גירוש ילדי העובדים הזרים מישראל

ש: בימים האחרונים מתחוללת בישראל סערת רוחות סביב הכוונה לגרש כ-2000 ילדי עובדים זרים שרובם נולדו בישראל, גדלו בישראל, חבריהם ישראלים ורובם דוברי עברית. מהי דעת תורה בעניין? האם זה מוסרי לגרש אותם?
ת: הנושא מתחלק לשלושה חלקים:
א. האם טוב בכלל להביא עובדים זרים?
זה אינו רעיון טוב. העובדים הזרים משפיעים בארץ תרבות רעה באופנים שונים. אין איסור עקרוני שיהיו בארץ גויים, בתנאי שהם כפופים לחוקי המדינה ואינם עובדים ע"ז. אכן, על פי רוב, העובדים הזרים המובאים לארץ מצייתים לחוקי המדינה. אמנם, צריך להיזהר. אם נפתח את שערי ארץ ישראל, מחר יימצאו כאן מיליארדי גויים. כרגע, עם כל הרצון לעזור לכל משפחות האדמה, חובתנו הראשונה והעיקרית הינה לחזק את עצמנו כאן, וכך נוכל בעתיד להביא ברכה למין האנושי. לכן, אין להביא עובדים זרים לארץ, ובכלל אין להציף את הארץ בגויים. בנוסף, קיימת סכנת התבוללות.
מי יעבוד? ליהודים רבים אין פרנסה, והם צריכים לעבוד.
ב. האם מותר לעשוק אותם?
חלילה. אסור לעשוק אדם. אסור שלא לשלם לו משכורת, אסור לגזול אותו. חייבים לעמוד בתנאים שלשמם ובשמם הובא אותו עובד. קיימות עוולות נוראיות כלפי עובדים גברים, וק"ו נשים. זו שערורייה שאין לשתוק לנגדה.
ג. האם מותר לגרשם?
תמיד צריך לעמוד בתנאים. זר שבא לכאן לשנתיים או לשלוש שנים, הוא צריך לעמוד בתנאים, ואחר כך לצאת, ק"ו אם הוא בא לכאן בצורה בלתי חוקית. זה אינו בלתי מוסרי. אם אדם נכנס לבית חברו בצורה בלתי חוקית והוא מוציא אותו, זה מוסרי.
השאלה על הילדים הינה השאלה הקלה יותר. ילדים מסתגלים במהרה למקום חדש. הלא הארץ מלאה ילדים שהם עולים חדשים. ק"ו במקרה זה, כשמדברים על החזרתם לארץ מוצאם.
צריך להבחין היטב בין מוסר הפרט לבין מוסר הכלל. אי אפשר לנהל מדינה על פי רגשות הלב. כל נושא ועניין צריך לעבור בחינה.

תשלומים למדינה

ש: האם אין בתשלומים למדינה משום מחזק ידי עוברי עבירה, כי ההנהגה עושה דברים איומים לתושביה אשר לא היו מאז גירוש ספרד (גירושים למיניהם) וליל הבדולח (הפקרת בתי כנסת) ועוד שהיא מסייעת לחמס בכספי? נמאס לי ממדינת חלם זו!
ת: צריך קצת פרופורציה וקצת שכל.

גבולות הסמכות

ש: האם יש ביטוי של הרב צבי יהודה בנושא של גבולות הסמכות, שאם חלילה תחליט הכנסת לבטל את מדינת ישראל, "נצא עליה ברובים"?
ת: לא שמעתי. רק שכמובן, אין לה סמכות לזה.

הקמת המדינה

ש: איך ייתכן שדווקא חילונים הקימו את המדינה? הרי זו זכות גדולה, ומגלגלים זכות על ידי זכאי?
ת: יישר כוחך על ההוכחה הניצחת שגם חילונים הם זכאים.

[עיין ס' המדינה היהודית – האם מדינת ישראל של היום יכולה להיות תחילת הגאולה? מהרב יעקב משה ברגמן, פרק י שנותן עשרה תירוצים לשאלה זו – רשם מ"צ].

דגל המדינה

ש: האם יש לדגל מדינת ישראל קדושה וחייבים לנשקו אם נפל, ולגונזו אם נתבלה?
ת: לא. אמנם מקורו כטלית, כמו שכתוב בזכרונות וולפסון עוזרו של הרצל שבחר אותו, רק הוסיף מגן דוד. אך אין לו קדושה. כמובן יש לכבדו.

