ייעוץ רב בבחירת שם

ש: האם יש להתייעץ עם רב בבחירת שם?
ת: לא. בדורות הקודמים לא התייעצו כמו שמתייעצים היום. ממילא האריז"ל אומר שכאשר ההורים נותנים שם, מתנוצץ בהם ניצוץ רוח הקודש.

שם מן השמים

ש: אם שמו של אדם הוא מן השמים, כיצד ידעו ההורים?
ת: הם יתנו על פי החלטתם וד' יכוון אותם ממרום שלא בידיעתם (האר"י שער הגלגולים כג).

שם לילד

ש: איפה יש מאגר של כל השמות המותרים לבן ולבת על פי ההלכה?
ת: כל השמות מותרים, מלבד שמות של רשעים ושם בן לבת ובת לבן. כמובן, ראוי שם עברי ולא גויי.

עברות שם משפחה

ש: האם יש לעברת את שם המשפחה? מה אם זה בניגוד לרצון ההורים?
ת: ודאי יש ערך לשם יהודי, אך אין בכך מצווה וחובה אלא מידת חסידות. אם הוריו מתנגדים לשינוי שם המשפחה, אינו חייב לשמוע להם, על פי שיטות רוב הפוסקים שאין חיוב כיבוד אב ואם בדבר שאינו נוגע להנאתם הממשית (מהרי"ק, וע' ביאור הגר"א יו"ד לו). אמנם ראוי להחמיר ולצרף את השם החדש לשם הישן, כדי שבאופן זה הוריו לא יקפידו, ובמשך הזמן יתרגלו לשם החדש ויוכל אז לבטל את השם הישן.

השפעת שם על גורלו של האדם

ש: האם השם משפיע על גורלו של האדם?
ת: לא. מה שחז"ל אמרו ששינוי שם הוא דבר שקורע גזר דינו של אדם, הסביר הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ד), שהכוונה לאדם שעשה תשובה גדולה והפך כל אישיותו וחותם תהליך זה בשינוי שמו, כמו אברם לאברהם. הר"ן (ר"ה ג, ב בדפי הרי"ף) מסביר, שהכוונה לאדם שהחליט לעשות תשובה גדולה ולשנות את כל אישיותו לטובה, לכן משנה שמו כדי שזה יזכיר לו כל הזמן לעשות תשובה.

[וכשחלה הגרי"ש אלישיב, עלתה השאלה אם להוסיף לו שם, כדרך שמוסיפים שם לכל החולים. ובאו לפני הגר"ח קניבסקי וספרו כי כאשר נחלה הגר"מ פיינשטיין, הורה הגריש"א שלא להוסיף לו שם, היות ושמו של הגרמ"פ הוא: ר' משה, וכל הוספת שם תגרע במהות השם הזה, ולא יהיה זה ר' משה!
והסכים הגרח"ק שגם בנדון דידן, אצל הג"ר אלישיב, שמו נודע בעולם כר' יוסף שלו', וכל תוספת שם אחר תגרע במהות השם הזה (שמות הארץ קכב) – רשם מ"צ].

החלפת השם בגלל בעיות

ש: האם להחליף את השם כאשר יש בעיות בחיים?
ת: כתוב בשולחן ערוך (יו"ד שלה, י) שאם אדם חולה במצב קשה נהגו לתת שם חדש.

השפעת שם על האישיות

ש: האם השם משפיע על האישיות?
ת: לא. ישמעאל הוא שם יפה אך הוא היה רשע, וכן יש להיפך. אלא מה שקובע הוא הבחירה החופשית בהמשך.

קריאת שם על שם מי שנפטר לאחר לידתו

ש: האם מותר לקרוא לתינוק על שם אדם שנפטר מיד לאחר לידת אותו תינוק?
ת: אין בעיה.

