יופי בארץ

ש: איך יתכן שיש בעולם מקומות יותר יפים מאשר בארץ ישראל?
ת: אין! לא בגלל שאשתו של אדם יפה הוא אוהב אותה, אלא מפני שהוא אוהב אותה היא הכי יפה בעולם. עיין נתיב האמת למהר"ל. וכן לגבי ארצנו.

מצווה לגור ביש"ע

ש: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם?
ת: סיכון אפסי. וגם צריך מסירות נפש על הארץ.

מצווה לגור ביש"ע

ש: האם יש מצווה מיוחדת לגור ביש"ע?
ת: כן. מצוות ישוב הארץ איפה שרוצים לקחת מאיתנו (ע' ספר חסידים רעא).

פינוי מגרון

ש: מה לעשות בעקבות פינוי מגרון?
ת: אחרי הדבר הנורא הזה, להתאמץ עוד יותר להרבות באומה אהבה ואמונה. עיין לנתיבות ישראל א קכח.

מאחזים

ש: האם מבחינת המאבק נגד פינוי יש הבדל בין מאחז חוקי למאחז לא חוקי?
ת: הפינוי הוא בלתי-חוקי, אך המאבק צריך להיעשות בלי עברה, כלומר בלי אלימות, בלי ביזוי, בלי שנאה (לנתיבות ישראל א 106).

פקודה נגד התורה

ש: האם יש הבדל בין פקודה לחלל שבת או לאכול חזיר לבין פקודה לפנות מאחז?
ת: לעולם לא יורו לחלל שבת, אם זה לא פיקוח נפש. וכן הם סוברים שפינוי מאחז הוא פיקוח נפש למדינה ומציל ממלחמה. הם טועים טעות חמורה ודאי, אך כך סוברים. צריך סבלנות (עי' שו"ת הרשב"א ח"ה ס' רלח). ב"ה יש כבר 300,000 תושבים ביהודה ושומרון.

סרבנות

ש: האם הרב בעד או נגד סרבנות לפינוי ישובים? אפשר לפרט?
ת: אכן זה נושא מורכב אך יש שלושה כללים:
א. הסרבנות בתור דגל של מאבק אינה נכונה.
ב. שימוש בצה"ל לדברים ששנויים במחלוקת ציבורית עמוקה, אינו נכון.
ג. קצין שאינו מתחשב בעולמו של החייל – גם זה אינו נכון.

סירוב פקודה

ש: מתי יש לסרב פקודה בפינוי ישובים ומתי לא?
ת: עצם הדיון מאוד הזיק ופילס את הדרך לחורבן ישובים, אלא יש להקדיש כל המחשבות כיצד לשמור על מלוא רוחב ארצנו ולא בבעיה הפרטית של החייל. משל לוויכוח אם חייבים להשתתף בקבורה של החולה או לא, במקום להתאמץ לרפאותו.

רצח

ש: מה לענות לחבר שאומר בשם הרב צבי יהודה שחיילים שבאים לפנות הם רוצחים וגם אומר שמותר להרוג חייל בפינוי מדין הבא במחתרת?
ת: שום דבר, אלא להפנות לטיפול פסיכיאטרי דחוף.

יס"מ

ש: האם מותר לעבוד ביס"מ, שלקח חלק בפינוי ישובים?
ת: ודאי. 1% בפינוי ישובים, אך 99% בהצלת עם ישראל. קצת פרופורציה! קצת שכל!

סרטי גוש קטיף

ש: האם להראות לילדים סרטים על גירוש גוש קטיף?
ת: אסור לראות סרטים שמעוררים יצר הרע. ע' שו"ע או"ח שז טז. כולל יצר השנאה.

מלחמת אחים

ש: האם זה נכון שרבנו הרב צבי יהודה אמר שצריך מלחמת אחים על ארץ ישראל?
ת: חס וחלילה! חס וחלילה! כפי שביאר בעצמו בשתי אגרות שפירסם ברבים ובשיעור מוקלט.

