|
|
אמן בלי כיפה
ש: מותר לאדם בלי כיפה לענות אמן?
ת: כן. כי אינו משמותיו של הקדוש ברוך הוא. עיין שו"ת יביע אומר ו טו נ.
|
|
|
|
|
כיפה
ש: כשאני אומר דברי תורה לחבר חילוני, יש לדרוש ממנו שיחבוש כיפה?
ת: לא. [וכן נהג רבנו הרב צבי יהודה – רשם מ"צ].
|
|
|
|
|
כדורסל
ש: האם אין זה קידוש השם שאדם עם כיפה על הראש הוא כדורסלן?
ת: לא. קידוש השם הוא לעשות דברים בעלי ערך. לא אנו קובעים מה הוא קידוש השם, אלא ד', והינם מבוארים בהלכות יסודי התורה לרמב"ם פרק ה.
|
|
|
|
|
כיפה לבנות
ש: למה בנות אינן חובשות כיפה? האם אינן צריכות קבלת עול מלכות שמים?
ת: באופן טבעי יש להן יותר ואינן זקוקות למצוות רבות. דרוש על התורה למהר"ל, שכל הנוטה אל הדבר, בקל ישיגהו.
|
|
|
|
|
כאפיה
ש: מותר לשים כאפיה על הראש במקום כיפה?
ת: לא. לבוש נכרי. חוקות הגויים (שו"ע יו"ד קעה).
|
|
|
|
|
כיפה
ש: אני יותר מתחבר לכיפה קטנה קטנה?
ת: לא להתאים את התורה למה שאתה מתחבר, אלא להתאים את עצמך לתורה. כי באמת התורה רשומה בנשמתך.
|
|
|
|
|
הפיכת כיפה
ש: האם יש להזהר גם מלבישת כיפה הפוכה?
ת: אפשר להקל בזה. פסקי תשובות ב ד.
|
|
|
|
|
כיפה שבת סרגה
ש: האם מותר לבן לחבוש כיפה שבת סרגה?
ת: תמיד יש להזהר מקירוב לבת, שהרי נצטווינו להתרחק מאוד מאוד. קיצור שו"ע קנב ח.
|
|
|
|
|
ברכה על כיפה
ש: למה לא מברכים על חבישת כיפה?
ת: מברכים כללית על כיסוי ראש: עוטר ישראל בתפארה (ברכות ס ב).
|
|
|
|
|
כיפה סרוגה
ש: כל חיי גדלתי מתוך מחשבה שכיפה סרוגה היא הדבר האידיאלי והנכון, שכן היא מייצגת את הזרם לו אני שייך. אך כשהחכמתי מעט, מצאתי שאותה כיפה שאני נושא בגאון, היא תופעה חדשה, ואפילו רבנים כמו מרן הרב קוק, רבנו הרב צבי יהודה, הרב חרל"פ והגר"ש גורן נראו כמו כל חרדי ממאה שערים או מבני ברק. אם כן מדוע השתנה הלבוש ולמה לא להמשיך באותה צורה יהודית שהונהגה בכל הדורות הקודמים?
ת: אין בתורה שום הדרכה מפורטת איך הבגד צריך להיראות, לא במשנה ולא בגמרא ולא בפוסקים. העיקר שיהיה בלי שעטנז, עם ציצית וצנוע. הרמב"ם לא היה לבוש כמו היום במאה שערים. לא כתוב בשום מקום איך הכיפה צריכה להראות. ליהודים יראי שמים, יש סוגים שונים של כובעים, מגבעות בצורות שונות, קסקטים, שטריימלים וספודיקים, וכן צורות שונות לספרדים ולתימנים. לא צריך לעשות מהכיפה יסוד ביהדות. כשלעצמי, אני הדל, איני רואה בעיה אם יש לי על הראש לפעמים כיפה שחורה ולפעמים כיפה סרוגה. אנא לא לעשות עניין מדברים משניים.
|
|
|
|
|
תפלה בלי כיפה
ש: שמתי לב שהתפללתי בלי כיפה. עלי להתפלל שוב?