[ועיין ס' למקדשך תוב (עמ' 12-11), שסיפר מו"ר שליט"א, שאחרי שלחצו עליו חבריו, שאל את רבנו הרב צבי יהודה: "האם עלינו לדרוש שיונף דגל מדינת ישראל על הר הבית. הסתכל עלי [הרצ"י] במבט נורא של כאב ותמיהה שכה הושפלתי עד כדי שאילת שאלות מעין אלו, ואמר בתוקף: 'בשם אלהינו נדגול!' (תהילים כ, ו). בכל זאת 'תורה היא וללמוד אני צריך' (ברכות סב, א), לכן חזרתי ושאלתי: 'ודאי, בשם אלהינו נדגול, אבל, דרך דגל מדינת ישראל?'. רבנו חזר על הראשונות בסבלנות: 'אמרתי לך: בשם אלהינו נדגול', בשלילתו המוחלטת כל השוואה בין כל הנוגע לקדושת הר הבית לבין העניינים הכלליים של ארץ ישראל".
ובספר נפש הרב (עמ' צט-ק), מסופר על כנס גדול של אגודת ישראל שהתקיים במלון בירושלים ועל גג המלון היה מונף דגל המדינה. היו כמה אנשים שהדבר לא מצא חן בעיניהם ובמקום לבקש להוריד את הדגל, ביקשו להוסיף את הדגלים של כל המדינות המשתתפות. לאחר פרסום הדבר התקיים כנס של המזרחי, ובו אמר הגרי"ד סולוביצ'יק שהדגלים אינם הלכה לדורות, ואף הדגלים שהיו במדבר היו בתורת הוראת שעה. אלא שקיים מנהג בשם הראשונים (מובא בשו"ע יו"ד שסד, ד), ש"אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין". מסביר הש"ך (שם ס"ק יא), שהטעם למנהג זה הוא "כדי להעלות חימה ולנקום נקם". כלומר, מן השמים יראו כיצד נשתנתה קבורתו משאר המתים, שנקבר בלא תכריכים, ויתעוררו על ידי כך רחמי שמים. כך יש לומר בעניין דגל המדינה. בסוף מלחמת השחרור קבע האו"ם זמן מסויים להחזקת השטחים, וקבע שכל שטח קרקע שיהיה תחת יד היהודים (עי"ז שיהיה מונף בו דגל מדינת ישראל) יישאר ביד ישראל, וכל שטח קרקע שיהיה תחת יד הערבים יישאר מחוץ למדינה, וכך היה. באותה התקופה נשפך הרבה דם יהודי בכדי להניף את דגלי המדינה על שטחים מרובים ככל האפשר, ולוחמים רבים נהרגו בשעה שמסרו את נפשם אך ורק לשם כך, להקים דגל יהודי, דגל ישראל. לפיכך, אמר הגרי"ד, הגדר של דגל המדינה הוא בבחינת בגדי ההרוג, סמל לשפיכת דם היהודים, ובזה שהדגל מתנפנף הוא מעורר רחמי שמים על עם ישראל.
מכל מקום, נראה שמקור הדגל הוא בסמל שראה דוד וולפסון בבית הכנסת, כלומר הטלית, ולכן שייך לנהוג בו כבוד.
הג"ר משה פיינשטיין נשאל בשו"ת אגרות משה (או"ח א, מו), לגבי בית כנסת שתלו בו את דגלה של אמריקה ואת דגלה של מדינת ישראל, האם בית הכנסת לא נפסל לתפילה, הרי הוא חולל בשל דגל ישראל שהונף בו? (מתמיה שלא שאלו על דגל אמריקה...) ענה הג"ר פיינשטיין שאין מציאות כזו של חילול בית כנסת. ה'מגן אברהם' כותב על שמש שזנה בתוך בית הכנסת שזו ודאי עבירה גדולה, אולם בית הכנסת נשאר טהור. לכן, על אף ששמו את דגל מדינת ישראל, בית הכנסת לא נפסל, וכל הדיבורים על כך נובעים מפוליטיקה. אמנם, הוסיף הג"ר פיינשטיין, ודאי ראוי שלא לשים את דגל מדינת ישראל בבית הכנסת, כי זה כפירה, ואלו שעשו את הדגל של מדינת ישראל היו רשעים.
ומסר לי הרב אהרן רקפת מירושלים ששמע ממשפחת הגרמ"פ שפעם אמר שאינו מתחרט על כל התשובות שכתב, מלבד מה שהשתמש בביטוי "רשעים" בתשובה זו – רשם מ"צ].