[עי' להלכות ציבור עמ' ריד, עמ' רכו. דברי רבנו מתוך הקלטה: "על יהודה ושומרון הגולן ויריחו תהיה מלחמה. על האיום והדיבור הזה, יש לחזור מחר ומחרתיים בלי הרף, על מנת לבטא את העמדה שלנו בתוקף ועוז. יש להזכיר לממשלה ולעם ישראל, שאין להעלות על הדעת ספק ספיקא של ויתור על משהו של ארצנו. איננו בעלי בית על הארץ הזאת. היא של כל עם ישראל, אנחנו היהודים היושבים כאן, אנחנו נציגים של כל עם ישראל כולו. אין לנו לבגוד אלא להוסיף תוקף ועוז של קידוש השם" – רשם מ"צ].

עבר הירדן

ש: האם עבר הירדן זה ארץ ישראל, ואם כן למה לא מתיישבים שם?
ת: ודאי ארץ ישראל, שמתחלקת לשלושה חלקים: יהודה, עבר הירדן וגליל (עי' משנה ביכורים א י. פסחים נב). אבל כרגע איננו יכולים. הגאולה קמעא קמעא (ירושלמי ברכות א א).

עקירת ישובים

ש: כיצד אפשר ללמד זכות על אחינו שפועלים לעקירת ישובים בארץ ישראל?
ת: הם מבולבלים. עיין רמב"ם ממרים ג ג.

פינוי אלים

ש: האם ללכת למנוע פינוי כאשר ברור מראש שתהיה התנגשות אלימה?
ת: ודאי לא. אין עושים מצווה על ידי עבירה. אין זה מוסיף כלום לעם ישראל, אדרבה מקלקל.

ונשמרתם וארץ ישראל

ש: מה יותר חמור, ארץ ישראל או ונשמרתם מאוד לנפשותיכם?
ת: בשביל ארץ ישראל – עלייה אליה, ישיבתה, והגנתה בצבא – יש להיכנס למסירות נפש, אבל אסור לקחת סיכונים מיותרים (מנחת חינוך תכה).

מסירת ארץ ישראל

ש: אם תאורטית מסירת חלק קטן של ארץ ישראל תביא שלום אמיתי, האם יהיה מותר?
ת: לא. כמו שלא תתן לשכנך את אשתך רק לשעה אחת, אם זה יביא שלום ביניכם. אך כללית, אין לעסוק בשאלות לא מציאותיות.

גדר ההפרדה

ש: האם מותר להרוס כלי שמשתמשים בו לבנות את "גדר ההפרדה"?
ת: לא זו הדרך.

עלייה נגד רצון הורים

ש: האם מותר לעלות לארץ נגד רצון ההורים?
ת: הרבה פוסקים סוברים שמצוות הישיבה בארץ ישראל דוחה את מצוות כיבוד אב ואם. דין זה בנוי על יסוד דברי הגמרא שנפסקו להלכה, שאם אמרו לו אביו ואימו לעבור על אחת ממצוות התורה, אין לו לשמוע להם.
כתוב בתורה (ויקרא יט, ג): "איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני ד'". אמרו חז"ל: "יכול יהא כיבוד אב ואם דוחה שבת, תלמוד לומר, איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כולכם חייבים בכבודי" (יבמות ו, א. עי' בבא מציעא לב, א עם רש"י). כלומר, מי שאמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין שאמר לו לעבור על מצוות לא תעשה ובין שהורה לו לבטל מצוות עשה, הרי זה לא ישמע לו, וכן נפסק ברמב"ם (הלכות ממרים ו, יב) ובשולחן ערוך (יורה דעה רמ, טו).
ישיבת ארץ ישראל הינה מצווה מן התורה, כפי מה שכתב הרמב"ן (במדבר לג, נג וספר המצוות לרמב"ם, הוספות מצווה עשה ד), ובפתחי תשובה (אה"ע עה, י), "ואם כן כל הזמנים שווים לקיום מצווה זו, וכן מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים". לכן, מצוות ישוב א"י דוחה מצוות כיבוד אב ואם, ואם אביו אמר לו שלא לעלות לארץ, אין שומעים לו. וכן כתבו המהר"ם מרוטנבורג (שו"ת מהר"ם בן ברוך ס' עט), המבי"ט (א, קלט ומובא בפתחי תשובה אה"ע עה, ו), שו"ת מעיל צדקה (ס' כו) ושו"ת בית יהודה (ח"א יו"ד ס' נה).
ידוע על מקרים רבים, בהם הורים לבן שלמד שנה או שנתיים בישיבה בארץ והיה בדעתו להישאר, ביקשו ממנו שיחזור 'הביתה', יגמור את לימודיו, ואז יתמכו בו אם ירצה לעלות לארץ. ברם, הרבה פעמים התוכניות לא התגשמו, והבן נשאר בנכר.
שאלו תלמידי הגר"א בס' דורש לציון (עמ' רמז-רמח): מדוע אברהם אבינו ירד מצרימה בזמן הרעב, הרי הוא ידע שהוא מסכן את חייו בגלל יופייה של שרה אשתו, עד שאמר לשרה: "אמרי נא אחתי את" (יב, יג), היה עליו לנסוע לארם נהריים, שם הייתה משפחתו!? וענו: אברהם אבינו פחד שאם הוא יחזור לארצו ולמולדתו, הוא לא יצליח לעלות לארץ פעם נוספת. לכן העדיף להכניס את עצמו לסכנה במצרים, במקום לחזור לארם נהריים [ראה פירוש רש"י בראשית יא, לב].
לכן, בן לא צריך לשמוע לאביו ואמו שאומרים לו לצאת מארץ ישראל, אבל עליו להסביר להם ברגישות. אמנם, רבקה לא נהגה ככה. בתואל ולבן לא רצו שרבקה תתחתן עם יצחק ותעלה לארץ, אבל היא אמרה (בראשית כד, נח): "אלך", ופרש רש"י: "מעצמי, ואף אם אינכם רוצים". אמנם, אנו מסבירים באופן נעים. ובעזרת ד', ההורים יעלו עם שאר המשפחה.