ת: דיעבד יצאת ידי חובה. שו"ת יביע אומר או"ח טו ו.
|
|
|
|
|
שינה עם כיפה
ש: יש עניין לישון עם כיפה?
ת: כן, אך אין חובה (של"ה. עי' שו"ע או"ח ב, ו).
|
|
|
|
|
מפורסם וכיתוב בכיפה
ש: האם מותר לסרוג כיתוב על הכיפה?
ת: אם זה לא מושך את העין ולא פסוקים.
הערות:
|
|
[כי אם נכנס לשירותים או מקום מטונף, הפסוק צריך שני כיסויים ויש אומרים שדי בכיסוי אחד ורשאים להקל. פסקי תשובה מד אות ג. שו"ת ציץ אליעזר טז ל. וזה כדין טלית שאסור לרקום פסוקים בטלית (שו"ע יו"ד רפג ד). וכתב הש"ך (סק"ו) שהטעם מפני שהוא מביא את פסוקי התורה לידי זלזול, כי מותר להיכנס עם ציצית לבית הכסא, איך יביא פסוקי התורה במקום טינופת וזלזול – רשם מ"צ].
|
|
|
מפורסם וכיתוב בכיפה
ש: מה דין כיפה עם ציור של שחקן טלוויזיה?
ת: מוזרה ובזויה.
|
|
|
|
|
לימוד בים
ש: האם אפשר ללמוד משניות על שפת הים בלי כיפה?
ת: במחשבה ולא יוציא בפיו (שו"ת מהרש"ל עב. שו"ת שאילת שלמה ג רעד).
|
|
|
|
|
אברהם חבש כיפה?
ש: ידועה הבדיחה: מה המקור של כיסוי ראש לגבר? - "ויצא יעקב", כי ברור שיעקב לא יצא בלי כיסוי ראש... האם באמת האבות ומשה רבינו וכו' חבשו כיפה?
ת: חבשו כיסוי ראש יותר גדול, שהרי הרמב"ם כותב בהלכות דעות ה ו שכסוי ראש שייך לצניעות והם היו מאוד צנועים.
הערות:
|
|
[ראיתי דבר מאוד מעניין תחת הכותרת 'אברהם אבינו הלך בשטריימל וקפטין' בדף שבועי 'שער העניינים' – ביאור ועניינים שונים בפרשת השבוע, הנערך ע"י הרב יואל הכוהן פריעד מח"ס 'יפה נוף' (וחלק מובא בהליכות הסופר עמ' נב):
לך לך מארצך (יב, א): אמר הגה"ק מצאנז זי"ע (הובא בחמדה גנוזה), שיש לנו בקבלה, שאברהם אבינו ע"ה הלך בשטריימל וקפטין עם שיך עם זאקין וחאלאט (גרביים ונעליים שלובשים החסידים בשבת), עיי"ש שהחוזה מלובלין זי"ע פגע פעם בערב שבת קודש איש אחד שהיה מלובש בבגדים הנ"ל, ונתן לו שלום, וא"ל שבתא טבא, וראה החוזה, שאיש זה אינו מעלמא הדין. שאל אותו, מי אתה, והשיב לו, אני הוא אותו שאמר לו הקב"ה לך לך מארצך, עיי"ש כל המעשה באורך. אמנם ראוי לציין בזה מש"כ בספר מפיהם ומפי כתבם בשם הגה"ק ר' יאנקעל'ע מפשעוורסק זצ"ל על עובדא הנ"ל, שנראה לו, שאם היה החת"ס רואה את אברהם אבינו, אז היה רואה אותו עם פרשבורגר היטע"ל (מגבעת), כי כל צדיק רואה את אברהם אבינו לפי בחינתו, עיי"ש ופלא, עכ"ל.
