בייביסיטר

ש: האם עלי לתת מעשר כספים לצדקה מכסף שהרווחתי מבייביסיטר?
ת: כן, אם זה ביכולתך (שו"ת שאילת שלמה ג רפט).

מעשר כספים לחינוך

ש: האם הוצאות חינוך לילדים נכללות במעשר כספים?
ת: רק במצב כלכלי קשה (שו"ת שאילת שלמה א שעג).

מעשר כספים לעזרה פסיכולוגית

ש: האם אפשר לתת מעשר כספים לתלמידה שצריכה פסיכולוגית ואין לה כסף?
ת: כן. זה צורך חיוני (שו"ת שאילת שלמה ג רפט).

מעשר כספים לפני או אחרי ניכויים

ש: מעשר כספים לפני ניכויים או לאחריהם?
ת: על משכורת נטו. המיסים מפרישים על עצמם (פתחי תשובה יו"ד רמט סק"א).

בן 15

ש: אני בן 15 ועבדתי, האם עליי לתת מעשר כספים?
ת: כן. מגיל בר מצווה.

צדקה לכל מי שמבקש

ש: האם חובה לתת צדקה לכל אדם שמבקש?
ת: לא. רק אחר בדיקה שבאמת הוא עני, כי רוב פושטי היד הם נוכלים (שו"ע יו"ד רנא י).

מעשר כספים להורה

ש: האם אני יכול לתת מעשר כספים לאבי?
ת: אם אביך עני ואם אתה עני, כי מעשר זה לעניים, ואביך קודם לזרים. אם אינך עני, עליך לפרנס את אביך מכספך ולא ממעשר כספים (אהבת חסד מהחפץ חיים יט. עה"ש רנא ח).

מעשר כספים לזבד הבת

ש: האם מותר לשלם עם מעשר כספים את זבד הבת כאשר יאכלו בו אברכים?
ת: לא. מעשר זה לעניים. או לתת ישירות לישיבה שלהם.

עדיפות נתינת צדקה בירושלים

ש: כתוב בשולחן ערוך (יו"ד רנא, ג): "ועניי ביתו קודמין לעניי עירו, ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת". והוסיף הרמ"א: "ויושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי חוצה לארץ". ובשו"ת חתם סופר מובא שבגלל שירושלים מקודשת מכל ערי א"י אז היא קודמת בצדקה לשאר ערי א"י (ס' רלג-רלד ובאגרות הראיה). האם יש עדיפות לתת צדקה לעניי ירושלים שבין החומות מאשר לעניי ירושלים החדשה?
ת: הדין של עניי א"י קודם הוא לא חידוש, אבל כל הדין של עניי ירושלים קודם הוא כבר חידוש וקשה לחדש עוד. מ"מ יתכן שיש עדיפות לבין החומות.

[ובס' ראש דברך (עמ' תקמ) נשאל הג"ר אברהם שפירא: "האם הכלל שעניי ירושלים קודמים, הכוונה גם לירושלים החדשה או רק לעתיקה?" וענה: "המשנה אמרה שיש לה מעלות בגלל קדושתה יותר משאר הערים, ודבר זה חל גם על החדשה, כי היא נספחת לירושלים העתיקה, כמו לגבי קריאת המגילה, ורק לגבי מעשרות שזה קדושה מהתורה, זה אמור על ירושלים שבין החומות. לכן אם יש למישהו כספי מעשר עדיף שיתן למשפחה נזקקת מירושלים החדשה מאשר לעיר אחרת" – רשם מ"צ].

דמי חבר לבית כנסת

ש: האם אפשר לשלם "דמי חבר" לבית כנסת מכספי מעשר כספים?
ת: לא, מעשר הוא לעניים.

טיפ

ש: האם מותר לתת תרומת מעשרות כטיפ למלצרים באירועים?
ת: לא, מעשר זה לעניים.

תיק טיול בארץ

ש: האם אפשר להשתמש במעשר כספים כדי לקנות תיק לטיול בארץ, כי טיול בארץ הוא מצווה?
ת: לא. מעשר זה לעניים. וממילא אין מצווה לטייל דווקא עם תיק.