[וכן פסקו רבנו הרב צבי יהודה (לנתיבות ישראל ב, מ), הראשון לציון הג"ר יצחק נסים בשו"ת יין הטוב (ח"ב יו"ד ס' ז), הג"ר שאול ישראלי (עמוד הימיני ס' כב), הג"ר עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת ג, סט. ד, מט. שו"ת יביע אומר ח"ו יו"ד ס' מ אות ה-ו), הג"ר חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב א, יז) והרב אליעזר מלמד (קונטרס פניני הלכה על מצות ישוב א"י עמ' טז). וכתב הג"ר משה שטרנבוך (שו"ת תשובות והנהגות ב, תמט) שאם אדם רוצה לעלות לארץ כדי להתחזק בתורה או לתת לבניו אווירה של תורה, מותר לעלות נגד רצון הוריו. וכל זה שלא כשו"ת מנחת אלעזר (ה, יב), ציץ אליעזר (יד, עג) ושערים מצויינים בהלכה (קמג, ט בקונטרס אחרון) – רשם מ"צ].

מצוות בחוץ לארץ

ש: שמעתי שאין שום ערך לשמירת מצוות בחוץ לארץ, כי מצוות הן קיום עם ישראל בארצו?
ת: בוודאי שגם שם מצוות הן עבודת ד' עליונה מדאורייתא, אך עיקר המצוות הוא כאן (עיין רש"י דברים יא יח. רמב"ן שם. מרן הרב קוק בעץ הדר. מי מרום ו יב).

בהמה דקה

ש: האם מותר לגדל בהמה דקה בימינו בארץ ישראל?
ת: אם שמור מאה אחוז (עמוד הימיני ס' כג).

כל ההולך ד"א בא"י

ש: כל ההולך ד' אמות בארץ ישראל, יש לו חלק לעולם הבא. אפילו רשע?
ת: חלק קטן.

הריסת עבודה זרה

ש: האם יש מצווה כיום להרוס מקומות עבודה זרה בארץ ישראל?
ת: כן. אך אי אפשר. אמרו חז"ל: אל תהרסו כאשר אחר כך תצטרכו לבנות מחדש יותר יפה (מדרש תנאים דברים יב ב, דף נח. אבות דרבי נתן נ"ב יא. ע' התקופה הגדולה רס-רעג).

התיישבות בירושלים

ש: למה לגור ולהקים ישיבה דווקא ברובע המכונה המוסלמי?
ת: מצווה להתיישב בכל מלוא רוחב הארץ, וקל וחומר בירושלים, וקל וחומר אבי אביו של קל וחומר בלב ירושלים.

מדינת כל אזרחיה

ש: אם תהיה חלילה מדינת כל אזרחיה, גם אז נגיד הלל ביום העצמאות?
ת: כן. הלל הוא על ההצלה ממוות. אך אין לעסוק בשאלות סרק, אלא בשאלה כיצד מונעים שזה יקרה.