שירת התקווה

ש: האם מותר לשיר שירת התקווה? הרי זה שיר חול?
ת: א. אמנם זה שיר חול, אבל התוכן הוא בעל ערך. עיין רמב"ם פרוש אבות א יז. ב. אין לפרוש מן הציבור. לא להיות צוחק בין בוכים ובוכה בין צוחקים. מס' דרך ארץ. ג. כבוד המדינה. וגם בנוסח השלם מופיעים בית המקדש, אבות האומה, תיקון מדות ורבונו של עולם (עם וארצו ב 252-251).

מדינה וצבא

ש: איך אפשר לטמון את הראש בחול ולומר שבמדינה ובצבא הכל בסדר?!
ת: אתה צודק, לא הכל בסדר ולא הכל לא בסדר. על מה שבסדר אנו משבחים ומחזקים אותו, ועל מה שלא בסדר אנו כואבים ועמלים לתקנו.

נישואים אזרחיים

ש: יש מקום להתיר נישואים אזרחיים במדינת ישראל?
ת: אם שני בני הזוג אינם יהודים.

קבלת כסף מאמריקה

ש: האם מותר לנסוע לאמריקה במטרה להשיג דרכון זר לילדים – האם זה נחשב לצורך לפרנסה?
ת: מותר לנסוע לחו"ל לצורך פרנסה. ב"פרנסה" אין הכוונה שאין לאדם אוכל והוא גווע ברעב. הכוונה שיש לו, אבל אם ייסע לחו"ל יהיה לו יותר כסף, מה שנקרא "להרווחה". למטרה זו, מותרת יציאה זמנית. כלומר לזמן קצר ומוגבל. כסף לא צומח על העצים. אם אדם יכול להרוויח סכום ניכר ע"י נסיעה לחו"ל, למה שלא יעשה את זה? אין בזה בעיה חינוכית לילדים וצריך להסביר להם.
אם יש שאלה, זו שאלה כללית: האם זה בסדר לקחת כסף כזה מאמריקאים? הרי אנחנו לא אמריקאים, אנחנו ישראלים. למה משלם המיסים האמריקאי חייב לפרנס אותי פה? אם מישהו נולד באמריקה ותרם הרבה בשביל אמריקה ואחר כך עולה לארץ, הוא יכול לומר לאמריקאים: "אני תרמתי הרבה לכם ועוד לא תרמתם לי כל מה שתרמתי לכם". לכן, כשהוא בא לארץ ישראל, הוא רואה בזה דבר ישר ומוצדק להמשיך לקבל הטבות על האזרחות האמריקאית שלו. יכול להיות. אבל אם אני לא תרמתי שום דבר לאמריקה למה שאני אקח?
זו לא רק בעיה מוסרית, זו גם בעיה הלכתית. יש דיון אם מותר לקבל צדקה מגויים. בגמ' סנהדרין (כו, ב) כתוב "אוכלי דבר אחר" - זה מי שלוקח צדקה מגויים. ובגמ' בבא בתרא (י, ב): "ביבש קצירה תשברנה" (ישעיהו כז, יא) – כשהקציר יבש הוא נשבר אבל כשהוא רטוב הוא לא נשבר. כמו כן, תן לגויים להתייבש ואל תוסיף להם זכויות. אם כן, זה לא רעיון כל כך חלק שמותר לקבל צדקה מגויים. אבל אם אני אמריקאי ויש לי כל מיני הטבות, זו לא צדקה.
יש גם אומרים שזה לא סתם כסף מאמריקאים, זה גם כסף מיהודים. הכסף בא ממשלם המיסים וגם יהודים משלמים שם כסף למיסים ומותר לי לקחת צדקה מיהודים. אדרבה משלם המיסים היהודי יהיה שמח מאוד שזה יגיע ליהודי אחר. מרן הרב קוק מזכיר את הצד הזה בתשובה בדעת כהן (ס' קלב): האם מותר לקבל חלק מצדקה כללית מחו"ל? הוא אמר: כן, כי גם יהודים משלמים. לכן, אפשר לומר שזה מוסרי, כי אם תרמת, תקבל משהו בחזרה, ואם לא תרמת, וזה כמו צדקה, אפשר לתלות שזה כסף יהודי. לכן, מותרת יציאה זמנית לחו"ל לצורך קבלת הטבות מהאזרחות.
אנשים גם שאלו אותי: האם להצביע בבחירות לקביעת נשיא ארצות הברית? אני חושב שלא. אף על פי שיש לאנשים אזרחות אמריקאית, אנחנו גרים פה. מי נותן לנו רשות להתערב במה שקורה באמריקה? כשאחד עולה לארץ זה דומה לגירושים, אפילו אם האישה מקבלת כסף מהבעל, אין לה את ה"זכות" להתערב בחייו. נכון, זה דווקא נחמד שאנחנו יכולים להחליט איזה נשיא יהיה – אחד שטוב ליהודים או לא טוב ליהודים, אבל זה לא דבר ישר בגלל שאנחנו גרים פה ולא באמריקה.

