ספרית חוה • שאילת שלמה • הרב שלמה אבינר • שו"ת סמס >> בנושא לולב

סך הכל: 5 שו"ת סמס בנושא לולב

הידור

ש: מה עדיף לקנות ארבע מינים מהודרים או רגילים והיתרה לצדקה?
ת: צדקה. זה הידור יותר גדול, כי זו מצוות עשה.

נטילת לולב

ש: האם הרב נוטל את הלולב בסוכה לפני תפילה או בבית הכנסת לפני הלל?
ת: בבית הכנסת.

נטילת לולב בכותל המערבי

ש: האם הרב נוהג ליטול לולב פעם נוספת כשהוא בא לכותל המערבי בסוכות?
ת: לא. יש אומרים שזו מצווה דאורייתא, אבל אני לא מקפיד ליטול פעם שנייה שם.

הערות:

[חידש בס' ביכורי יעקב (תרנח, א) שבירושלים נוהגת מצוות נטילת לולב בזמן הזה מן התורה כל שבעת הימים כמו במקדש ע"פ דברי הרמב"ם (פירושו על המשניות בסוכה ג, י) שכתב שירושלים היא בכלל המקדש. יש דוחים את דברי הביכורי יעקב, כגון בעל האור שמח בחידושיו לסוכה (עמ' רמב), האדמו"ר מקלויזנבורג בשו"ת דברי יציב (ס' רעג) והגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה (ב, נ). אמנם יש חוששים לשיטתו להגיע לכותל המערבי וליטול לולב שם, כגון הג"ר יוסף שלום אלישיב (שו"ת משנת יוסף ז, קכד). ובעת זקנתו, בשנת תשע"ב, הגרי"ש אלישיב לא הלך לרחבת הכותל המערבי כמו בכל שנה, אלא נכנס לבניין ישיבת אש התורה לקומה החמישית, ומשם ראה היטב את הכותל המערבי ונטל שמה ד' מינים. יום אחד בימי חול המועד דיבר עם שמשו בקודש, הגרי"י אפרתי, בעניין אם אפשר לצאת ידי חובה גם בקומה הגבוהה, כי הרי הרמב"ם (בית הבחירה ו, ז) פסק דגגין ועליות לא נתקדשו בקדושת ירושלים. למחרת כשנסע הג"ר אלישיב למקום המקדש, נכנס שוב לבניין ישיבת אש התורה ועלה לקומה החמישית, אך את הנענועים עשה בקומת הקרקע של הבנין, לצאת ידי הסוברים דגגין ועליות לא נתקדשו.
וכתב הג"ר עובדיה יוסף בס' חזון עובדיה (סוכות עמ' שלח): "והנה לפני זמן מה הייתי נוהג במשך שנים רבות להחמיר כדברי הביכורי יעקב, מאחר שלדבריו יש בזה מצוה מן התורה, והייתי טורח להגיע לכותל המערבי, כדי ליטול הלולב ולנענעו סמוך לכותל. ואח"כ כשראיתי דברי להקת האחרונים שלא הסכימו לדבריו, נמנעתי מלעשות כן, מפני שחסתי על ביטול תורה. ואמרתי 'שב ואל תעשה עדיף'", ע"כ. הביא הג"ר משה שטרנבוך בס' מועדים וזמנים (ח"ה ס' שמח בהערה), ששמע מהגרי"ז מבריסק שלהלכה אין לחוש לשיטת הביכורי יעקב. וכ"כ בשם הגרי"ז בס' הלכות חג בחג (ארבעת המינים, עמ' ג) ובס' נתיבות רבותינו (ח"ב עמ' מט בהערה נח).
הנהגת הגרש"ז אוירבך שנויה במחלוקת (כמובא בשו"ת משנת יוסף ח"ז ס' קכד) - כתוב בשם נכדו בס' שלמי מועד (ח"א פרק לז) שהגרש"ז לא הקפיד כשהלך לכותל המערבי בסוכות ליטול לולב, רק אם כיבדו אותו נהג ליטול, אך בס' הליכות שלמה כתוב (מועדים, תשרי פי"א ס' כו): "בהיות רבינו ליד הכותל המערבי בחג הסוכות, הידר ליטול שם לולב ומיניו שנית".
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (י, ב) שאין חיוב לחזור ליטול שנית על יד הכותל המערבי, ואכן באמת מעולם לא שמענו כזאת, גם מקדמת דנא – רשם מ"צ].

ברכת לולב

ש: האם מותר לברך על לולב יותר מפעם אחת ביום?
ת: לא (שו"ע או"ח תרנא ה).

הרמת אתרוג מהרצפה באמצע שמונה עשרה

ש: נפל אתרוג באמצע תפילת שמונה עשרה, האם מותר ללכת ולהרימו מהרצפה?
ת: משתמשים באתרוג למצווה, וכשהוא מונח על הרצפה זה ביזיון מצווה. לכן, מותר להפסיק את תפילת שמונה עשרה ולהרימו, בלי לדבר (משנה ברורה קד ס"ק ב ועיין פסקי תשובות שם). אמנם, לא חייבים, כמו שמביא המשנה ברורה (צו ס"ק ז): "נפל ספר על הארץ ואינו יכול לכוין מותר להגביהו כשיסיים הברכה שהוא עומד בה, ואי לאו הכי לא יפסיק" וספר הוא יותר קדוש מאתרוג, ולמרות זאת לא חייבים להרים אותו מהרצפה.