|
|
שירת ברכת הנישואים
ש: האם מותר לשיר בברכות הנישואים אשר ברא וקול ששון?
ת: זה לא טוב, כי אסור להפסיק באמצע ברכה זמן כדי לגמור את כולה. שו"ע או"ח סב ב. אם המברך יברך עם הציבור, לא ישמעו אותו, ואם יחכה, יהיה הפסק רב. ספר הנישואים כהלכתם רסו.
[והגר"ח קניבסקי: "המנהג להקל" (שאלת רב ח"ב עמ' נו)].
|
|
|
|
|
ברכה אחריתא
ש: מנין המנהג לקרוא תחת החופה לברכה השביעית ברכה אחריתא?
ת: טעות. בארמית אחריתא מובנו אחרת. יש לומר אחרניתא. אבל אפשר לומר בעברית.
|
|
|
|
|
חיוב שבע ברכות
ש: האם חתן וכלה חייבים בשבע ברכות כל יום פעמיים?
ת: לא. רק מה שמשמח אותם (רעים אהובים 169-165).
הערות:
|
|
[סיפר הגר"מ פיינשטיין שכשהתחתן עשו שבע ברכות רק ביום שבת בלבד ולא כל שבעה כנהוג בימינו (רשומי אהרן ח"א עמ' יח). ופעם בתוך דבריו של הגרש"ז אוירבך, הוא נאנח על מה ולמה כלל ישראל בזמננו נוהג לעשות שבע ברכות בכל יום ויום, והוא ציטט את לשונו של החת"ס בתשובה אה"ע קכב: "שפעם אחת עשה א' סעודת שבע ברכות בשבת, ולעזה עליו כל המדינה", וכ"מ בערה"ש בהל' סוכה סי' תרמ שאין אנו נוהגים לעשות סעודת שבע ברכות בכל יום (מגד גבעות עולם ב עב) – רשם מ"צ].
|
|
|
שבע ברכות
ש: האם בזמן שבע ברכות אפשר להפסיק בין ברכה לברכה כדי לפרש אותה?
ת: לא. זה הפסק. אלא לפרש לפני הכל או אחרי הכל.
|
|
|
|
|
שמחת אדם הראשון
ש: אנחנו מברכים בז' ברכות: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". איפה כתוב בתורה שאדם הראשון היה שמח?
ת: אומרים בישיבות: מסברא. הרי היתה רק אישה אחת בעולם, לכן לא היה מקום להשוואות, ובוודאי אדם הראשון שמח מאוד. וכן לגבי חוה. מהרגע שאדם מתחתן, אין לו להסתכל על אישה אחרת, לחשוב על אישה אחרת, להשוות עם אישה אחרת, ואז יהיה מאושר.
|
|
|
