יחף

ש: האם מותר להתפלל יחף?
ת: לא. רק כמו שעומדים בפני מלך (שו"ע או"ח צא ה).

תפילה עם סנדלים

ש: האם מותר להתפלל עם סנדלים?
ת: כן, אם הרגליים נקיות (שו"ע או"ח צא ה. שו"ת שאילת שלמה ג ל).

תפילה עם תינוק

ש: מותר להתפלל שמונה-עשרה כאשר קשור על האבא תינוק במנשא קדימה או אחורה?
ת: רק אם אין ברירה (מ"ב צו סק"ב).

אכילה לפני תפילה

ש: האם מותר לשתות קפה ולאכול עוגה לפני התפילה, ואם לא, מדוע נפוץ מנהג זה?
ת: אסור. מנהג לא טוב, אלא אם כן הכרחי (שו"ע או"ח פט ג-ד).

חולצה עם ציור

ש: האם מותר להתפלל מאחורי אדם הלבוש בחולצה שעליה ציור?
ת: אכן אסור כמו מאחורי כל ציור על הקיר המושך תשומת לב (שו"ע או"ח צ כג. עיין שו"ת דבר חברון או"ח פח).

תפילה עם ידיים בכיסים

ש: האם מותר להתפלל עם ידיים בכיסים?
ת: לא. אלא כמו מול מלך (שו"ע או"ח צח א).

מאחר לתפילה

ש: מי שמאחר לתפילה ידלג על פסוקי דזמרא כדי להתפלל שמונה עשרה עם הציבור, כדעת השו"ע, או כמשכנות יעקב מובא במ"ב שאמירת ברוך שאמר, אשרי וישתבח עדיפה מתפילה בציבור. כמי לנהוג?
ת: כשו"ע. כן פסק רבנו הרב צבי יהודה ב'עולת ראיה' (שו"ע או"ח נב א. מ"ב ו. עולת ראיה א רסה).

כוונה

ש: אם לא כיוונתי בכמה מילים בתפילה, לחזור?
ת: בימינו אין חוזרים (רמ"א או"ח קא א. שו"ת יביע אומר ג או"ח ח).

הארכת שמונה עשרה

ש: אני מאריך בשמונה עשרה ועקב זה מפסיד קדיש וקדושה. האם לקצר?
ת: לא. אלא באותו זמן לשתוק ולהקשיב. שומע כעונה (שו"ע או"ח קד ז. עיין שו"ת אגרות משה או"ח ג ד. שו"ת שאילת שלמה ד כט).

תפילה בגילוי ראש

ש: האם מי שהתפלל בגילוי ראש, צריך לחזור?
ת: דיעבד בשוגג לא. כשיטת הגר"א או"ח ח (ישועות משה טו. הליכות שלמה - תפילה ב טז. דלא כשו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יד).

ילד בשמונה עשרה

ש: ילד בוכה באמצע שמונה עשרה, האם מותר לגשת אליו ולחזור לתפילה?
ת: א. לכתחילה יש להתפלל במקום בו אין הפרעה. ב. כאשר ילד בוכה, לא תמיד יש לגשת אליו מיד, זה עושה אותו מפונק. ג. אם יש בכי דחוף שמפריע להתפלל, מותר לגשת, כי רק הפסקה בדיבור אסור, אבל ההליכה מותרת, אם זה נצרך לתפילה (מ"ב קד ב. עי' פסקי תשובות שם).

תפילה אישית על המדינה

ש: איפה להוסיף תפילה על מדינת ישראל בשמונה עשרה, גאל ישראל, מצמיח ישועה או שומע תפילה?
ת: באלהי נצור (עיין ברכות טז ב).

שמונה עשרה בקול רם

ש: האם מותר להתפלל שמונה עשרה בקול רם אם זה עוזר לכוונה?
ת: כן, אם מתפללים לבד (שו"ע או"ח תקפב ט. מ"ב ס"ק כד).

הפסקה בשמונה עשרה

ש: באמצע שמונה עשרה גיליתי שחסרים דפים בסידור ואיני יודע בעל פה?
ת: מותר ללכת לקחת סידור. זה לא נחשב הפסק לעניין (מ"ב קד סק"ב. פסקי תשובות שם. שו"ת באר משה ג יג).

תפילה בנסיעה

ש: האם במצב של חוסר ברירה, כגון נסיעה ארוכה, מותר לומר תפילת שמונה עשרה בישיבה או האם עדיף שלא לומר כלל?
ת: בישיבה (שו"ת באר משה ג יד).

תפילה בעמידה

ש: אני סובל מכאב גב וקשה לי להתפלל בעמידה. מה עדיף - להתפלל בישיבה עם יותר כוונה או בעמידה עם פחות כוונה?
ת: בעמידה, שזה עצם הדין, ותוספת כוונה היא תוספת מעלה.

