בגדי מת

ש: מותר ללבוש בגדים של מי שמת?
ת: כן, מלבד נעליו שנעל בשעת הפטירה (גשר החיים ח"א ח ב).

אדמת ירושלים

ש: אני נוסע ללוויה בחוץ לארץ וביקשו ממני להביא קצת אדמת ירושלים לשים בקבר. מותר?
ת: כן. זה מנהג קדום. שו"ע (יו"ד שסג הגה).

אלמנה וקבר הבעל הראשון

ש: האם מותר לאלמנה שנשאה שוב לעלות לבית העלמין לקבר בעלה הראשון?
ת: מותר, אך לא מומלץ כי זה מצער את הבעל החדש, גם אם מכחיש זאת (עי' פני ברוך לט יט).

אבן על קבר

ש: למה שמים אבן על קבר?
ת: אות כבוד שבקרנו (שו"ת שאילת שלמה א תיח).

בית קברות בלילה

ש: מותר לילך לבית קברות בלילה?
ת: יש מקפידים שלא, אך מותר. נדה יז (נטעי גבריאל - אבלות פב י. וכ"כ הגרי"ש אלישיב שמותר לילך בלילה לבית קברות. וישמע משה ב רסג).

עדיפות להיקבר בירושלים

ש: על אלו שסוברים שיש עדיפות להיקבר בירושלים, מפני ששם תהיה תחיית המתים (שו"ת ציץ אליעזר יא, עה. שו"ת יחוה דעת ד, נז. ולא כשו"ת דברי יואל ח"א יו"ד ס' קג ושו"ת חלקת יעקב יו"ד ס' רד) יש להקשות: הרי אברהם אבינו חשק לרכוש את מערת המכפלה שנמצאת בחברון ולא בירושלים?
ת: שתי סיבות:
א. בזמנם עוד לא ידעו איפה זה ירושלים. בתורה לא כתוב איפה ירושלים, אלא כתוב "במקום אשר יבחר". "במקום אשר יבחר" יהיה בזמן יותר מאוחר - בזמן דוד המלך (זבחים נד, ב). למה המקום לא נבחר קודם? כי אחרת כולם היו מתרכזים בירושלים ומזניחים שאר חלקי ארץ ישראל. כאשר באה משלחת של אישי ציבור אל רבנו הרב צבי יהודה, בדרישה לפעול בכל תוקף לנוכח האיום שממשלת ישראל עומדת לחתום הסכם עם מדינת ירדן, הכולל מסירת הר הבית לידיה, הגיב רבנו: "ומה על כל ארץ ישראל?". הם חזרו כמה פעמים על דבריהם, והוא בשלו. הם חשבו שהוא לא הבין על מה הם דיברו, אבל הוא הבין טוב. אי אפשר מבחינה פוליטית לומר שירושלים היא בהסכמת הכלל ורמת הגולן היא לא בהסכמת הכלל. לא הסכמת הכלל קובעת. התורה קובעת.
ומה שכתוב במשנה כלים (פ"א), שירושלים קדושה מכל הארצות שבארץ ישראל, אפשר לפרש את ה"מ" כ-"מ' המקור". כלומר, ירושלים מקודשת מתוך כל ארץ ישראל. מתוך כך שכבשנו ובנינו את מלוא כל רוחב הארץ, הגענו לירושלים.
ב. למה אתה שואל על המוות, כשאתה יכול לשאול על החיים: כתוב במשנה כתובות (קי, ב) ש"הכל מעלין לארץ ישראל... הכל מעלין לירושלים", לא רק במוות אלא גם בחיים. א"כ, למה לא כולם גרים בירושלים? למה אברהם אבינו גר בבאר שבע, בחברון וכו', ולא בירושלים? למה היו נביאים שלא גרו בירושלים? אליהו הנביא היה גר בשומרון וידוע שליונה הנביא היה קשר עם יפו. כתב מרן הרב קוק באגרות הראי"ה (אגרות הראי"ה ח"א עמ' לה, אגרת לט) שאדם גר בארץ ישראל במקום שמתאים לשורש נשמתו. הנביאים גרו, לפי רוח קודשם, במקום שהוא לא ירושלים, בלי להוריד מקדושתה של ירושלים.
אי אפשר לנתק את ירושלים, לא פוליטית ולא רוחנית, משאר ארץ ישראל. ירושלים היא כמו לב באיברים. הלב יונק מהאיברים ומחיה את האיברים. לכן, גם בחיים וגם במוות, צריך להיות בכל מלוא רוחב הארץ.

[וראיתי בשו"ת עשה לך רב (ח"ד ס' ז), שחשק אברהם אבינו במערת המכפלה, כיוון שזה מקום קבורה היסטורי, בו נקברו לפני כן אדם וחוה (עירובין נג, א). ומבואר ביותר בדברי הזוהר, שאדם הראשון ראה אור בתכלית הדקות, נכנס לשם מגן-עדן והתאווה ליקבר שם סמוך לפתחו של גן-עדן (בראשית נז, ב). אברהם אבינו הכיר אותה מערה, ראה אדם וחוה טמונים שם, ראה את האור הזוהר שבמערה ונתאווה להיקבר שם (פרשת חיי שרה דף קכז, ב). לפיכך כתב הרב בשו"ת עשה לך רב, שמערת המכפלה לא נתקדשה מפני שנקברו בה האבות, אלא להיפך: האבות רצו להיקבר שם מפני קדושת המקום. סניף לזה מופיע בפירוש העמק דבר על הפסוק (בראשית כד, יט) "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען". מסביר הנצי"ב: כל זה מיותר, שהרי זה כבר נאמר בראש הפרשה! אלא בא ללמד שכמו שלאותה מערה, הנקראת מערת המכפלה, יש סגולה מיוחדת למקום קבר, והנקבר בה הוא במעלה גבוהה ביותר (כמו שכתוב להלן מח, ז ו-מט, ל), כך חברון - יש בה ג"כ מעלה וסגולה לקבורה, על אף שאינו שווה למערה עצמה. והוסיף, שפירש הכתוב "בארץ כנען", ללמד שכלל הארץ יש לה ג"כ סגולת קבורה, אף שאין לה ערך המערה.
ושאלתי את הגר"א נבנצל, והשיב לי: "היתה הזכות לאבות להיקבר עם אדם וחוה, ואין לנו את הזכות הזאת, לכן עדיף לנו בירושלים" – רשם מ"צ].

אישה בהריון בבית קברות

ש: האם מותר לאישה בהריון לבוא לאזכרה בבית קברות?
ת: מן הדין אין איסור. רק ספר מעבר יבוק אוסר. אך כאמור, מותר. אלא אם כן יש אצלכם מנהג קבוע שלא (נטעי גבריאל – אבלות פד ד. עי' שו"ת מנחת יצחק י מב אות ב).

תערוכת הגופות

ש: מותר ללכת לתערוכה 'עולמות הגוף' המציגה גופות מתים מעובדות?
ת: לא. בזיון המת (עי' שו"ת דעת כהן קצט, אלא כאן אין צורך רפואי).

שן שנעקרה

ש: מה לעשות עם שן שנעקרה? לזרוק? לקבור? לשמור?
ת: מה שרוצים.

[עיין ברכות ה ב. ריטב"א ורשב"ם שם. שו"ת יביע אומר ג יו"ד כא. שו"ת ציץ אליעזר י ה אות ח. ועיין שו"ת משנה הלכות טז קיג שמביא כמה דעות שצריך לקבור שן. וגם מסופר שם שלמרות שהנודע ביהודה סבר ששן לא חייבת בקבורה, עכ"פ נגלה בחלום אל בנו מהר"ש לנדא שיניח לו השן שנמצא בארון הספרים בקברו, והמהר"ש לנדא מצא השן בדרך נפלא – רשם מ"צ].

תאריך לועזי על מצבה

ש: מותר לכתוב תאריך לועזי על מצבה?
ת: לא. גשר החיים (ב כה. תרומת הגורן מהגר"ש גורן ב צג).

התאבדות

ש: כיצד להתייחס לקרוב משפחה שהיה צעיר מלא חסד וחייל מסור אך שם קץ לחייו? אני מבולבל.
ת: היחס מורכב, מצד אחד שבח ואהבה וכבוד והערצה לחייו הטובים והישרים, ומצד שני שאט נפש ביחס למעשה שלו שהוא מין רצח, ובא מכעס, עצב, עלבון ושפיטה חמורה ביותר כפי שנמצאת בתורה ואצל חז"ל.

