מגילת רות

ש: מה השעה הכי מוקדמת שאפשר לקרוא מגילת רות אם למדו כל הלילה ומפחדים להירדם?
ת: עלות השחר (הליכות שלמה שעט).

מגילת רות

ש: האם חייבים לקרוא מגילת רות מתוך קלף?
ת: לא. ויש אשכנזים שנוהגים כן, עם ברכה, עפ"י הגר"א (מעשה רב קעה).

[והגרי"ש אלישיב תמה ע"ז שמברכים שהחיינו על קריאת המגילות, שהרי אין קריאת המגילות חובת יחיד אלא מנהג וחובת ציבור, ומ"מ אמר שאין בידינו לבטל המנהג שהנהיג הגר"א. והגר"ח קניבסקי מישב שאף אם הווי חובת ציבור וכחובת קריאת התורה, מ"מ מנהג זה הוא דווקא בקריאת ה' מגילות, וקריאת מגילות אלו אין נוהגות אלא מזמן לזמן. נמצא שמנהג של מצווה זו הוא בגדר חובה הבא מזמן לזמן, ולא דמי לכל מפטיר ששם עכ"פ קורא בתורה שבכתב שנוהג תמיד ואינה באה מזמן לזמן. הלכות חג בחג – שבועות פ"ח הערה 79 – רשם מ"צ].

עשרת הדברות

ש: מה לעשות אם אני נמצא בבית כנסת עם מנהג שונה ממנהגי?
ת: עשה כמו כולם (הגרי"ש אלישיב. אשרי האיש תמ. ועיין במס' דרך ארץ זוטא פרק ה: לא יהא אדם עומד בין היושבים או יושב בין העומדים).

עשרת הדברות

ש: האם חייבים לעמוד בעשרת הדברות?
ת: אשכנזים נהגו לעמוד וכן חלק מהספרדים. רוב הספרדים יושבים.

[כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (א, כט) ע"פ הרמב"ם בתשובה (הוצאת פריימן, ירושלים תרצ"ד, סי' מ"ו) שכתוב בגמרא ברכות (יב, א) שבקשו חז"ל לקבוע אמירת פרשת עשרת הדברות בבתי הכנסת בכל יום ויום, ולמה לא קבעוה, מפני תרעומת המינים. ופירש רש"י: כדי שלא יאמרו המינים לעמי הארץ שאין שאר התורה אמת, ושההוכחה לכך, שהרי אין קוראים בכל יום אלא עשרת הדברות שאמר הקב"ה ושמענו מפיו בסיני. ע"כ אין לעמוד בקריאת עשרת הדברות. ואמר שהמתירים לא ראו את תשובות הרמב"ם ולו ראו היו אוסרים. וכן דעתו של הגרי"ש אלישיב שאין לעמוד בקריאת עשרת הדברות בכלל (מבקשי תורה גליון נב עמ' סו ושיעורי מרן הגרי"ש אלישיב על מס' ברכות עמ' צב). וכן מסופר בס' וישמע משה (ח"ב עמ' סו), והוסיף הגרי"ש אלישיב דבר חידוש: שטוב שהוא ישאר לישב, אפילו במקום שכל הציבור עומדים, וכל זה כדי שלא לזלזל בשאר הפרשיות שבתורה. והתלמידים שנכחו במקום נסתפקו באיזה לשון לפרסם דין זה בשמו של הג"ר אלישיב, או לכתוב 'ראוי' שלא לעמוד, או לכתוב 'אסור' לעמוד, ואמר הג"ר אלישיב: לכתוב 'אסור' לעמוד. והוסיף: שמי שרוצה לעמוד בקריאת עשרת הדברות, או שיעמוד מראש קריאת התורה, או עכ"פ כבר יעמוד בתחילת קריאה זו שיש בה עשרת הדברות, אבל לשבת בתחילת הקריאה, ולעמוד רק בקריאת עשרת הדברות עצמם אסור.
וכתב הג"ר חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ו, כא) שאף אלו שלא ראו את תשובות הרמב"ם כבר ידעו את ראיותיו. ופסק שעדיף לשבת לקריאת עשרת הדברות, אבל קשה לבטל מנהג קדום ונפוץ. וכתב בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' ק) שהג"ר שלמה זלמן אוירבך ישב במקומו בקריאת עשרת הדברות כשלא עלה לתורה לאותה עלייה. ומובא שם (עמ' קא) שאחר כך בשביעי של פסח, עמד הגרש"ז בקריאת שירת הים ונשאל על כך שעמד בקריאת שירת הים ואילו בקריאת עשרת הדברות הוא לא עמד? וענה: "בודאי שאין חיוב לעמוד. זה עניין של הרגשה. ביום זה עברו ישראל את הים ואמרו שירת הים". אמנם כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ד, כב) שמותר לעמוד משום כמה סיבות: א. עומדים לזכור מעמד הקדוש והנורא זמן מתן תורתנו בהר סיני. ב. גם עומדים בזמנים אחרים כמו בקריאת שירת הים ובסוף כל ספר. ג. אולי יש חשש תרעומת כשאומרים עשרת הדברות כל יום בקריאת שמע ולא לעמוד לקריאתם כמה פעמים בשנה. ד. יש לעמוד לכל העלייה ולא רק בעשרת הדברות וע"כ אין חשש (וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות א, קמד). וכן התיר הדבר בשו"ת ישכיל עבדי (ב, א) וכתב שכבר נהגו לכבוד התורה לקום, אשרי העם שככה לו כי כל מעשיהם לשם שמים ואין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים כמו שנאמר "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".
ומסופר באורחות רבנו (ח"א עמ' קכ) שהגרי"י הסטייפלר היה עומד לעשרת הדברות אבל לא עומד באז ישיר בקה"ת בפרשת בשלח.
והגרי"ד סולוביצ'יק לימד זכות על שני המנהגים שיש עומדים כשקוראים את עשרת הדברות בטעם עליון שהוא זכר למעמד הר סיני – ולא לתת עדיפות לחלק של התורה – ויש יושבים בקריאה בטעם תחתון. ונראה שבזה הרמב"ם או השתמש רק בטעם תחתון או מדובר רק על הקריאות עם טעם תחתון כהנוהגים בפרשת יתרו ופרשת ואתחנן – רשם מ"צ].

