המתקשות בהשגת צרכי החג? והשיב: לכאורה זה הידור [האתרוג], ואפילו אדם יכול לצאת בשל חברו. ואילו צדקה היא מצוות עשה, ולכן עדיף לתת צדקה! ראש דברך קצד – רשם מ"צ].
|
|
[יש הנוהגים כך ויש הנוהגים כך. יש הנוטלים בבה"כ לפני הלל, ע"פ מה שכתוב בביאור הגר"א (או"ח תרנב סק"א) שלא יטול קודם התפילה משום שעיקר מצוותו בשעת ההלל, וכלשון המחבר שם ס"א. וכן מובא בארחות רבנו (ח"ב עמ' רצב) שהחזו"א היה מברך על הלולב לפני ההלל. אמנם פעם הגר"ח קניבסקי ראה שהחזו"א בירך בסוכה. ויש הנוטלים בסוכה קודם התפילה, ע"פ מה שכתב המג"א (תרנב סק"ג) בשם השל"ה שצריך ליטול את הלולב בסוכה קודם הליכתו לבה"כ. במ"ב (שם סק"ד) כתוב: "וקצת מן המהדרים נוהגים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואח"כ בשעת ההלל מנענעים עוד". ומובא בארחות רבנו (שם) שהגרי"י קניבסקי היה מברך על הלולב בסוכתו לפני התפילה. וכן הגרש"ז אוירבך היה נוטל לולבו בבוקר קודם תפילת שחרית בסוכה שבביתו, ופעם נשאל על מנהגו, שהרי 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' ולמה נוטל את לולבו קודם ק"ש, ואמר שהמהדרים נוטלים בסוכה דווקא. אפשר שמטעם זה נטלו קודם התפילה, כיוון שלא היתה סוכה מצויה להם בבית הכנסת, אבל מה שנהגו כך גם בלא סיבה זו אכן צ"ב, ומ"מ אין לפקפק בדבר הואיל וכך נהגו (הליכות שלמה - מועדים פי"א הערה 37). וע"ע בענין זה במקראי קודש - סוכות ח"ב ס' כ].
|
|
[חידש בס' ביכורי יעקב (תרנח, א) שבירושלים נוהגת מצוות נטילת לולב בזמן הזה מן התורה כל שבעת הימים כמו במקדש ע"פ דברי הרמב"ם (פירושו על המשניות בסוכה ג, י) שכתב שירושלים היא בכלל המקדש. יש דוחים את דברי הביכורי יעקב, כגון בעל האור שמח בחידושיו לסוכה (עמ' רמב), האדמו"ר מקלויזנבורג בשו"ת דברי יציב (ס' רעג) והגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה (ב, נ). אמנם יש חוששים לשיטתו להגיע לכותל המערבי וליטול לולב שם, כגון הג"ר יוסף שלום אלישיב (שו"ת משנת יוסף ז, קכד). ובעת זקנתו, בשנת תשע"ב, הגרי"ש אלישיב לא הלך לרחבת הכותל המערבי כמו בכל שנה, אלא נכנס לבניין ישיבת אש התורה לקומה החמישית, ומשם ראה היטב את הכותל המערבי ונטל שמה ד' מינים. יום אחד בימי חול המועד דיבר עם שמשו בקודש, הגרי"י אפרתי, בעניין אם אפשר לצאת ידי חובה גם בקומה הגבוהה, כי הרי הרמב"ם (בית הבחירה ו, ז) פסק דגגין ועליות לא נתקדשו בקדושת ירושלים. למחרת כשנסע הג"ר אלישיב למקום המקדש, נכנס שוב לבניין ישיבת אש התורה ועלה לקומה החמישית, אך את הנענועים עשה בקומת הקרקע של הבנין, לצאת ידי הסוברים דגגין ועליות לא נתקדשו.
וכתב הג"ר עובדיה יוסף בס' חזון עובדיה (סוכות עמ' שלח): "והנה לפני זמן מה הייתי נוהג במשך שנים רבות להחמיר כדברי הביכורי יעקב, מאחר שלדבריו יש בזה מצוה מן התורה, והייתי טורח להגיע לכותל המערבי, כדי ליטול הלולב ולנענעו סמוך לכותל. ואח"כ כשראיתי דברי להקת האחרונים שלא הסכימו לדבריו, נמנעתי מלעשות כן, מפני שחסתי על ביטול תורה. ואמרתי 'שב ואל תעשה עדיף'", ע"כ. הביא הג"ר משה שטרנבוך בס' מועדים וזמנים (ח"ה ס' שמח בהערה), ששמע מהגרי"ז מבריסק שלהלכה אין לחוש לשיטת הביכורי יעקב. וכ"כ בשם הגרי"ז בס' הלכות חג בחג (ארבעת המינים, עמ' ג) ובס' נתיבות רבותינו (ח"ב עמ' מט בהערה נח).
הנהגת הגרש"ז אוירבך שנויה במחלוקת (כמובא בשו"ת משנת יוסף ח"ז ס' קכד) - כתוב בשם נכדו בס' שלמי מועד (ח"א פרק לז) שהגרש"ז לא הקפיד כשהלך לכותל המערבי בסוכות ליטול לולב, רק אם כיבדו אותו נהג ליטול, אך בס' הליכות שלמה כתוב (מועדים, תשרי פי"א ס' כו): "בהיות רבינו ליד הכותל המערבי בחג הסוכות, הידר ליטול שם לולב ומיניו שנית".
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (י, ב) שאין חיוב לחזור ליטול שנית על יד הכותל המערבי, ואכן באמת מעולם לא שמענו כזאת, גם מקדמת דנא – רשם מ"צ].
|
|
הרמת אתרוג מהרצפה באמצע שמונה עשרה
ש: נפל אתרוג באמצע תפילת שמונה עשרה, האם מותר ללכת ולהרימו מהרצפה?
ת: משתמשים באתרוג למצווה, וכשהוא מונח על הרצפה זה ביזיון מצווה. לכן, מותר להפסיק את תפילת שמונה עשרה ולהרימו, בלי לדבר (משנה ברורה קד ס"ק ב ועיין פסקי תשובות שם). אמנם, לא חייבים, כמו שמביא המשנה ברורה (צו ס"ק ז): "נפל ספר על הארץ ואינו יכול לכוין מותר להגביהו כשיסיים הברכה שהוא עומד בה, ואי לאו הכי לא יפסיק" וספר הוא יותר קדוש מאתרוג, ולמרות זאת לא חייבים להרים אותו מהרצפה.
|