ועל פי זה, יש להקשות על מה שהופיע אברהם אבינו להשלים מניין בחברון ביום כיפורים, איך לא זיהו שהוא היה אברהם אבינו? והתירוץ הוא שאברהם אבינו הופיע להם בלבושם – רשם מ"צ].
|
|
|
מדינה אנטישמית
ש: אם אני טס למדינה בה יש אנטישמיות גבוהה כגון צרפת, מותר לי לחבוש כובע ולהכניס ציציותי?
ת: כן. כובע הוא כיסוי ראש. ציציות אפשר להסתיר אם יש סיכון. כמובן לא כל מקום מסוכן שם.
|
|
|
|
|
כיפה וחילול השם
ש: האם לחבוש כיפה כאשר יש בזה חילול השם, אך אם אוריד, אדרדר יותר?
ת: לחבוש כיפה, היא בעצמה קידוש השם.
הערות:
|
|
[וכן פסק הגר"מ פיינשטיין שמי שנכנס לקולנוע או מי שהולך למקום של פריצות כריקודים של בחורים ובנות יחד, אין להסיר את הכיפה שלא יוסיף עוד חטא על חטאו. שו"ת אגרות משה או"ח ב צה. סי' יגל יעקב עמ' רלב – רשם מ"צ].
|
|
|
קדושת כיפה
ש: האם יש בכיפה קדושה? האם מותר לבזות אותה?
ת: אין בכיפה קדושה, וחובשים אותה להוסיף יראת שמים (שבת קנו. רמב"ם, הלכות דעות ה ו). וכאשר בלתה אפשר לזרוק אותה לפח. אבל אין לבזות אותה.
|
|
|
|
|
גוי וכיפה
ש: האם גוי שמלמד לימודי חול בישיבה קטנה צריך לחבוש כיפה?
ת: אין חובה כלל, אך הכל כפי מה שנהוג באותו מוסד.
הערות:
|
|
[מסופר בס' דברי הרב (עמ' קמב), שפעם לקחו מורה גוי ללמד אחר הצהריים לימודי חול בישיבה קטנה, ונסתפק המנהל האם נכון לבקש ממנו שיחבוש כיפה בזמן שהוא בכיתה עם תלמידיו. כששאל את הגרי"ד סולוביצ'יק, השיבו שאין צריכים לבקש ממנו שיחבוש כיפה. כששאל את הג"ר משה פיינשטיין, השיב שעל הנכרי להתנהג כמו שאר האנשים במוסד, כלומר, שיש לבקש ממנו שיחבוש כיפה. אח"כ שאל את הג"ר אהרן קוטלר, והוא השיב שאין לבקש ממנו שיחבוש כיפה, משום שיש בזה עניין של הבדלה, לעשות היכר, שרק היהודים חובשים כיפות ולא הגויים – רשם מ"צ].
|
|
|
כיפה
ש: מה הסיבה שצריך כיפה?
ת: יראת שמים. צניעות. רמב"ם ה' דעות (שו"ע או"ח ב ו הגה. מ"ב יא – רשם מ"צ).
|
|
|
|
|
גודל כיפה
ש: מה הגודל המזערי של כיפה?
ת: למקילים, כדי שתיראה מכל צד. למחמירים, כיסוי רוב הראש (שו"ת אגרות משה או"ח א א. שו"ת יחוה דעת ד א. שו"ת ישכיל עבדי ח"ו דף רצב ע"א).
|
|
|
|
|
כיפה
ש: שמעתי שיש דעה שכיפה היא רק מידת חסידות, אפשר לסמוך על כך להקל בשעת צורך?
ת: זה מעיקר הדין, אך עתה שנהגו כל היהודים יראי השמים, חייבים. שו"ת מהרש"ל עב. שו"ע הגר"ז ב ו. משום דת יהודית. ויש אומרים משום חוקות הגויים. חת"ס חו"מ קצא.
|
|
|