עניית אמן

ש: האם עונים אמן כששומעים את הברכות של מי שמתפלל תפילת שמונה עשרה בלחש?
ת: אין לענות.

[בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' צא) מסופר על הג"ר איסר זלמן מלצר כשהיה ילד, היה יהודי זקן בבית כנסת שהוא היה מתפלל בו, ואותו זקן היה כעסן בטבעו, והיה מרביץ לילדים במקלו או בסטנדר, ומלבד זאת גם היה מתפלל ש"ע קצת בקול רם. החליטו הילדים (וביניהם ר' איסר זלמן) להשיב לאותו זקן מנה אחת אפיים, ועמדו לידו בשעה שהתפלל ש"ע, ועל כל ברכה שלו נענו הילדים בקול רם "ברוך הוא וברוך שמו", "אמן"! פעם, הגה"ר א"ז ביקש מהג"ר שלמה זלמן אוירבך שיברר: מה הדין אם אדם שומע את חבירו המגביה קצת את קולו בתפילה בלחש, אם צריך לענות אמן? הגרש"ז עיין ומצא שיש בזה מחלוקת אחרונים, כי יש סברה לומר שעל ברכות תפילה בלחש לא נתקן לענות אמן, כיוון שהן צריכות להאמר בלחש. וכן דעת הגרש"ז אוירבך בס' 'הליכות שלמה' – תפילה (פרק ח, לב). בס' 'פניני הרב' (עמ' לה), כתב הג"ר צבי שכטר, שפעם שאל אחד מהתלמידים את הגרי"ד סולוביצ'יק: "האם יש לו לענות אמן כשהוא שומע את ברכות הרב שבתפילה שבלחש"? לאחר הרהור קצר ענה לו הגרי"ד שמסתבר שאין לו לענות אמן, שהרי ברכות אלו צריכות להיאמר בלחש ולא ניתנו להישמע על ידי אחרים, ממילא לא ניתנו לעניית אמן. וכן פסק הג"ר שמואל הלוי ואזנר בשו"ת 'שבט הלוי' (ג, טו אות א). ומסופר בשו"ת 'בית אב"י' מהג"ר יצחק ליעבעס (ח"ה ס' ע ומובא בס' שלחן רבותינו עמ' קכג), שפעם האדמו"ר מבעלז, הג"ר אהרן רוקח בעל 'קדושת אהרן', נסע ברכבת ובסמוך לו עמד יהודי והתפלל תפילת לחש והרים את קולו, ונסתפק אם לענות בהוב"ש ואמן, ואמר שאין לענות על ברכותיו כיוון דקיי"ל שהמתפלל בחזקה אין עונין אחריו, ואין לך מתפלל בחזקה יותר מזה, שהרי אסור להגביה את קולו בתפילה. ומובא ב'אבן ישראל' (ט, ה) מחלוקת בין האדמו"ר ר"א מבעלז והגרי"י פישר בעניין עניית אמן על ברכה ששמע ממי שמתפלל שמונה עשרה בלחש - שהאדמו"ר מבעלז דימה אותו למי שמתפלל בחזקה שאין עונים אחריו אמן, והגרי"י חילק, כי ש"ץ בחזקה אינו חייב בכלל באותה ברכה, כי בעצם הוא אינו שלוחו של הציבור, ורק לש"ץ תקנו לברך, משא"כ המתפלל בלחש, שהוא מחוייב בדבר, רק שמתפלל בקול (כך גם מובא בשו"ת ודרשת וחקרת ה, לד אות ד). וכן מובא בספר 'גם אני אודך' מהג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ' (ח"ב ס' מא) בשם הג"ר יוסף שלום אלישיב, שאדם השומע את תפילת שמונה עשרה של חברו אסור לו לענות אמן על ברכותיו, כיוון שאין עונים אמן על ברכה שלא כדין, וברכת שמונה עשרה של לחש שאומרים בקול אינה כדין ולכן אין עונים אמן. אך בס' 'פניני תפילה' (עמ' פו), ענה הגרי"ש אלישיב לאותה שאלה: "מי שאינו מתפלל באותה שעה, למה לא יענה? מה זה גרוע מברכת בורא פרי האדמה? האם המתפלל עשה איסור בדבר? ובלבד שלא יפריע לאחר. רואים בראש השנה שמותר להגביה קולו בתפילה". אמנם בס' 'גם אני אודך' שבס' 'נזר החיים' להג"ר אורן טיגר, הובאה שאלה זו להג"ר חיים קניבסקי והשיב שוודאי צריך. כך גם פסק הגר"ח קניבסקי בס' 'הליכות חיים' להג"ר ישראל טאפלין (ח"א עמ' מו אות קכ). אמנם הג"ר רבינוביץ' כתב שדברי הגר"ח קניבסקי הם חידוש. מכל מקום, רוב הפוסקים אומרים שהשומע את חבירו המתפלל תפילת שמונה עשרה בלחש אין לענות אחריו אמן – רשם מ"צ].

