|
מוסף עם תפילין
ש: אם בטעות התפללתי מוסף עם תפילין בראש חודש, עליי לחזור?
ת: לא. אגב, כאשר הניחו תפילין כל היום, לא ברור שהורידו למוסף (מ"ב כה ס"ק סא. ועי' שם תכג סק"י).
|
|
[כתב בערוך השולחן (שם ס"ה) שיש לומר "ולכפרת פשע" במשך כל שנת העיבור. וכן מובא בכף החיים תכג אות יח, אך מוסיף שאין למחות באלו הנוהגים לומר זאת רק עד חודש ניסן או בחודש אדר בלבד. והגרי"י קניבסקי היה אומר במשך כל שנת העיבור (אורחות רבנו ח"א עמ' קעז). אמנם בשו"ת רבבות אפרים (ה, דש) כתב הג"ר אפרים גרינבלט: "כשהיה מורי ורבי הרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל בביקור בביתי, ידידי ר' מרדכי אריה יורמרק זצ"ל שאל לו: 'רבי, עד מתי אומרים ולכפרת פשע?' וענה לו: 'עד חודש ניסן'". וכן נהג החזו"א (דינים והנהגות ממרן החזו"א עמ' פה). ועיין עוד בנטעי גבריאל (פי"ג סק"ח) ובס' 'פורים וחודש אדר' של הרב צבי כוהן (עמ' כט אות ה).
הטעם לאמירת "ולכפרת פשע" הוא משום חשש שהשנה אינה מעוברת ונמצא שאוכלים חמץ בפסח (מובא בס' טעמי המנהגים עמ' קצז בקונטרס אחרון). בעל תורה תמימה כתב כעין זה בספרו ברוך שאמר על תפילות השנה (עמ' שלה): "ואפשר לפרש עפ"י הגמרא בראש השנה (כה, א) בענין עיבור החודש, שגם אם שגו בית דין לעבר את החודש בעת שלא היה צריך לזה (כי כמה סיבות יש שרק בשבילן צריך לעבר החודש, כמבואר בגמרא סנהדרין יא, ב), אעפ"כ הוא מעובר, וסמכו זה על לשון התורה, ויען כי ע"י טעותם אפשר לבא לכמה מכשולים במשך השנה, כמו לענין חמץ בפסח ולענין תענית ביהכ"פ שעפ"י העיבור יודחו חדשי ניסן ותשרי עוד לשלושים יום ואם יטעו במעשיהם אלה, הלא יבואו פסח ויוהכ"פ שלא בזמנם הנכון, ותוצאות מזה גדולות מאוד הנוגעות בעיקרי מצות התורה – ולכן מבקשים שתגן תפילתנו לכפרת פשע זאת. ועל כן תתייחס תפלה זו רק לחודש העיבור, והוא חודש אדר, אשר כידוע מעברין רק אותו ולא חודש אחר, מפני כמה טעמים המבוארים בגמרא סנהדרין שם. וגם אפשר לתת רמז וסימן לזה את לשון הפסוק באסתר (ג, ז): 'לחודש שנים עשר הוא חודש אדר', ומתבאר כי תמיד חודש אדר הוא החודש השנים עשר, ואם יעברו חודש אחר הלא יהיה חודש אדר החודש השלשה עשר". עיין ס' תפלה כהלכתה (פרק כב אות מ) שמביא הטעם בשם הגר"י הוטנר ע"פ הגמרא בסנהדרין (יב, ב) לענין חזקיהו המלך שעיבר ניסן בניסן ולא הסכימו עמו חכמים, והתפלל וביקש "ד' הטוב יכפר בעד", מכאן הלשון "ולכפרת פשע" – רשם מ"צ].
|