[כתב בשו"ת דברי יציב (יו"ד קסב): "ונראה דאין מן הראוי ליתן שם אחר מי שנפטר אחרי הלידה, כיון שבשעת לידתו עדיין לא הגיעה הנשמה לשורשה העליון... ובפרט שיש לחוש דריע מזליה, כיון שעדיין לו הגיעה למנוחתה, וכדאיתא שעד כלות ימי השבעה הנשמה משוטטת בעוה"ז, וחמירא סכנתא מאיסורא, ושומר נפשו ירחק מזה וטוב לו". וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (ד קנב. י רסג).
אמנם מסופר שלפני קבורתו של הג"ר נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר, היתה ברית מילה בירושלים, וביקש אבי הבן לקרוא לילד "נתן צבי" על שם רה"י. השאלה הגיעה אל בית הגר"ח קנייבסקי, שהשיב כי אין כל מניעה לקרוא על שם ראש הישיבה, גם אם טרם נערכה הקבורה עצמה – רשם מ"צ].

לפני הברית

ש: האם מותר לקרוא לבן בשם לפני ברית המילה?
ת: בדבר קריאת שם לתינוק לפני ברית המילה, אין שום איסור מפורש, לא בגמרא, לא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך. אברהם אבינו קרא שם ליצחק לפני ברית המילה כמו שכתוב: "ויקרא אברהם את שם בנו... יצחק, וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים" (בראשית כא ג-ד). רבי יהודה החסיד מזכיר מנהג לקרוא שם כאשר התינוק מושם בעריסה (ספר חסידים תתש"מ), אבל נהגו לצרף קריאת השם עם ברית המילה, והמנהג מוזכר בספרי האחרונים, ואין לשנות.

טעות האב

ש: אם האב טעה בקריאת השם, האם מותר לשנות את השם?
ת: כן. מעין טעות – לעולם חוזר.

[כתב בס' שמא גרים (עמ' ריג): אדם אחד קרא לבתו בשם חנה, ולאחר מכן נזכר האב, שבתו האחרת נקראת בשם צפורה-חנה, ומחמת שהיא נקראת בפי העולם צפורה בלבד, טעה וקרא גם לבת השנייה בשם חנה. אמר לו הגרי"י קניבסקי, הסטייפלר, שהשם חנה והשם צפורה-חנה נחשבים לשני שמות שונים, ולכן אין צריך לשנות. אולם הוסיף, שהיות שבוודאי לא יהיה לו נוח ששתי בנותיו נקראות בשם חנה, כיוון שלא עברו עליו שלושים יום מקריאת השם, עדיין אין לזה תוקף של שם (ע' גמרא בבא בתרא קסז, ב. שו"ע חו"מ מט, ג. אבן העזר קכ, ג).
מסופר בס' והערב נא (ח"א עמ' 77-76) על שאלה שהגיעה להגר"י זילברשטיין: בערב שבת קודש, פרשת חיי שרה, אירע המעשה. אישה שכרעה ללדת, הגיעה בלווי בעלה לבית החולים. ילדיהם הקטנים נשארו אצל השכנים. סמוך לכניסת השבת, ילדה האישה בשעה טובה. האבא שמע את קריאת ה"מזל טוב", ומיד נכנס ואיחל לרעייתו "מזל טוב". היולדת ביקשה מבעלה שיזדרז לשוב לביתם טרם תכנס השבת, על מנת לטפל בילדים. בשבת בבוקר, עלה האב לתורה ונתן שם לבתו – רבקה (שם זה נבחר על ידי ההורים, במידה ואכן הלידה תתקיים בשבוע זה של פרשת חיי שרה). והנה, במוצאי שבת, התקשר הבעל אל אשתו: איך הסתדרת עם הארבעס (חומוס, כמנהג הרווח בקהילות אשכנז לערוך "שלום זכר" בליל שבת שלאחר לידת בן זכר ולהגיש בו ארבעס) - שאלה. דממה של הלם השתררה בצידו השני של הקו. הבעל היה מוכה הלם, מכיוון שבמהלך החודשים שקדמו ללידה, בישרו הרופאים לבני הזוג כי בדיקת האולטרא-סאונד מראה שיש להם בת... מיהר האב ושטח את סיפור הדברים בפני הגר"י זילברשטיין, וביקש לדעת באיזה שם יקראו כעת לבנם. אמר הרב: מאחר ו"אשתו כגופו", יקראו ההורים לבנם - יצחק. הוסיף הרב: אילו השם שנתן האב, הינו שם שאפשר להשתמש בו הן לבן והן לבת, דוגמת יונה או שמחה – ישאירו את השם הזה. ואם יש שם דומה, דוגמת נחום ונחמה – יקראוהו בשם זה – רשם מ"צ].

מתן

ש: האם אפשר לתת את השם מתן?
ת: מותר. מוזכר בתנ"ך שהיה מתן רשע, אבל מי שנותן את השם מתן, לא מתכוון לזכר אותו רשע, אלא הכוונה היא שד' נתן לו מתנה.

[דרך שיחה (ח"א עמ' עמ' לב): פעם אחת ביקשו מהגר"ח קניבסקי ברכה עבור בחור בשם מתן, ומיד הגיב: "זה שם של רשע!", ואמר לשון הפסוק במלכים (ב יא, יח) "ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות", והוסיף שצריף לשנות השם מ"מתן" ל"נתן" – רשם מ"צ].

עומר ועומרי

ש: האם יש בעיה עם השמות עומר ועומרי?
ת: עומרי אסור כי היה מלך רשע, ולא נותנים שם של רשע. אבל בשם עומר אין בעיה. כמו ספירת העומר.

נמרוד

ש: האם אפשר לקרוא לילד נמרוד?
ת: לא קוראים ילדים על שם רשעים, ונמרוד היה רשע. אבל יש אנשים, לפני קום המדינה, שקראו לילדים בשם נמרוד, במובן שנמרוד בבריטים. א"כ, מותר במובן זה. אך למעשה לא לתת.

[סיפר הגר"ח קניבסקי, שהיה אחד שקרא לבנו בשם נמרוד, ואמר לו הרב צבי כגן ז"ל: העונש שלך יהיה שהוא יחזור בתשובה, ויתבייש מהשם שנתת לו (דרך שיחה ח"ב עמ' שטז).
מסופר על הג"ר שמחה הכהן קוק שפעם אחת לא הוזמן לברית של שכן, וכשבירר את העניין, הבין שלא הוזמן מפני שההורים נתנו לתינוק את השם נמרוד. זהו שם של רשע מובהק וברור שאסור לקרוא בשם זה. כאשר פגש הרב את השכן, אמר לו שדווקא שם זה נאה לבנו, והוא מתפלל ומייחל שהבן ימרוד במנהג הוריו וינהג כיהודי כשר לכל דבר... – רשם מ"צ].

שלום

ש: האם יש להימנע מלקרוא לילד בשם שלום משום כל מיני בעיות בהלכה: אסור לומר שמו בשירותים, איך בנו יאמר "שלום" שהרי אסור לומר שם אביו, וכו'?
ת: אין בעיה. זה לא שלום במובן של שם ד' אלא במובן של היפך מלחמה.

עקיבא

ש: בשו"ת אגרות משה (יו"ד ב, קכב), הגר"מ פיינשטיין מביא מהחתם סופר (ח"ד אע"ה ב, אות כה), שרבים משנים לכתוב עקיבה באות ה' במקום עקיבא באות א', למרות שהוא על שם התנא רבי עקיבא, כדי שיהיה שינוי קצת, בגלל שר' עקיבא נהרג. האם יש להקפיד לנהוג כך?
ת: אין שום בעיה.

[בס' דרך שיחה (ח"ב עמי שיח) נשאל הגר"ח קניבסקי: הבית שמואל (אה"ע בשמות גיטין) מביא בשם רש"ל שלכתחילה צריך לכתוב עקיבה בה"א, אך אחד נתן שם לבנו עקיבא ע"ש רע"א, שרע"א חותם באל"ף. איך לנהוג עם הילד הנולד עתה? והשיב: בירושלמי הוא בה"א ובבבלי באל"ף. בס' אור זרוע כתב בהקדמה, שנתן שם זה, כי לא ידע אם הוא בא' או בה' ומן השמים הראו לו הפסוק אור זרוע וגו', שסופי התיבות עקיבה בה"א. אבל המנהג הוא באל"ף – רשם מ"צ].

זאב

ש: למה מותר לתת את השם זאב? הרי היה שר מדין רשע (שופטים ז, כה. ח, ג. תהילים פג, יב) ואסור לתת שם של רשע, שנאמר "ושם רשעים ירקב" (משלי י ז), "רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו" (גמרא יומא לח, ב).
ת: השם זאב לא ניתן על שם זאב שר מדין, אלא על שם בעל החיים, אליו נמשל בנימין, שנאמר "בנימין זאב יטרף" (בראשית מט, כז).
הרי זה דומה למה שמותר לתת את השם שבנא, אף-על-פי שהיה רשע, מפני שהיה עוד שבנא אחד, שלא היה רשע (תוס' יומא לח, א), ואין השם האסור אוסר את השם המותר. אין זה דומה לשם אבשלום, שהתוספות אמרו שיש להימנע ממנו, מפני שנותן השם ודאי לא מתכוון לומר אבי השלום, אלא מתכוון לאבשלום. אפילו לא ידע שיש רשע בשם אבשלום, והתכוון לאב של שלום, ואחר התברר לו שיש רשע בשם זה, בכל זאת אסור, כי הוא מזכיר את שם הרשע, ואחרים יחשבו שזאת היתה כוונתו. מה שאין כן זאב שר מדין שאינו מוכר, ואין איש שיחשוב שזה על שמו. אמנם התוספות החמירו שלא להשתמש כלל בשמו של הרשע, כי זה מעורר את זכרו, אך בנידון דידן, שכולם מבינים שאין זה על שמו, אלא על שם בעל החיים, שהרי בשפת היידיש השתמשו בלשון תרגום וולף, אין בכך שום חשש, וגדולי ישראל רבים נקראו בשם זה.

קסם

ש: נולדה לנו בת וחשבנו לקרוא לה: קסם. מה חוות דעתו של הרב?
ת: אין איסור, אך עדיף שלא, מפני שאין קסם בישראל (שו"ת שאילת שלמה א שלא. ב ר).

מיכאל

ש: אמרו לנו לא לקרוא לבננו מיכאל כי זה שם של מלאך.
ת: אין לזה מקור בגמרא ובפוסקים. זה שם טוב. כך גם השמות רפאל, גבריאל ואוריאל.

יהודית

ש: האם יש בעיה בשם יהודית, בגלל שזה שם של אשתו של עשיו שהייתה עובדת עבודה זרה?
ת: שם מעולה. הרי לא קוראים את התינוקת על שמה של אשתו של עשיו אלא לשון נקבה של יהודי.

נויה

ש: רב גדול אמר ששמה של ביתי, נויה, זה לא שם. מדוע? מה לא בסדר בשם הזה?
ת: השם בסדר גמור.

שלומית

ש: האם מותר לקרוא לבת בשם שלומית? הרי שלומית בת דברי היתה רשעה.
ת: מותר. על שם שלום ועל שם שלומית אחרת (דברי הימים א ג, יט).

שירה

ש: האם אפשר לקרוא לבת בשם שירה?
ת: שם מעולה.

[מובא בס' דרך שיחה (ח"ב עמ' שכ) שנשאל הגר"ח קניבסקי, האם מותר לקרוא לבת בשם שירה, וענה שאין טוב ליתן שמות חדשים – רשם מ"צ].

שני

ש: האם יש בעיה בשם שני? האם הוא מעורר דינים?
ת: לא. חוט השני הציל את רחב, בבגדי כהונה יש שני, חוט שני נקשר לזרת, אשת חיל – כל ביתה לבוש שנים.

מיה

ש: האם אפשר לקרוא לילדה מיה?
ת: המקור של השם הוא מגויים. אך יש שמכוונים: מ-יה - מ-ד'.

שם וכינוי

ש: אם לאדם יש כמה שמות, כגון אברהם יצחק, האם יש חובה לכנותו בכל השמות, והאם אפשר להשתמש גם בכינוי כגון אבי?
ת: מותר לקרוא לחברו בשם מקוצר או בכינוי, בתנאי שאין זה גורם לו צער. הרמב"ם פוסק: "לא יקרא לו בשם שהוא בוש ממנו" (הלכות דעות ו, ח).