השגת גבול בצדקה

ש: האם מתרים לישיבה אחת יכול לבקש ממתרים לישיבה אחרת לא להתרים באיזור "שלו"?
ת: אמנם יש דין של השגת גבול מסחרית לגבי משהו כמו מכולת. אם יש לך מכולת אי-אפשר למישהו אחר לפתוח מכולת מולה. כלומר אם אני גר ביישוב קטן אי-אפשר למישהו ממקום אחר לפתוח מכולת איפה שאני גר. אבל למישהו ביישוב שלי מותר לפתוח עוד מכולת. או אם אני גר בעיר גדולה, אין השגת גבול, כי מישהו מאותה עיר יכול לפתוח עוד מכולת. לכן בעיר אפילו לו דובר פה על מכולת היה עדיין מותר למישהו אחר לפתוח מכולת. קל וחומר שלא מדובר פה במכולת, אלא בצדקה. אף פעם לא שמענו שאומרים למתרים שאסור לו לגשת לתורמים של מישהו אחר. התורמים שייכים לכל כלל ישראל. אין דין כזה של השגת גבול.

מעשר כספים לספרים

ש: למה יש דעות האומרות שמותר?
ת: פעם ספרים היו מאוד יקרים. הם היו שווים עשרות אלפי שקלים בשווי יחסי להיום. אנשים קנו ספרים במעשר כספים בתנאי שיאפשרו לעניים להשתמש בהם. כיום ספרים מאוד זולים, כעשרים או חמישים שקלים. וגם עניים לא צריכים את הספרים שאתה קונה. לכן לא שייך כיום לקנות ספרים במעשר כספים (ע' באורח צדקה עמ' קפז).

מעשר כספים לספרים

ש: האם מותר לקנות ספרים עם מעשר כספים?
ת: מעשר כספים נועד לעניים.

חוב או צדקה

ש: מה קודם - החזרת חוב או צדקה?
ת: חוב. אין ליתן צדקה על חשבון אחרים.

מתנה לחתונה

ש: האם מתנה שאני נותן לחתונה יכולה להחשב למעשר כספים?
ת: מעשר כספים זה לעניים. לכן אם הזוג עני ואתה נותן לו בגלל זה, אפשר לחשב כמעשר כספים מה שאתה מוסיף לעומת מה שהיית נותן לזוג לא עני.

צדקה בכל יום קצת או הרבה בבת אחת

ש: האם עדיף לתת לצדקה כל יום קצת או הרבה בבת אחת?
ת: להפריש כל יום קצת ולתת בבת אחת.

[עיין פירוש הרמב"ם על אבות ג טו. פעם נשאל הגרי"ש אלישיב: קבוצת אנשי חיל הקימה קרן לתמוך בעניי עירם, ויש באפשרותה לחלק למאה משפחות עניים, לכל אחד אלף שקל, ויש באפשרותם לחלק לחמישים משפחות הדחוקות מאוד, לכל אחת אלפיים שקל. במה תבחר? והשיב: שמאחר וכל המאה הם עניים, ולכולם מגיעה צדקה, אין טעם לתת רק לאלה שהם עניים ביותר, אלא יש לחלק לכולם, משום שהתורמים חייבים בפרנסת כולם. קב ונקי סי' שיט – רשם מ"צ].

צדקה לגויים

ש: האם יש עניין לתת צדקה לגויים?
ת: כן. רחמיו על כל מעשיו. אבל יהודים קודמים (שו"ת שאילת שלמה ג תקא).

צדקה לסניף

ש: התחייבתי סכום מסויים לצדקה. האם אני יכול לתת אותו לסניף בו אני מדריך, סניף במרכז קליטה?
ת: כן, אם זה סניף עני.

פדיון נפש

ש: האם כסף שנתתי לצדקה נחשב לי פדיון נפש או שיש לתת צדקה למטרה זו?
ת: אין הבדל. חז"ל אמרו צדקה תציל ממוות. שבת קנו ב. ועיין תנחומא האזינו ח.

"מבשרך אל תתעלם"

ש: הדין "מבשרך אל תתעלם" לתת צדקה לקרובים - עד איזו רמה של קרוב מדובר?
ת: אין גדר.

[ראיתי בקובץ בית המדרש (שבט תשע"א אות צו) שהשיב הגרי"ש אלישיב לשאלה זו: "מבשרך אל תתעלם" זה קרוב שפסול לעדות – רשם מ"צ].

מעשר כספים על ידי אישה בלי ידיעת בעלה

ש: האם אישה יכולה לתת מעשר כספים בלי לשאול את בעלה?
ת: מה שכתוב בספרים שלאישה אסור לתת צדקה ללא ידיעת בעלה (שו"ע יו"ד רמח, ד), בנוי על ההנחה שהכסף שייך לבעל, ומה שקנתה אישה קנה בעלה. לכן היא לא רשאית לתת כסף לצדקה בלי רשותו, כי אחרת זה גזל. אמנם בימינו שהנשים עובדות ומכניסות הרבה כסף כבר אי אפשר להניח הנחה כזאת שכל הכסף שייך לבעל. לכן למשל במקרה של גירושין, פוסקים כבר פסקו שאת כל הכסף שהצטבר אחרי החתונה מחלקים בשווה בין בני הזוג. את החלוקה השווה הזו עושים גם אם האישה לא עובדת. כי הרי מה זאת אומרת ש"היא לא עובדת"? אמנם היא לא עובדת בחוץ, אבל זה לא אומר שבבית היא לא עובדת. היא עובדת קשה. הבעל עובד שמונה שעות ביום והיא עובדת שלוש משמרות, גם שבתות וגם כשהיא חולה. ועוד קוראים לזה ש"הוא עובד והיא לא עובדת". לכן, גם אם האישה לא עובדת חצי מהכסף שייך לה. אם כך הדבר - אז היא יכולה לתת מעשר כספים, לא מהחצי של בעלה אלא מהחצי שלה.
ובוודאי שכל זה בדיעבד, וזה לא דגם מתאים לנישואים, שלא מדברים, לא מסכימים. בוודאי שלכתחילה הכל צריך להיעשות בהסכמה ושיתוף, אהבה ורעות.

[גם מובא ביד אברהם על השו"ע שם: "וביש"ש ב"ק בשם ראב"ן כתב דהאידנא מקבלין מן הנשים אפי' דבר מרובה [מנשים] משום דרגילות לישא וליתן וכאילו מנו אותן בעליהן שלוחין" – רשם מ"צ].

ספר תורה או בית כנסת

ש: מה עדיף, לתרום כסף לכתוב ספר תורה או להקים בית כנסת ביישוב חילוני?
ת: להקים בית כנסת, כי כותבים ספר תורה לא כדי שיהיה מונח בארון אלא כדי לקיים מה שכתוב בו, למשל תפילה. וכן כתב ספר חיי אדם (הלכות ס"ת כלל לא) שעדיף לתרום כסף ללומדי תורה מאשר לכתוב ספר תורה.

[וכן כתב הגר"ע יוסף לרב שלמה רענן, יו"ר ארגון איילת השחר – רשם מ"צ].

כתיבת ספר תורה או צדקה ללומדי תורה

ש: מה עדיף – לכתוב ספר תורה או לתרום כסף ללימוד תורה?
ת: אדם נצטווה לכתוב ס"ת. אבל בשביל מה נצטווה בזה? כדי ללמוד תורה, לא כדי שיהיה מונח בארון. לכן, הרא"ש (טור יו"ד ס' ער) ואחר כך השאגת אריה (ס' לו) אמרו שכדי לקיים מצווה זו אפשר כיום גם לקנות ספרים מודפסים, ובמיוחד חומשים מודפסים. זו קולא. אבל יש גם חומרה, שצריך לקנות משנה, גמרא, פוסקים, ספרי מוסר וכו'. גם צריך ללמוד בספרים האלה, כי העיקר זה ללמוד. בכל אופן, כדי לצאת ידי כל הדעות, לפעמים מוזמנים לסיום כתיבת ספר תורה כדי שיהיה לאדם חלק בכתיבת ספר תורה ממש. גם אני כמה פעמים הוזמנתי, וביד רועדת מילאתי אות א' ונחשב לי כמו שכתבתי.
בשאלה אם עדיף לכתוב ספר תורה או לתרום כסף ללומדי תורה, כיוונת לדברי החיי אדם בהלכות ספר תורה (כלל לא, נ), שאנשים טועים וחושבים שזה יותר חשוב לכתוב ס"ת מאשר לתת כסף ללומדי תורה. הרי זו טעות, כי המטרה של התורה היא לא שתהיה מונחת בארון, אלא שאנשים ילמדו אותה. לכן, הוא אומר שצריך לתרום את הכסף ללומדי תורה. החיי אדם גם הוסיף בעניין שאנשים נוהגים לעשות דברים שאין להם שחר, שעושים הכנסת ספר תורה ואוכלים ושתים וכו'. זו טעות נוראה, במקום לתת לכל מיני אנשים שהם לא רעבים אוכל בהכנסת ספר התורה, תן את הכסף הזה ללומדי תורה. בוודאי שצריך לעשות הכנסת ספר תורה עם ריקודים ושירים, אבל למה צריך לאכול כל הזמן? כאילו זו, ח"ו, דת של אוכל.
בכל אופן, לשאלתך –
אנשים טועים וחושבים שעדיף לכתוב ספר תורה – לא נכון. עדיף לתת כסף ללומדי תורה.