הליכה לבית הכנסת בטלית ובתפילין

ש: ב'שולחן ערוך' וברמ"א (או"ח כה, ב) מובא, שראוי להתעטף בטלית ולהניח תפילין בבית וללכת לבית הכנסת עטוף בטלית ועטור בתפילין, וה'משנה ברורה' (ס"ק ח) מביא את ה'בית יוסף' ואת ה'דרכי משה' האומרים בשם 'הזוהר' (פרשת ואתחנן) שיש בזה עניין גדול. אמנם המ"ב (ס"ק י) בשם המג"א (ס"ק ה) מוסיף, שבמקום בו מצויים נכרים ברחוב יתעטף במידת האפשר בחצר בית הכנסת. וראיתי בס' 'במחיצת רבנו' (עמ' פב) שדעתו של הג"ר יעקב קמנצקי, ראש ישיבת 'תורה ודעת' בברוקלין, לא היתה נוחה מאלו ההולכים ברשות הרבים בשבת לבושים בטלית גדול על בגדיהם, כיוון שהרבה נכרים מצויים שם. לדעתו, צריכים לזכור שאנו עדיין נמצאים בגלות, בין הגויים, ולא להלך ברחוב כאילו אנו בעלי הבית בגלות. ונראה שבמשך הגלות התרגלנו לא לקיים את המנהג, אע"פ שעכשיו כבר חזרנו לארץ ישראל. אמנם, מובא בס' 'חכו ממתקים' (ח"ב עמ' שלד), שבערוב ימיו של הג"ר שלמה זלמן אוירבך, כאשר יצא מבית כנסת 'קהל חסידים' בשערי חסד, נתקלו עיניו במודעה של מעוררים הקוראים לחדש את המנהג העתיק - לילך מהבית אל בית הכנסת עטוף בטלית ועטור בתפילין. למחרת הופתעו תושבי השכונה לראות את הג"ר אוירבך פוסע בחוצות שערי חסד עטוף בטליתו ומעוטר בתפיליו, ומכאן ואילך החזיק במנהג זה מידי בוקר עד סוף ימיו.

האם יש לנהוג כך היום בארץ?
ת: לא חייבים, אך ודאי טוב (מובא בקונטרס עולה חדש סי' ה אות 5).

אורך ציצית

ש: מה צריך להיות אורך הציציות?
ת: י"ב גודלין שהם 24 ס"מ, מהקשר הראשון. שו"ע או"ח יא יא (שו"ת שאילת שלמה א יד).

ניקוי המשקפיים עם הטלית

ש: האם מותר לנקות המשקפיים עם קצה הטלית?
ת: כן. טלית היא תשמיש מצווה ולא תשמיש קדושה, לכן מותר להשתמש בה שימוש חול שאינו בזיון.

[כן פסקו הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (א, ג) ושו"ת רבבות אפרים (ה, רפג. ז, רסד אות א). אך הגרש"ז אוירבך סובר (הליכות שלמה – תפילה פ"ג אות יט) שאין נכון לעשות כן, ואולי אף מדינא אסור, שהרי דעת הפוסקים, שבשעה שלובש הטלית, היא אסורה אף בתשמיש שאינו מגונה (עיין מ"ב כא ס"ק יב). כן נפסק בכף החיים (כא סק"י) ובשו"ת משנה הלכות (ד, רל), ועיי"ש פסקי תשובות (כא, א) – רשם מ"צ].

טלית קטן בשירותים

ש: מותר להיכנס לשירותים עם טלית קטן מעל הבגדים?
ת: כן. אך באופן כללי, יש ללבוש טלית קטן תחת הבגדים בגלל צניעות ובגלל דברי האר"י שטלית קטן הוא אור פנימי (עי' מ"ב ח כו. כה"ח ח מג. שו"ת שאילת שלמה א כ. ג כ).

