לימוד גמרא לבנות

ש: ריבונו של עולם ברא איש ואישה שווים, אז למה שיהיה הבדל בלימוד תורה?
ת: גם ריבונו של עולם חשב על זה ובכל זאת כתב שנשים פטורות מלימוד תורה. רמב"ם הלכות תלמוד תורה א יג. אכן שווים אבל שונים.

לימוד גמרא לבנות

ש: האם מותר ללמד משנה לנשים?
ת: מותר ללמדן משניות שנוגעות לחיים כגון אבות, ברכות ושבת. שו"ת אגרות משה יו"ד ג פז.

לימוד גמרא לבנות

ש: גם בנות לומדות גמרא בישיבת רמב"ם בבוסטון, בית ספר שהקים הרב סולוביצ'יק?
ת: גם זה מעשה ולא פסק. תלוי בשיקולים.

לימוד גמרא לבנות

ש: יש בספר "איש על העדה" מכתב של הגרי"ד סולוביצ'יק שבבתי ספר מעורבים בנים בנות יסודיים ותיכוניים, אין להפריד בנים ובנות במקצועות היהדות, ושחובה ללמד בנות תורה שבעל פה ולהכניסן בהיכלותיהן הפנימיים. האם אין כאן הוראה ללמד את הבנות גמרא?
ת: לא כתוב שם גמרא. תורה שבעל פה זה לא רק גמרא, ובוודאי שצריכים להעמיק בתורה שבעל פה, שאלו כל ספרי היהדות מלבד תנ"ך.

לימוד גמרא לבנות

ש: למה אומרים שאסור ללמד גמרא לנשים? הרי הרב סולוביצ'יק התיר?
ת: לא מצאנו תשובה הלכתית כדת וכדין שהרב סולוביצ'יק התיר. שכידוע אי אפשר לבנות על מעשה. עיין בבא בתרא קל.

לימוד גמרא לבנות

ש: הגרח"ד הלוי קובע שמותר ללמד בנות תושבע"פ בתיכון (שו"ת עשה לך רב ב נב). הרי שמותר ללמדן גמרא?
ת: תורה שבעל פה בוודאי שיש ללמד, אך לא לקבוע גמרא בתוכנית הלימודים.

לימוד גמרא לבנות

ש: למה אומרים שכל גדולי ישראל אסרו ללמד גמרא לנשים, הרי הרב שמשון רפאל הירש התיר, והרי הוא היה רב גדול?
ת: הוא היה רב גדול מאוד, אבל לא ראיתי תשובה הלכתית או מאמר מחשבי שהוא מתיר. אדרבה הוא כתב בפירושו על הסידור (עמ' ע) שנשים אינן חייבות להיות למדניות ובקיאות אלא ללמוד מקרא ויראת שמים למען רוממות רוחן.

לימוד גמרא לבנות

ש: למה הרב כתב שאין ללמד גמרא לנשים, והרי הרב בעצמו בחיי עולם 170, כתב בשם הפרישה יו"ד רמו ו ובשם אגרות ראיה ב קב, שמותר אם לומדת מעצמה וברצונה ורואה שזה מוסיף לה יראת שמים - מה טוב?
ת: יש להבחין בין יוצא דופן של לימוד לבין סדרים קבועים ללמד כל הבנות.

לימוד גמרא לבנות

ש: למה נפסק שאין להכניס גמרא בתוכנית לימוד של נשים, הרי ברוריה למדה גמרא?
ת: מה שעשתה שנוי במחלוקת, ומכל מקום היא יוצאת דופן ולא דגם לחיקוי.

לימוד גמרא לבנות

ש: כיצד נפסק שאסור ללמד תורה לנשים, הרי יש מקומות שכן מלמדים אותן?
ת: אי אפשר להקשות קושיה ממה שאנשים עושים על ההלכה, אלא מההלכה על מה שאנשים עושים.

לימוד גמרא לבנות

ש: למה אין ללמד גמרא לנשים, מה איכפת אם הן רוצות ללמוד כמו גברים אם נהנות מזה?
ת: כי עולמנו אינו עולם של מילוי הנאה אלא של מילוי חובה. מסילת ישרים א. לכן אין לאיש להתנהג כאישה ולא אישה כאיש. עין איה שבת על הוא בשמה והיא בשמו.

