שכח הבדלה במוצאי יום טוב

ש: מי ששכח הבדלה במוצאי יום טוב, האם יש לו השלמה שלושה ימים כמו שבת, או לא, כי שבת מתפשטת על שלושה ימים לפניה ושלושה ימים אחריה, מה שאין כן יום טוב?
ת: 1. אכן כך סובר הקובץ על הרמב"ם (שבת פ' כט) מסתימת הפוסקים שלא חילקו (מובא בשד"ח אסיפת דינים מערכת ה ס"ק ט). אבל יש לדחות מהטעם שאמרת.
2. אבל יש אומרים שיש לו שבועיים או חודש, כי הכותב שטר אשר זמן גבייתו הוא אחרי פסח, יש לו שבועיים או חודש (ש"ך חו"מ מג מז). וכן לענייננו, אלא ששבת מפסיקה, לכן אין לו אלא עד השבת הבאה (ברכי יוסף או"ח רצ"ט בשם ר"י עייאש. שדי חמד שם בשם ר' שלמה הכוהן מווילנא). אבל יש לדחות כי בלשון בני אדם בענייני שטרות זה נקרא אחרי הפסח ואין זה נוגע להבדלה.
3. שיטה שלישית היא שיש לו רק מוצאי יו"ט, כיוון שלא מצאנו בזה דין תשלומים (חי' רעק"א רצט ו. ברכי יוסף שם).
4. יש אומרים שאפשר להשלים רק במוצאי שבת, אלא שהיום הולך אחרי הלילה, לכן ניתן כל אותו יום למחרת. וכן יש לנהוג (מ"ב רצ"ט ס"ק טז. קצור שולחן ערוך קצו טו).

חשמל ביום טוב

ש: שמעתי שהתירו להדליק חשמל ביום טוב. זה נכון?
ת: לא. אסור. זו דעת יחיד. כמעט כל הפוסקים אסרו. פסקי תשובות תקב ב.

נסיעה ביום טוב לדיאליזה

ש: חולה סוכרת צריך לקבל טיפול בדיאליזה ביום ראשון של ראש השנה, אי אפשר לשנות את המועד, והרופאים אומרים שמסוכן לדלג; אין לו כסף לשכור מקום בסביבות בית החולים וזה גם לא יעזור כי הליכה ארוכה בלתי אפשרית עבורו. היוכל לנסוע הלוך וחזור עם נהג גוי בתאום מראש ללא תשלום?
ת: הוא רשאי לעשות זאת גם עם נהג יהודי, שהרי נסיעה ברכב היא הבערה שאסורה ביום טוב מדרבנן, ומותר לנהג לנסוע הלוך וחזור בשביל להציל. וכן מותר לחולה לנסוע הלוך משום הצלתו, וכן חזרה שהרי ממילא הנהג חוזר, ורק נשאר איסור תחומין שאפשר להקל בנידון.

רחיצה ביום טוב

ש: מותר להתקלח במים חמים ביום טוב?
ת: ספרדים כן, אשכנזים אם מצטערים. פסקי תשובות תקיא ד-ה.

גז ביום טוב

ש: יש איסור בונה?
ת: זה חידוש של החזון איש, שאינו מוכרח.

גז ביום טוב

ש: שמעתי שאסור להשתמש במבער גז ביתי עם מנגנון חשמלי אוטומטי שסוגר את הגז במקרה שהשלהבת נכבית, כדי למנוע דליקה?
ת: מותר. נכון שהדלקת השלהבת גורמת להפעלת חיישן חום שמזרים זרם, ובכל זאת מותר, כי זהו דבר שאינו מתכוון בפסיק רישא דניחא ליה בדרבנן של מוליד זרם, בגרמא כי חימום מתכות החיישן הוא שיוצר זרם.

הקבלת פני רבו ברגל

ש: האם יש מצוות הקבלת פני רבו ברגל בזה"ז או שאנו פוסקים כנודע ביהודה (מה"ת או"ח ס' צד) שהיא לא נוהגת בזה"ז? אם לא, האם בכל זאת יש בזה מעלה?
ת: אין מצווה, אלא ראוי לעשות כן אם לא פוגש ברבו כל השנה. ועיין הריטב"א.

[בחידושי הריטב"א על הגמרא בראש השנה (טז, ב): "א"ר יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר 'מדוע את הולכת אליו היום? לא חודש ולא שבת...', מכלל דבחודש ושבת איבעי לה למיזל" (עיין עוד סוכה כז, ב). תימה: בפסוק לא הוזכר חיוב הקבלת פני רבו ברגל, אלא בחודש או בשבת, א"כ היה לו לומר "חייב אדם להקביל פני רבו בשבת"?
ויישב, שר' יצחק, בהביאו את הפסוק "לא חודש ולא שבת", תפס בקצה האחרון, כי חיוב ההקבלה בכל תלמיד הוא כפי קירובו לרבו. אם הוא בעיר - חייב לראותו בכל יום ולא סגי בלאו הכי. אם הוא מחוץ לעיר במקום קרוב - חייב לראותו פעם אחת בשבוע או בחודש. אם הוא במקום רחוק - יש לראותו פעם אחת ברגל. ולא הוצרך ר' יצחק להזהיר, אלא למי שרבו במקום רחוק, שלא יתעצל ללכת לראותו.
כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון ה אות נד), שיסוד דין הקבלת פני הרב ברגל, הוא מכבוד הרב. אם מחל לו רבו - מועילה מחילתו, שהרי "רב שמחל על כבודו, כבודו מחול" כמבואר בקידושין (לב).
ובס' שאלת רב (ח"ב עמ' מא), נשאל הגר"ח קניבסקי: למה לא הוזכר בטור ושו"ע החיוב להקביל רבו ברגל? והשיב: הנו"ב כ' שבזה"ז אין חיוב – רשם מ"צ].