76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


סך הכל: 8 שו"ת סמס בנושא נוסח התפילה בדור של גאולה

שבע ברכות

ש: איך אנו ממשיכים להגיד בשבע ברכות "מהרה ד' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה", הרי ערי יהודה וחוצות ירושלים כבר מהדהדים בקול ששון וקול שמחה? ואנו אומרים את הנוסח הזה כאילו שום דבר לא קרה? אולי יש לשנות את הנוסח ל"לעולם ד' אלהינו ישמע...".
ת: לא צריך להיות קיצוני שכבר הגענו לסוף הדרך. אנחנו לא באתחלתא דגאולה, לא לומר הכל חושך ולא לומר הכל אור, יש עוד הרבה עבודה לעשות. יש עוד הרבה להתיישב בערי יהודה וחוצות ירושלים, ומה שהתיישבנו רוצים לגנוב אותם מאיתנו, ויש עוד שמונה מליון יהודים בגלות ויש הרבה פילוגים באומה. לכן, אנחנו יכולים עדיין לומר את הברכות האלו.
הערות:

נוסח נחם בט' באב

ש: האם לא הגיע הזמן לשנות את הנוסח של נחם: העיר החרבה, הבזויה והשוממה – ביחס לירושלים?
ת: אנא בוא לבקר בישיבתנו "עטרת ירושלים" הנמצאת בלב ירושלים העתיקה, ברובע המכונה "מוסלמי", ותשתכנע מיד.
הערות:

לשנה הבאה בירושלים הבנויה

ש: בהגדה של פסח מבית לוי (עמ' רלג) ובהגדה של פסח שי לתורה (עמ' תיא) מובא, שהגרי"ז, אב"ד דבריסק, היה מקפיד על אלה המוסיפים את המילה "הבנויה" כאשר מזכירים את ירושלים, והיה נוהג לומר שלא מצינו בשום מקום נוסחה כעין זו, והיא תוספת של אותם אלו החושבים שכבר הגענו למחצית הגאולה, וכל מה שחסר הוא "הבנויה". האם אמירה זו הינה ביטוי ציוני?
ת: מרן הרב קוק מביא את הנוסח הזה כנוסח ירושלים (עיין ספר מלאכים כבני אדם עמ' 221). הג"ר מנחם מנדל כשר מביא את "בירושלים הבנויה" בהגדה שלמה באותיות קטנות, ובהגדת פסח ארצישראלית עם ההוספה: "בארץ ישראל אומרים".
הג"ר יעקב משה חרל"פ מביא את המילה "הבנויה" בסוגריים. נוסח זה גם מופיע בהגדה של צה"ל, ובהערותיו של הג"ר שלמה גורן כתוב "נוסח ארץ ישראל". ברור הדבר שהנוסח התחיל בארץ ישראל. בגלות אמרנו "לשנה הבאה בירושלים". אבל בארץ ישראל, וליתר דיוק בירושלים, אנו כבר כאן בירושלים, לכן מוסיפים "הבנויה". מה שאמר הגרי"ז שזה נוסח חדש, זה נכון, אבל זה לא חייב להיות דבר ציוני. זה לא קשור למדינת ישראל אלא לנמצאים בארץ ובירושלים. מי הראשון שאמר "לשנה הבאה בירושלים"? איננו יודעים.
הערות:

לשנה הבאה בארעא דישראל בסדר פסח

ש: האם כשרוב ישראל יחזרו לארץ, שוב לא נאמר נוסח זה של "לשנה הבאה בארעא דישראל"?
ת: רבנו הרב צבי יהודה ענה (שם), 'מה נשתנה' לא ישתנה, אך השורות האלו של "הא לחמא", ודאי עוסקות בזמן הגלות. המקור של 'מה נשתנה' הינו מן התורה (מנחת חינוך מצווה כא ושו"ע או"ח תעב ומ"ב ס"ק ג וס' תעג ס"ק כא). דבר מן התורה אינו משתנה, אך מנהג תלוי במצב הכללי. יש להבחין בין דבר שהוא דין גמור לבין מנהג.

לשנה הבאה בארעא דישראל בסדר פסח

ש: מדוע גם בארץ ישראל אומרים "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל", הרי אנחנו נמצאים בארץ ישראל?
ת: רבנו הרב צבי יהודה אמר שביטוי זה אינו מכוון דווקא לאדם פרטי, אלא לכלל ישראל (כעין הזכרת ברית ומזון לנשים, עיין שו"ע או"ח קפז, ג ומ"ב ס"ק ט). איננו שוכחים את כלל ישראל. רוב עם ישראל עדיין נמצא, לצערנו, בחוץ לארץ (פירושו על ההגדה עמ' 27. ובפירושו של הרב על ההגדה עמ' 19).
הערות:

"ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גויים" ו"אל תעש עמנו כלה בגלותנו"

ש: מדוע בדור של גאולה איננו משנים את נוסח התפילה, כגון "ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גויים", "אל תעש עמנו כלה בגלותנו"?
ת: התפילה והברכות נקבעו ביסודן על ידי אנשי כנסת הגדולה ובתוכם כמה נביאים, ואף התפילות שנקבעו בזמנים מאוחרים נקבעו על ידי קדושי עליון, ולא כל אחד רשאי להרים עליהן יד.
לגופו של עניין, אין אדם מתפלל על עצמו באופן פרטי, אלא על כלל ישראל, לכן הוא אומר "רפאנו", אף על פי שהוא בריא בחסדי ד'. לענייננו, לצערנו רוב עם ישראל עדיין נמצאים בגלות, וגם עליהם אנו מתפללים (גם מובא בשו"ת שאילת שלמה ד כו).

אמירת "והוא יוליכנו קוממיות לארצנו" בברכת המזון

ש: האם יש לומר בארץ ישראל "והוא יוליכנו קוממיות לארצנו" בברכת המזון?
ת:
א. הרב יעקב חגיז בשו"ת הלכות קטנות (ס' קפה) השיב, נוהגים לומר "יוליכנו קוממיות בארצנו" בבי"ת, ואם אמר "לארצנו" לא הפסיד. וכן הדבר בברכת אהבה רבה שלפני ק"ש של שחרית (מובא בס' מנהגי ארץ ישראל של הר"י גליס, עמ' 31). ראיתי שפעם נשאל הרב דב ליאור על הנוסח הנכון כאן, וענה: בארץ צריך לומר "בארצנו".
ב. הרה"ג חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב תמה (ח"ג ס' יג), לפני שמקשים על הנוסח בברכת המזון, שאמירתו אינה כל כך מחייבת, יש לשאול על תפילת מוסף, שנתקנה ע"י רבותינו אנשי כנסת הגדולה, שאסור להשמיט ממנה אף לא מילה אחת, ובה אנו אומרים: "יהי רצון שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו וכו'". תירץ הג"ר הלוי, התפילה נתקנה על כללות האומה. כל אימת שרוב ישראל בגולה, ניתן לומר "תוליכנו", "תטענו" וכדומה, כי כוונתנו על האומה כולה, ולא על היושבים בארץ ישראל בלבד, והוא הטעם גם לנוסח בברכת המזון.
ג. לדעתי, עדיין שייך לומר "והוא יוליכנו קוממיות לארצנו" כמודפס בסידורים, אף בזמננו. על הפסוק (ויקרא כו, יג) "ואולך אתכם קוממיות", מפרשים חז"ל: "בקומה זקופה, שלא תהיו יראים מכל בריה" (ספרא). יש להקשות, הרי נפסק בשולחן ערוך: "אסור לילך בקומה זקופה" (שו"ע או"ח ב, ו), וביאר המשנה ברורה: "שדוחק רגלי השכינה כביכול" (ס"ק ט). זה אינו קשה, על הפרט להיות צנוע ועניו, ועל הכלל להתהלך זקוף, ודווקא כך מתגלה כבוד השכינה.
לכן, גם בארץ ישראל יש לומר "והוא יוליכנו קוממיות לארצנו" בברכת המזון, שאנו מכוונים בזה לכלל ישראל, ולקומה לאומית זקופה. ברם, מי שרוצה לשנות את הנוסח, הרשות בידו, כיוון שנוסח זה של סוף ברכת המזון הינו מנהג בעלמא.
הערות:

על נהרות בבל או שיר המעלות

ש: מובא בחוברת עיטורי ירושלים (כסלו תשס"ט) ב'קורות רבנו' עמ' 8: "רבנו לא היה אומר על נהרות בבל אלא שיר המעלות, עקב שובנו לארצנו." אם כך, האם אין זה מחייב גם אותנו לנהוג כן? מי שרוצה לנהוג כן, רשאי? הרי כיום איננו יושבים ובוכים על נהרות בבל (וגם לא על נהרות פולין), אדרבה אנחנו בציון, פינו מלא שחוק, ולשוננו רינה.
ת:
א. כל אחד ינהג כרצונו. עניין זה אינו מוזכר בגמרא או בראשונים, אלא באחרונים. כמדומני שהראשון המזכיר את אמירת "על נהרות בבל" בימי חול הינו רבי ישעיהו הורוביץ בעל ספר שני לוחות הברית (אוצר התפילות 482 ומובא במ"ב א ס"ק יא). אנו איננו חייבים לנהוג כדברים המובאים בשל"ה, ובפועל לא כולם קיבלו את המנהג הזה.
הערות:

רשימת הנושאים:
אבלות | אינטרנט
אירוסין | אישי התנ"ך
אלול | אמונה
אמונות תפלות / דרכי אמורי | אנטי ציונים חריפים
ארבעה מינים | ארץ ישראל
בגדים / יופי | בידור
בין המצרים | ביקור חולים
בישול עכו"ם | בית הכנסת ובית המדרש
בית-משפט | בכור בהמה
בל תשחית | בעלי חיים – שונות
בר מצווה | ברית מילה
ברכות – שונות | ברכות התורה
ברכות על מזון | ברכת המזון וברכה אחרונה
ברכת כוהנים | בשם אומרו
בשר בחלב | גאולה
גידול ילדים | גיטין / גירושין
גניבה / גזל | גניבת דעת
גניזה | גרים
האוכל בשוק | הגומל
הכותל המערבי | הלוואה
הלכות "שבת שלום" | הלכות אוטובוס
הלכות בין הזמנים | הלכות בין המצרים לחייל
הלכות ביקור במוזיאון | הלכות דירה וחנוכת הבית
הלכות התעטשות | הלכות חגים לחייל
הלכות חורף | הלכות חנוכה לחייל
הלכות טרמפ | הלכות יום הכיפורים לחייל
הלכות סוכות לחייל | הלכות פורים לחייל
הלכות ראש השנה לחייל | הלכות שומרים
הלכות תענית | הפרשת חלה
הר הבית ובית המקדש | הרצל
השבת אבידה | זכר לחורבן
חב"ד | חברות
חדש | חודש אדר
חול המועד | חוקות הגויים
חוקי תנועה | חינוך ילדים
חנוכה | חתונה
טבילת גבר | טבילת כלים
טהרת הברית | טהרת המשפחה / מקוה
טיולים בארץ ישראל | טלפון
יהונתן פולארד | יום הולדת
יום העצמאות | יום השואה / השואה
יום טוב | יום טוב שני של גלויות
יום כיפור | ייחוד
ימי ספירת העומר | יציאה לחו"ל
יצרים | ישיבה
יששכר וזבולון | כבוד הספרים
כיבוד אב ואם | כיסוי ראש
כיפה | כפירה
כשרות | כתובת קעקוע
ל"ג בעומר | לא ילבש
לולב | לידה
לימוד תורה | לימוד תנ"ך באמונה
מבצע "עמוד ענן" | מדי צה"ל
מדינת ישראל | מזוזה
מידות טובות | מלחמה
מלמדים ותלמידים | ממשלת ישראל
מנחה / מעריב | מסחר
מצוות / הלכה | מקובלים
מרן הרב קוק | משיח
נדרים / שבועות | נוסח התפילה בדור של גאולה
נזקים | נטיות הפוכות
נטילת ידיים / רחיצה | נטילת ידיים לסעודה
נישואים | נעליים
סגולות | סוכה
סיום | סכנה
סמ"ס | סעודה / מזון
ספירת העומר | ספר תורה
עבודה | עבודה זרה
עברית | עדות
עירובין | עם ישראל
עמלק | ענייני פיוס ומחילה
ערב וקריאת שמע על המיטה | ערבים
פדיון הבן | פורים
פורים טיש | פסח – חמץ וקטניות
פסח – ליל הסדר | פסח – מצה
פסח – שונות | פרייה ורבייה
פרשת גלעד שליט | פרשת זכור
צדקה ומעשר כספים | צה"ל
ציצית | צניעות
צער בעלי חיים | קבורה / בית קברות
קברי צדיקים | קדושת כוהנים
קונטרס אהבת ישראל ואכילה | קידוש השם
קריאת התורה | קריאת שמע
ראש השנה | ראש חודש
רבי נחמן | רבנו הרב צבי יהודה
ריבית | רפואה
שבועות | שבע ברכות
שבת – הבדלה ומוצאי שבת | שבת – הכנות, הדלקת הנרות וכו'
שבת – מוקצה | שבת – מלאכות
שבת – קידוש וסעודות | שבת – שונות
שבת – תפילות, קריאת התורה ושמו"ת | שהחיינו / הטוב והמטיב
שו"ת נכדים וסבים | שו"ת על הגירוש מגוש קטיף, לפניו ולאחריו
שונות | שחייה
שידוכים | שילוח הקן
שינה והטבת חלום | שירה
שירות לאומי | שירותים
שם ד' | שמונה עשרה
שמות | שמחת תורה
שמיטה | שמירת הלשון
שמירת נגיעה | שקר
תאריך נוצרי | תוכחה ומחאה
תחנון | תלמיד חכם
תנועת נוער | תספורת וגילוח
תענית אסתר | תפילה – דינים שונים
תפילה – שליח ציבור | תפילה במניין
תפילין | תפילין של רבינו תם
תפילת הדרך | תרומות ומעשרות
תרומת איברים | תשובה
תשעה באב |


דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים