|
|
עירוב ביישוב עם שדות זרועים
ש: איך מועיל עירוב מסביב ליישוב בו יש שדות זרועים?
ת: עיין שו"ת אבן יקרה, מובא בכף החיים שנח יט.
|
|
|
|
|
עירוב על שטח גדול
ש: האם אפשר להתקין עירוב בשבת גם על שטח גדול מאוד?
ת: כן נראה. עיין שו"ת חכם צבי לז.
|
|
|
|
|
לא סומך על העירוב
ש: אני לא סומך על העירוב. האם מותר לי לקרוא עלוני שבת שהביא אדם שסומך על העירוב?
ת: תלוי מה קיבלת על עצמך.
|
|
|
|
|
כבוד התורה
ש: הרב ביישובנו טעה והתיר את העירוב שהתקלקל בשבת. האם לומר לאנשים בבית הכנסת שלי שלא יטלטלו?
ת: לא. שמעתי מהגרא"ד אוירבך מטבריה שפעם קרה מקרה כזה שהג"ר יעקב חי זריהן, הרב הספרדי של טבריה, התיר את העירוב. במוצש"ק הג"ר משה קליערס, הרב האשכנזי של טבריה, הזמינו להבדלה ואחר כך ללמוד מסכת עירובין ותוך כדי זה הוא הבין שטעה ושאלו אם בשביל זה הזמינו. כאשר אישר, שאלו שוב אם הכריז בבית הכנסת שלו שאין לטלטל. השיב שלא, כי כבוד התורה הוא מדאורייתא ואיסור עירוב דרבנן.
הערות:
|
|
[דלא כהגרי"ש אלישיב שאמר שהיו חייבים לפרסם שהעירוב פסול בגלל שאין זו בושה כל כך גדולה שהרב טעה וחוזר בו, וכמו שנאמר בגיטין מג א: "אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש, 'והמכשלה הזאת תחת ידיך' [ישעיהו ג ו], אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן". ופירש רש"י שאין אדם עומד על אמיתתן עד שיכשל בהן, להורות טעות ויכלימוהו, והוא נותן לב ומבין תחת ידיך, הן אף אני נכשלתי בהוראתי וחוזרני בי. קב ונקי סי' שיב. אמנם הג"ר משה קליערס והגרא"ד אוירבך לא סוברים כהגריש"א – רשם מ"צ].
|
|
|
רבנו הרב צבי יהודה ועירוב
ש: יש לרב מסורת אם רבנו הרב צבי יהודה השתמש בעירוב?
ת: מובא בספר כי שם ד' נקרא עליך מהרב שלמה גילת (עמ' סו), שרבנו נהג לא לטלטל בשבת אך הסכים שתלמיד יטלטל מפתח הבית.
|
|
|
|
|
המלצה לא לסמוך על עירוב
ש: אם אחד ממליץ לא לסמוך על העירוב כי אולי קרה משהו, אך אינו יודע באמת, כיצד יש לנהוג?
ת: יש לשאול את הרב המכשיר של העירוב.
|
|
|
|
|
עירוב עקב סערה
ש: בדקו את העירוב לפני שבת והוא נמצא כשר, האם יש חשש שהוא יפסל עקב סערה?
ת: תלוי אם העירוב חזק או לא. זו שאלה כבדה. יש לשאול את הרב המכשיר (האחראי) של העירוב.
|
|
|