ציציות על הגוף

ש: מותר ללבוש טלית קטן ישירות על הגוף?
ת: יש אוסרים. כף החיים ח ג. אך זו חומרה, ומן הדין, מותר (שו"ת שאילת שלמה א יג. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישמע משה ב יד).

טלית קטן מכותנה

ש: האם בטלית קטן מכותנה מקיימים מצווה מן התורה?
ת: מחלוקת. אפשר להקל ולהחמיר (שו"ע או"ח ט א. הגה שם. מ"ב סק"ה. עיין פירושו של הרב על קצשו"ע ט א).

טלית על הראש

ש: האם כשמתפללים שמונה עשרה יש להתעטף עם טלית על הראש?
ת: תלוי במנהג המקום. יש ששמים, יש שלא שמים, יש שרק תלמידי חכמים או נשואים שמים (מ"ב ח ד. צא ו. נפש הרב קד-קה).

ראיית ציצית

ש: האם הפסוק הזה לא מתייחס לתכלת?
ת: 'ברכי יוסף' סי' ח אות ג בשם המקובל מהר"י צמח שבכל זאת יש להסתכל, כי הארת התכלת נמשכת בלבן.

ראיית ציצית

ש: האם הפסוק "וראיתם אותו" לגבי ציצית הוא מצווה מן התורה?
ת: כן, לפי 'ספר חרדים' פרק י, 'יסוד ושורש העבודה' שער המזרחי פרק ו, 'שערי קדושה' לרבי חיים ויטל, וכן משמע מרש"י מנחות מד א.

כיבוס טלית קטן

ש: האם מותר לכבס טלית קטן עם שאר הכביסה?
ת: כן. אין זה נחשב בזיון. גם מותר להכנס איתו לשירותים.

טלית קטן עם ריח

ש: אם לטלית קטן שלי יש ריח לא טוב, האם ללבוש אותו?
ת: לכבס אותו ידנית וללבוש אותו רטוב.

ציצית בחוץ לספרדים

ש: האם ספרדים צריכים להוציא ציציות החוצה?
ת: פוסקים ספרדים גדולים כתבו שיש להצניע את הציציות פנימה, כגון הרב עזרא עטייה, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ע הדאיה וכן הגר"ע יוסף. אבל אין דבריהם מוכרחים, כי ב'שולחן ערוך' נפסק: "עיקר מצוות טלית קטן היא ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות" (שו"ע או"ח ח יא), "נכון ללובשו על המלבושים" (כד א). הרי שהציציות צריכות להיות בחוץ.
אמנם האר"י ז"ל כתב שעל הטלית קטן להיות תחת בגדיו, אך כבר הסביר ה'מגן אברהם' שהכוונה שהטלית הקטן בפנים והציציות בחוץ (ח ס"ק יג. מובא במ"ב ס"ק כה).
וכן כתוב בשם האר"י: "צריך להסתכל בציציות בכל שעה ובכל רגע כמו שאמר הכתוב: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד'" (שער הכוונות דף ז ע"ג), וכדי לראות כל רגע הציציות צריכות להיות בחוץ.
וכן כתב החיד"א שהחסידים היו נוהגים שיהיו הציציות ארוכים כדי שייראו (ניצוצי אורות על הזוהר סוף פרשת מקץ).
וכן כתב הגרי"מ הלל שנהגו הספרדים שייראו הציציות מחוץ לבגדים (שו"ת וישב הים א ג). וכן בספר 'חסד לאלפים' (כד ג), וכן ב'כף החיים' (ח אות מג. כד אות יא). וכן כתב הגרב"י זילבר שגם ספרדים צריכים להוציא ציציותיהם (אז נדברו ג עמ' פו).
סיכום: משמעות ה'שולחן ערוך' היא להוציא, וכל הדעה הנגדית היא מדברי האריז"ל, אך כיוון שאין הכרח להבין כך את דבריו – יש להוציא.

ציצית בחולצה

ש: כמה צריך לפתוח חולצה בצד כדי להטיל ציצית?
ת: הרוב של כל האורך (שו"ת שאילת שלמה ד ט).

ציצית במסע

ש: במסעות, חם מאוד עם ציצית, וזה יכול לגרום להתייבשות. מה לעשות?
ת: לשתות הרבה (שו"ת שאילת שלמה ג כא).

שהחיינו על לבישת ציצית בפעם הראשונה

ש: בעל תשובה שבפעם ראשונה בחייו לובש ציצית, יברך שהחיינו?
ת: כן. פעם ראשונה שמקיים מצווה (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).

הורדת ציצית בפעילות גופנית

ש: האם אפשר להוריד ציצית בשעת פעילות גופנית?
ת: תמיד ציצית. גם בצבא ובמלחמה (שו"ת שאילת שלמה ג, יד).

חובת ציצית

ש: הדין הוא שרק בגד עם ד' כנפות חייב בציצית, אז למה כל כך מתאמצים ללבוש ציצית?
ת: אלו המדים של עם ישראל.

ציצית לילד

ש: ילד בן שלוש ששמים לו טלית קטן אך הציצית נקרעות, האם זו בעיה שהוא לובש טלית שאינה כשרה?
ת: צריך טלית כשרה.

ציצית על סוודר

ש: האם סוודר צריך ציצית, הרי יש לו ארבע פינות?
ת: לא. צריך 2 קדימה ו2 אחורה.

ציצית שנקרעה

ש: ציציות נקרעו לי בשבת, הטלית הקטן פסול, אך אני במצב שאיני יכול להורידו. מה לעשות?
ת: הקנה אותו לחבר, ואז בשל חברך הנך פטור מציצית.

פתיל תכלת

ש: למה כמעט כל הרבנים לא מטילים פתיל תכלת? הרי יש מחקרים שזו התכלת?
ת: לא נותנים הוראות לרבנים מה לעשות על פי מחקרים, אלא להיפך שואלים רבנים מה הערך ההלכתי של המחקרים.

תכלת

ש: אני לובש תכלת. אם אין לי תכלת, האם ללבוש לבן או להיות בלי ציצית?
ת: ודאי לבן. מצווה של התורה. אוי לנו מזאת השאלה (עיין אור החיים הק' במדבר א לח בסוף. שו"ת שאילת שלמה ד יב-כ).

קלא אילן

ש: האם קלא אילן הוא לא הלא תכלת שבא מצמח או כל הלא תכלת מכל מקום?
ת: מכל צבע.

[וכן כתב לי הגר"א נבנצל: "כל צבע שדומה לתכלת ואינו תכלת הוא כקלא אילן" – רשם מ"צ].

תכלת בזמן הזה

ש: האם יש ללבוש ציצית עם פתיל תכלת בזה"ז?
ת: לא, "כולו הפך לבן". ישנם ארבעה נימוקים:
א. הזיהוי של התכלת היום הינו זיהוי שלישי במספר. הזיהוי הראשון היה של האדמו"ר מראדזין, הזיהוי השני היה של הג"ר הרצוג, ועכשיו ישנו זיהוי שלישי, הלא הוא הארגמון קהה הקוצים. ומניין לנו שלא יהיה גם זיהוי רביעי?
ב. אמרו חז"ל, שצבע כחול שאינו התכלת, 'קלא אילן', פוסל את כל הטלית (עיין בבא מציעא סא, ב. מנחות מ, א. מג, א). לכן, יתכן והתכלת פוסלת את כל הטלית.
ג. צריך להחמיר במצוות רק כאשר אתה בטוח לגמרי שבקיום החומרה הינך מקיים את המצווה בצורה יותר טובה, אך אם אינך בטוח, כמו במקרה זה, אין זו חומרה כלל.

[על טענת האדמו"ר מראדזין, שאף אם התכלת שלו ספק, יש להטיל כיוון דספיקא דאורייתא לחומרא, מביא הג"ר יהושע'לע קוטנער בספרו אבן העוזר דברי הפמ"ג (או"ח קצד סק"ג) לגבי ברכת המזון שמחלק בין אם יצא מן הספק או לא, דגבי ספק תורה שאם יחמיר ויעשה דבר יצא לכל הדעות, אזי אמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא, אבל באופן שאף אחר שיעשה הדבר לא יצא לכל הדעות, אז אין להחמיר מספק. א"כ גבי תכלת שאף אם יטול תכלת זו, אפ"ה ספק אם יצא, דשמא קלא אילן הוא, על כן אין להטיל מספק. ובספר 'גור אריה יהודה' (סי' ז), הג"ר מנחם זמבא מביא ראיות מרובות לדעה זו. ואחד שאמר להחזו"א שאם לא יועיל לא יזיק להטיל התכלת, והשיב: שבעירו היה א' שלבש משקפיים בלי זכוכית ואמר שאם לא יועיל לא יזיק, ולאחד השיב קח דם שור ותצבע. הוראות והנהגות ממרן החזון איש זללה"ה מכתבי הגר"ח קניבסקי עמ' ו – רשם מ"צ].
ד. הוצאת לעז על דורות הראשונים שכאילו לא מסרו את נפשם על התכלת.
[ובתשובות 'אביגדר הלוי' (נח-נט), השיב הגר"א נבנצל: אין לנו הכרעת גדולי ישראל מהו החלזון, ואפילו לא מהו הגוון שאנו מחפשים. ומזקנים אתבונן, לא צריך לנסות להיות יותר צדיק מגדולי ישראל שלא החמירו על עצמם בדבר הזה. והגרי"ש אלישיב אמר: אין לחוש לזה [מציאת התכלת בימינו], ואדרבה יש בזה משום לעז על גדולי ישראל, דהיינו על כל אלו שלא לבשו התכלת. וישמע משה ב יד – רשם מ"צ].
כאשר ראה מרן הרב את הרב הנזיר מטיל תכלת בציציותיו, גער בו שאל לו ללכת בדרך שכמעט כל גדולי ישראל הסתייגו ממנה. אחר כך נכנס הרב לחדרו, ואחרי כמה דקות שוב יצא ואמר לנזיר שבכל זאת יש לזה מקום, למרות שאין זו דרך לכלל, יש יחידים שהלכו בה, וכיוון שהנזיר הוא יחיד ומיוחד, הרי שהוא יכול ללכת בדרך מיוחדת. אבל רק בטלית קטן תחת הבגדים ולא בגלוי, "אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי" (תהלים קא, ב), אך לא בטלית גדול שכולם רואים (שבחי הראיה עמ' 211. ועיין שו"ת שאילת שלמה ד יב-כ).
סיכום: אם נראה אדם לובש ציצית עם פתיל תכלת לא נגער בו, משום שיש לו על מי לסמוך. ואם רבו אמר לו, יש לו להטיל. אך מי שבא ושואל, אנו עונים לו שלא יתייהר, כיוון שכך נוהגים תלמידי החכמים וגדולי ישראל.
[ועיין עוד תשובות והנהגות א, כו. ד, ה. עובדות והנהגות לבית בריסק ח"א עמ' רסז. נתיבות רבותינו לבית הלוי בריסק ח"ב, במדבר טו, לח. הליכות חיים ח"ב עמ' כו-כז ושאלת רב ח"ב עמ' קעד-קעה בשם הגר"ח קניבסקי. שו"ת שאילת שלמה ד יב-כ – רשם מ"צ].

ברכה אחרי שינה בציצית

ש: מה עדיף לישון עם ולא לברך או לישון בלי ולברך?
ת: לישון עם, שמקיימים מצווה (עיין שו"ת שאילת שלמה ב יח. ג כ).