ערבית מוקדמת בשבועות

ש: האם כדי שלא יצא מאוחר, מותר להקדים ערבית, או לא מפני שצריך "תמימות"?
ת: אשכנזים לא, ספרדים מקילים (מ"ב תקיד א. שו"ת יחוה דעת ו ל).

הדלקת נרות

ש: האם לברך שהחיינו?
ת: די בשהחיינו שבקידוש, ויש שמברכות גם על הדלקת הנרות (חזון עובדיה יו"ט שו).

הדלקת נרות

ש: האם מותר להדביק את הנר ביום טוב עצמו?
ת: לא (שו"ת שאילת שלמה א רלה).

הדלקת נרות

ש: האם להדליק לפני כניסת החג או לאחריו?
ת: עדיף מבעוד יום (הקדמת הסמ"ע לשו"ע בשם אשתו הרבנית בילה. שו"ת יחוה דעת א כח. הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה עה ח. שש"כ מד ב הערה ג-ד).

הדלקת נרות

ש: נשים שמדליקות ואחר כך מברכות, מה הדין בערב יום טוב?
ת: לרוב הפוסקים מברכות קודם (הקדמת הסמ"ע לשו"ע בשם אשתו הרבנית בילה. מ"ב ס"ק כז. שו"ת יחוה דעת א כז. הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה עה ח. שש"כ מד ז. דלא כמג"א רסג ס"ק יב ושו"ע הרב שם ח).

טבילה בליל שבועות

ש: האם חייבים לטבול ליל שבועות?
ת: זה מנהג טוב. שער הכוונות (עח א). אך לא חייבים. וגם לשפיכת ט' קבים יש ערך, כלומר מקלחת חזקה כ-3 דקות (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהווי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיוון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט).

מאכלי חלב

ש: האם צריך סעודה חלבית שלמה?
ת: די במאכל אחד. ואפשר אחרי ניקוי פה, ידיים ושולחן, לאכול ארוחה בשרית (אור לציון ג קצו).

[והסטייפלר נהג לאכול סעודה חלבית רק בלילה (אורחות רבינו א צח) – רשם מ"צ].

מאכלי חלב

ש: האם יש חובה לאכול מאכלי חלב?
ת: מנהג. ותימנים לא נהגו (שו"ע המקוצר עב).

לימוד ליל שבועות

ש: מי ששותה בזמן הלימוד צריך לברך כל פעם?
ת: אם יש היסח הדעת (שו"ת יביע אומר ו או"ח כז. הליכות שלמה שעד).

לימוד ליל שבועות

ש: האם גם נשים צריכות ללמוד כל הלילה?
ת: לא חייבות, אבל ודאי זה דבר טוב.

לימוד ליל שבועות

ש: האם חייבים ללמוד סדר התיקון של ליל שבועות?
ת: לא חייבים. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ (ע"ז יט א. ואמר הגר"ח קניבסקי: דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. פסקי שמועות פא).

לימוד ליל שבועות

ש: שמעתי שאסור לשוחח שיחת חולין בלילה של שבועות?
ת: אין זה איסור, אבל דבר טוב, ולהתאמץ כמה שאפשר (כה"ח תצד יא).

לימוד ליל שבועות

ש: מה עדיף, בלילה או ביום, אם ביום ילמד יותר?
ת: ביום, כי תוספת לימוד הוא דין גמור, ולימוד דווקא באותו לילה הוא מעלה.

[ואמר הגר"ח קניבסקי שמנהג ללמוד בלילה ועדיף הלימוד בלילה אפילו שיצא שילמד פחות זמן ביום הבא. פסקי שמועות פא-פב. אמנם אחד מנכדיו שאל פעם את הגרי"ש אלישיב מדוע לא נוהג ככל בית ישראל להיות ניעור כל הלילה בליל שבועות, וקם כהרגלו בשעה 2 אחרי חצות. הגרי"ש אלישיב הסביר לו שעשה חשבון שבשינוי שעות השינה המעטות שלו לא ירוויח זמן של לימוד תורה, ועוד יחסרו לו 15 דקות! בשביל לימוד דקות יקרות אלו, הכריע כי עדיף שילך לשון בתחילת הלילה כהרגלו. השקדן ב 240. והנה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק היה תמה על כך שמדקדקים להיות ערים בליל חג השבועות שהוא מנהג, ואילו בליל פסח שמדינא צריך לישב ולספר ביציאת מצרים כל הלילה עד שתחטפנו שינה, אין נזהרים האנשים בכך. ובבית בריסק לא היו מקפידים על המנהג להיות ניעור בכל הלילה בשבועות, דמאי שנא משאר לילות. וגם אינו עדיף מללמוד ביום. עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט - רשם מ"צ].

לימוד ליל שבועות

ש: מה עדיף, ללמוד כל הלילה גם אם יירדם בתפילת שחרית או לוותר?
ת: לוותר. כי תפילת שחרית בלי להירדם היא דין גמור, ולימוד בלילה הוא מעלה.

לימוד ליל שבועות

ש: האם חייבים ללמוד כל ליל שבועות?
ת: לא. אך זה מנהג טוב. מי שאין לו כוח, ישתדל ללמוד עד חצות (מג"א או"ח תצד).