מתאבדים

ש: למה קוברים מתאבד עם כולם, לא כמו שנפסק?
ת: אולי התחרט. אולי היה חוסר שפיות (ערוך השלחן יו"ד שמה ה).

ביקור בבית קברות

ש: האם יש עניין שלא ללכת לבית הקברות?
ת: לא, תמיד נהגו ללכת לבית קברות לכבוד המתים ליום השנה ולהשתטח על קברי צדיקים. גם קדמונים הלכו: כלב בן יפונה השתטח על קברי אבות בחברון (סוטה לד, ב וכן מובא ברש"י עה"ת במדבר יג, כב), יעקב אבינו קבר את רחל אמנו בדרך בכוונה כדי שנוכל לבקר כשנלך לגלות (בראשית רבה פב, י והובא בפירש"י עה"ת בראשית מח, ז). אמנם יש אומרים שלא ללכת, כי בית הקברות הינו מקום טמא. המנהג של משפחת הג"ר יוסף סולוביצ'יק ובתוכם בעל בית הלוי ורבי חיים מבריסק היה שלא ללכת לקברי צדיקים ע"פ הגר"א. כך מובא בס' נפש הרב על הג"ר סולוביצ'יק (עמ' רנד). כך נהגו בית בריסק והוסיפו נימוק נוסף, שלא יהיה נראה כדורש אל המתים. באיגרת שכתב הגר"א בדרכו לארץ ישראל נזכר שלא ללכת לבית הקברות כלל וכלל, אבל זה מיוחד לנשים, שכן מכתב זה כתב לאישתו. לכן, ישנם גדולים שנהגו לא ללכת. ישנם גדולים, כגון האדמו"ר מסטמאר, שלא רצו שילכו הרבה, ויש ללכת רק ביום השנה. אבל, רוב רובם של הגדולים הולכים. לכן, מלבד כוהנים שאסור להם להיטמא, אדם רגיל אין לו איסור מלבד בזמנם שצריכים היו להיכנס לבית המקדש בטהרה ולאכול קודשים בטהרה. בימינו, אין בעיה, ומעשים בכל יום ויום של אנשים ההולכים לבתי הקברות, כולל יהודים צדיקים ויראי שמים. בעניינים כאלו שאינם הלכות גמורות אלא מנהגים שונים 'פוק חזי מה עמא דבר' – לך ראה מה העם עושה, ועשה כמותם.

ביקור בשני קברים

ש: כשבאים לבית קברות להלוויה, האם מותר לבקר בקבר אחר?
ת: אנשים אומרים שאסור, אבל אין שום בעיה.

תהילים על יד קבר

ש: האם מותר לומר תהילים וללמוד משניות על יד קבר, או יש בזה איסור "לועג לרש"?
ת: מחלוקת. יש מתירים. שו"ע יו"ד שמד יז. ויש אוסרים. ש"ך שם. לכן יתרחק 4 אמות. עיין שו"ת תשובות והנהגות להג"ר משה שטרנבוך א תשו.

[וכן דנו פוסקים לגבי תפילה בקברי צדיקים. יש אומרים שמותר כי צדיקים נקראים חיים. החיד"א בס' שם הגדולים, מערכת גדולים, רבינו אליעזר בר נתן, אות קצט. שו"ת עשה לך רב ח מו בתשובות קצרות. יש מסבירים שהקבר עמוק יותר מי' טפחים. העמק שאלה על השאילתות, פ' חיי שרה שאילתא יד. שו"ת זקן אהרן ב פה. שו"ת ציץ אליעזר ט ג. ויש מתרצים שתפילה לכבודו וזכותו של המת – מותרת. שו"ת זקן אהרן שם – רשם מ"צ].

קבורה בקומות

ש: מותר לקבור בקומות ולא באדמה?
ת: מותר (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד ג קמב, קמד). אמנם יש אוסרים, כגון הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר, אך הגר"מ אליהו (במכתב) והגר"ע יוסף (ילקוט יוסף אבלות עמ' תשי) התירו. והמחמיר תבוא עליו ברכה.