לימוד גמרא לבנות

ש: למה אוסרים לימוד גמרא לנשים על פי ההלכה היבשה ולא מתחשבים בעולמן הפנימי?
ת: ההלכה של רבותינו בגמרא ובפוסקים אינה יבשה, אלא בנויה על עולמן הפנימי של הנשים שהוא שונה מזה של הגברים.

לימוד גמרא לבנות

ש: מה איכפת לנו מדברי חז"ל שכתבו על גמרא לנשים, הרי מותר לסלול דרכים חדשות לעבודת ד'?
ת: לא מדוייק. עיין העמק דבר במדבר טו מא על לא תתורו.

לימוד גמרא לבנות

ש: מדוע אין ללמד גמרא לבנות, האם אין הן די משכילות כדי להבין?
ת: לימוד תורה אינו השכלה בעלמא אלא דבקות בד', ויש נתיבי דבקות שונים לגברים ולנשים. אגב, אמר רב אמריקאי מלתא דבדיחותא: חבל שלא אסרו על הבנים ללמוד גמרא...

לימוד גמרא לבנות

ש: למה אסור ללמד גמרא לנשים? וכי לא רוצים שהן תעמקנה בתורה?
ת: בוודאי להעמיק אך לא בגמרא, אלא להעמיק בתנ"ך ובהלכה, באמונה ובמוסר.

לימוד גמרא לבנות

ש: אבל יש מחלוקת בין רבנים, מה לעשות? וכי לא חשוב שבנות תדענה הרבה תורה?
ת: האוסר הוא השולחן ערוך יו"ד רמו ו הגה. איני מכיר תשובה אחת של גדולי הדורות שחולקת על השולחן ערוך.

לימוד גמרא לבנות

ש: מה המקור לכך שאסור להורות גמרא לנשים?
ת: גמרא סוטה כא. רמב"ם הלכות תלמוד תורה. שו"ע יו"ד רמו ו הגה.

ל"ו צדיקים

ש: הרב כתב של"ו צדיקים זו אגדה מאוחרת. האם הכוונה להיותם צדיקים נסתרים דווקא?
ת: אביי בגמרא הזכיר ל"ו צדיקים, ורק תנועת החסידות הזכירה את היותם נסתרים.

ספר ויואל משה

ש: האם ספר 'ויואל משה' הוא ספר קודש? חול? מינות?
ת: ספר קודש אבל התוכן צריך בירור (איש צדיק היה 62-61).

סגולות לזכור את הלימוד

ש: אני לומד ושוכח. האם יש סגולות לזכור?
ת: אמירת ברכות התורה ואהבה רבה בכוונה. נשיקת הספר תחילה וסוף. לימוד בבית המדרש. השמעת קולו. לימוד בשמחה ובזמרה. הסתכלות בפני צדיק. סייג לחכמה שתיקה. פס"ת קנה ב והערה 12. וכמובן חזרות רבות.

[פעם שמעתי שסיפר הג"ר צבי שכטר שאחרי כמה שנים לא היו לו ילדים. הוא ואשתו נסעו לארץ ושהו בבני ברק שלושה ימים. הציעו לו ללכת לסטייפלר לקבל ברכה לילדים. הוא לא הכיר את הסטייפלר אבל אמרו לו שהוא כתב הרבה ספרים, יש ללכת לקנות ספר ולבקש ברכה. לכן הוא הלך אליו. הסטייפלר היה קשה שמיעה. כשבא הג"ר שכטר צעק: איך אני יכול לעזור? והיה נייר וצריך לכתוב בקשתך. כתב שהוא רוצה לקנות ספר על קידושין, כי כך ילמד באותה שנה (הוא רק קנה ספר אחד כי לא ידע אם הספר ימצא חן בעיניו ולא רצה לבזבז כסף. הסטייפלר עלה בסולם, לקח ספר, ניקה מהאבק ונתן לו. שאל: מה עוד? כתב: הוא נשוי כמה שנים ואין ילדים, אפשר ברכה? נתן לו ברכה. שאל: מה עוד? כתב: אני לומד בכולל. אפשר ברכה להצלחה בלימוד תורה? אמר הסטייפלר: אין ברכה לדבר הזה. שב ולמד ותצליח (עיין נדה ע, ב) – רשם מ"צ].

שכחה בלימוד תורה

ש: האם נחשב לימוד תורה לי גם כשאני שוכח את מה שלמדתי?
ת: מה שלומדים צריך לזכור. יש הסוברים שהגדר של לימוד תורה הוא אם לומד בצורה שלא ישכח, ואם לומד בצורה שישכח, זה חסרון בעצם הלימוד. אדם הלומד צריך להתאמץ על מנת לא לשכוח ולעשות חזרות. מרן הרב קוק כותב לאחיו (אגרות הראיה ח"א עמ' ט): "מאד נבהלתי ממה שראיתי שהנך חוזר רק שלש פעמים על תלמודך. דע לך אחי יקירי, כי הנני יודע ועד על פי הנסיון כי אי-אפשר כלל לזכות בחזרה של ג' פעמים, ואבקשך מאד אחי יקירי להרגיל עצמך לחזור לכל הפחות עשר פעמים כל פרק קודם שתתחיל פרק אחר. כי אין תועלת כלל בלימוד שנשכח מיד אחר הלימוד". והגרי"ש אלישיב היה מרבה לצטט אגרת זו של מרן הרב קוק (אי"ש שלום עמ' 34-33). שאלו את רבנו הרב צבי יהודה כמה פעמים הוא חזר על הש"ס, והשיב בתמימות: מאה ואחד פעמים, כמו שכתוב בגמרא (עיין חגיגה ט ב). בשו"ת תשובות והנהגות (א, תקלט) כתב הג"ר משה שטרנבוך: "שמעתי מעד נאמן בשם הקדוש ה'חפץ חיים' זצ"ל, שאם אדם לומד ולא חוזר ארבע פעמים על תלמודו, לא יצא ידי חובת מצות תלמוד תורה. כוונתו, שהמצוה ללמוד היא כדי לזכור, אבל פחות מד' פעמים, שהלימוד אינו על מנת לזכור, לא יוצאים" (כך מפורש ברש"י על ברכות ו, ב ד"ה אגרא, שלימוד שאינו על מנת להעמיד את השמועה אין בו שכר לימוד. מובא במאיר עיני ישראל ח"ב עמ' 201). עוד מסופר בספר מעשה איש (ח"ז עמ' לד), על אדם שביקש מהחזון איש ברכה לזכרון יותר טוב בלימוד התורה. שאל אותו החזון איש: "כמה פעמים אתה חוזר על כל פרק?" ענה: "בערך 7-6 פעמים". אמר לו החזון איש: "אני איני זוכר לאחר 7-6 פעמים, אלא לאחר 20 פעמים".
לכן, העיקרון הגדול הוא לעשות חזרות ככל האפשר. אך יש כלל יותר גדול: "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ" (עבודה זרה יט, א). אם אדם לומד מתוך כפייה עצמית וצער, כך שמרוב חזרות ימאס לו הלימוד, אין לו להעמיס על עצמו המון חזרות. לכן, אדם צריך ללמוד בצורה שהוא שמח בה ושהלימוד חודר לתוכו פנימה.

לימוד או טבילה

ש: מה עדיף, ללמוד או לטבול לפני התפילה?
ת: זה ענין אישי, אבל למי שמתלבט, עדיף לימוד שהוא מן התורה לעומת טבילה שהיא מנהג. לימוד תורה אף הוא טבילה במי הדעת.

טלפון באמצע לימוד

ש: אם הוריי מתקשרים אליי באמצע לימוד בישיבה, האם להשיב אז או אחר כך?
ת: לתאם זאת מראש איתם וכן עם ראש הישיבה.

לימוד תורה במסירות

ש: אני עובד קשה ואין לי זמן אלא ללמוד מעט תורה בהקרבה רבה ואני מקנא באלו שלומדים כל היום בקלות?
ת: הלומד מעט במסירות יש ללימודו ערך גדול יותר ממי שלומד הרבה וללא מסירות. ולא עוד אלא שהוא יותר חכם. רבינו יונה.

שקידת התורה

ש: כיצד אמרו חז"ל שמי שלא ראה סימן טוב בתלמודו שוב לא יראה, הרי יגעת ולא מצאת, אל תאמין?
ת: אין הכוונה שיפסיק ללמוד, חלילה, אלא יחליף ישיבה, או שיטה או סוג של לימוד תורה. הקדמת רח"ו לעץ חיים.