ברכת המינים

ש: כנגד מי מכוונת ברכת המינים בשמונה עשרה?
ת: נוצרים, מסיונרים. עיין רמב"ם הלכות תפילה ב א (עיין פירושו של הרב על הסידור תפלת עמך ח"ג עמ' 93-89).

סלולרי בתפילה

ש: שכחתי לכבות את הסלולרי שלי והוא מצלצל באמצע שמונה עשרה בבית הכנסת. מותר לי ללכת צעד אחד כדי לכבותו?
ת: כן. הליכה לצורך כזה מותרת (מ"ב קד ב. עיין פסקי תשובות שם. שו"ת באר משה ג יג. שו"ת משנת יוסף ט כט).

בגדי תפילה

ש: האם מותר להתפלל במכנסיים קצרים?
ת: זה הכלל – בגד שבו עומדים מול מלך (שו"ע או"ח צח א).

בגד לא נקי

ש: אם יש לכלוך על הלבנים שלי, אני יכול להתפלל כך?
ת: כן מן הדין. מג"א עו סק"ו. ויש מחמירים. שו"ע הגר"ז שם ד.

תפילה בבגדי שינה

ש: האם מותר להתפלל בבגדי שינה?
ת: לא, בשמונה עשרה צריך בגדים כמו מול מלך (שו"ע או"ח צא ומ"ב ס"ק א, יב-יג).

[כשהגר"מ פיינשטיין היה מתפלל תפילת מעריב ביחידות בביתו, כשלא היה לבוש בבגדיו אלא בחלוקו ובנעלי בית, היה מקפיד תמיד להחליף ולהתלבש לגמרי, ממנעליו ועד לכובע שחבש לראשו, ואפילו את העניבה היה שם, הכל לכבוד תפילת מעריב ביחידות בביתו. ובפעמים הראשונות שראיתי אותו עושה כך לא הבנתי, וחשבתי שמתכונן ללכת לאיזה מקום לאחר שהתלבש בהידור, ותלמיד שאל: "לאן הולכים", וענה לו בתמיהה על שאלתו: "להתפלל מעריב". רשומי אהרן ח"א עמ' יט – רשם מ"צ].

הכאה בסלח לנו

ש: האם הכאה על הלב בברכת סלח לנו היא הלכה או הנהגה טובה?
ת: יש נוהגים. מקור חיים קיצור הלכות סוס"י קטז.

לימוד בחזרת הש"ץ

ש: האם אפשר ללמוד תורה בזמן חזרת הש"ץ, אם יש מניין בלעדי?
ת: לא. הרי חז"ל קבעו: "זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד". שבת י א. עיין 'משנה ברורה' (קכד יז).

[ועיין שו"ת 'אגרות משה' או"ח ד יט. בבריסק אחד עיין בחזרת הש"ץ ורבי חיים מבריסק אמר לו אחרי התפילה: אם ההתמדה שלך כ"כ גדולה אפשר למצוא זמן ללמוד אח"כ ויש לשמוע חזרת הש"ץ. שו"ת רבבות אפרים ג קטז. כשהיו התלמידים שואלים להגרש"ז אוירבך אם מותר להם לעיין בספר בשעת חזרת הש"ץ כשבוודאי יש עשרה עונים מלבדו, היה עונה בתוכחה מגולה: "וכי אתה מתמיד כל היום כולו עד כדי כך שחסר לך הלימוד בזמן חזרת הש"ץ"? הליכות שלמה פ"ט הערה 11. וגדולי ישראל מקשיבים ביראה ושומעים כל מילה בחזרת הש"ץ בלי אפילו להציץ בספר, כולל: מרן הרב קוק (שיחות הרב צבי יהודה על ספר יחזקאל גליון 64), הגרא"ז מלצר (בדרך עץ החיים א מא), הסטייפלר (אשכבתיה דרבי יב) והגר"מ פיינשטיין (שו"ת רבבות אפרים ה סא). והגר"ח קניבסקי אומר שלימוד תורה בזמן חזרת הש"ץ הוא מצווה הבאה בעבירה. אורחות יושר קד – רשם מ"צ].

תינוק בוכה

ש: מה לעשות אם תינוק בוכה במיטה ואני באמצע תפילת שמונה עשרה?
ת: מותר לך ללכת אליו בלי לדבר (מ"ב קד ב. פסקי תשובות שם).