שב"כ

ש: אני מבין ששב"כ הוא הכרח כדי להילחם באויב, אבל האם מחלקה יהודית הבולשת אחר יהודים זה לא חילול השם?
ת: ודאי חילול השם שבמקום שכולנו נהיה מאוחדים במלחמה נגד האויב, יש העסוקים ביוזמות נגד המדינה כפי דעתם, ומבזבזים את כוחנו.

נשיא המדינה

ש: איך להתייחס לנשיא המדינה שהוא סתם לא כלום שלא עשה כלום?
ת: אתה לא כלום שלא עשית כלום. הנשיא עשה הרבה, ולו רק היתה לו הזכות של הפצצה הגרעינית הישראלית, כבר היה כדאי (רמב"ם, הלכות תשובה ג א).

כסף אמריקאי

ש: האם נכון לומר שאנו תלויים ביהדות אמריקה, כי הם תורמים לנו כסף?
ת: 300 מיליון לשנה, לעומת תוצר הלאומי של 200 מיליארד לשנה, כלומר כתוצר של חצי יום. זה זניח.

דין מוות למחבלים

ש: האם על פי תורה יש לגזור דין מוות על מחבלים?
ת: כן. א. שלא ירצחו שוב, כי יש להם דין רודף. ב. שאחרים יראו וייראו ולא יזידון עוד. אך למעשה, בעניינים אלה, הממשלה מחליטה בשם כל עם ישראל (שו"ת אגרות משה חו"מ ב סח).

יחס למסתננים

ש: בגבול מצרים אנו תופסים כל מיני מסתננים ומבריחים. האם אפשר להוסיף להם למזון דברים טעימים משלנו?
ת: כלפי עבריינים כאלה יש להתרחק משתי הקיצוניות: לא להתאכזר סתם אך גם לא להתאהב.

גדר ההפרדה

ש: מה עמדת התורה לגבי גדר ההפרדה?
ת: טעות. כל ארצנו היא שלנו.

משטרה

ש: פתאום למשטרה שלנו יש מדים הדומים למשטרה האמריקאית. עד מתי נמשיך לחקות את אמריקה?
ת: לא לעסוק בדברים פעוטי ערך אלא להרבות אורה באומה.

מדינה יהודית

ש: אני לא קורא למדינה 'מדינת ישראל', זו הרי סתם מדינה כמו ארצות הברית.
ת: אז אתה טועה, כי בארצות הברית רק 25% מהילדים היהודים לומדים בבית ספר יהודי או בבית ספר גוי עם מסגרת משלימה ביום א' בבוקר. ובכלל אין זו מדינתנו.

סיוע לתורכיה

ש: האם לסייע לתורכיה ברעידת אדמה, ולא עדיף להשקיע הכסף עבור יהודים?
ת: חייבים גם לעשות חשבונות ארוכי טווח של תועלת.

עקירת ישובים

ש: כיצד להתייחס למדינה שהחריבה גוש קטיף ועוד, כעשרת אלפים אנשים?
ת: זו אותה מדינה שהושיבה ביהודה ושומרון 350 אלף אנשים. כלומר החורבן הוא 3% לעומת הבניין. אדם צריך לראות הכל קצת בפרופורציה בחיים. אם לא, נישואיו יעלו על שרטון.

שלילת המדינה

ש: כיצד להסביר את התופעה שיש אנשים לאומיים-דתיים שפתאום שוללים את המדינה?
ת: אין תופעה כזאת. זה מיעוט מאוד זניח. תמיד יש מיעוט זניח כזה. ד' יברכם ויחזקם.