הקמת ישיבה בהר סיני

ש: לאחרונה פורסם בתקשורת, כי נשיא המדינה, מר שמעון פרס, הציע להקים ישיבה בהר סיני שתיקרא ישיבת הר סיני. איני יודע אם הדבר רציני או לא. מה דעת כבוד הרב בנושא?
ת: לא שמעתי על הרעיון, אבל ניתן באופן עקרוני להקים ישיבה בכל מקום.
כמובן, איננו יודעים היכן נמצא הר סיני. ישנן השערות רבות, אבל איננו יודעים. על כל פנים, אין קדושה מיוחדת בהר סיני. ואם הר סיני נמצא במדבר סיני, הרי כיום אין שם יהודים ואין שם שלטון מדינת ישראל.
צריך לגור בתוך ארץ ישראל ובתוך מדינת ישראל. לפני שקמה מדינת ישראל היו גרים יהודים בכל מקום בארץ ישראל. אמנם, לאחר קום מדינת ישראל צריך לגור בתוך מדינת ישראל ואין לצאת ממנה. הראיה הינה מדוד המלך שאמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל א כו, יט). ואמרו חז"ל בגמרא במסכת כתובות (קי, ב): וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים. והרי דוד המלך לא יצא לחו"ל, הוא היה בגת?! אלא, לא היה שם שלטון ישראל ואין ללכת למקום שאין בו שלטון ישראל. אינני יודע איפה הר סיני, אך מסתבר שזה במדבר סיני. א"כ, לא צריך ללכת לחו"ל כדי להקים ישיבות, יש להקים ישיבות בארץ ישראל.

[עיין עוד בעניין בס' תורת אמת, ובקונטרס לימוד תנ"ך בסוף פירושו של הרב על ספר יהושע, ובספר נסיכי אדם]

ישיבות בעיר העתיקה

ש: מדוע לא מקימים ישיבות נוספות בעיר העתיקה? הרי ככל שיהיו יותר ישיבות ותהיה יותר התיישבות בעיר העתיקה נראה פחות התפרעויות של ערבים.
ת: אכן, לאנשי היישוב הישן היו הרבה ישיבות בעיר העתיקה. שמעתי פירוש בעניין: יש מצוות שמירת המקדש. כשאין מקדש, אין שמירת מקדש, והקמת ישיבות מסביב למקום המקדש דינה כעין שמירת המקדש. לכן כל ישיבה בארץ השתדלה להקים סניף בעיר העתיקה.
מצד שני, צריך להוסיף שיקול נוסף בערך של הקמת ישיבות בכל מקום. לצערנו, ישנם מקומות דלים בתורה, ואי אפשר להפקיר אותם, צריך למלא אותם אורה. פעמים רבות רבנים מישיבתנו הלכו עם תלמידים והקימו ישיבות במקומות אחרים. הפעם האחרונה הייתה ביפו, ששם צריך הרבה אור. הכל חשוב: ישיבות קרוב להר הבית, וישיבות בכל מקום בארץ.

הר המור ומרכז הרב

ש: מה המחלוקת העקרונית בין הר המור ומרכז הרב?
ת: אין.

בילוי לתלמיד ישיבה

ש: האם מותר לתלמיד ישיבה ללכת לבלות במסעדה? אנא מקור.
ת: אתה חייב לשאול את ראש הישיבה שלך.

עיסוקים לתלמיד ישיבה

ש: האם תלמיד ישיבה יכול גם לעסוק בפיתוח כשרונותיו כגון נגינה, קריאת ספרים ולימודי מדעים?
ת: במינון נמוך, כי כרגע עבודתו היא לימוד תורה. ולשאול את ראש הישיבה.

לימוד אמונה

ש: כמה שעות ללמוד אמונה כל יום?
ת: לשאול כל אחד את ראש הישיבה שלו. זה גם עניין אישי. רבנו הרב צבי יהודה היה אומר ללמד לא פחות משעה ולא יותר משעתיים.

לימוד תורה באוזניות

ש: האם ללמוד תורה עם אוזניות שמונעות את הרעש בבית המדרש כדי להתרכז יותר בלימוד?
ת: חייבים לשאול את ראש הישיבה. אמנם כך לומדים בישיבות בתוך רעש ויש להתרגל.

איזו ישיבה?

ש: מה עדיף – מכינה, ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה?
ת: כל המרבה הרי זה משובח וכל אחד כפי יכולתו. כל אחד כפי רצונו. כתר תורה מונח לכל, וכל מי שרוצה יבוא ויקח. רמב"ם תלמוד תורה ג א.

ישיבת הסדר

ש: האם ישיבת הסדר היא לכתחילה?
ת: היא לכתחילה עבור מי שמתאים לה. ישיבה גבוהה היא יותר גבוהה.

הרהורים רעים

ש: מאז שאני לומד בישיבה, מתגברים לי הרהורים, אפילו בבית המדרש?!
ת: כי הטוב מתגבר, אז כנגדו היצר מתעצם. תניא פרק כח. חזק ואמץ.

פנים אל פנים

ש: אם ראש הישיבה רוצה שאלך, ואני רוצה ללמוד. מה לעשות?
ת: דבר איתו על זה.

פנים אל פנים

ש: מה עדיף, לימוד תורה בישיבה, או פנים אל פנים?
ת: תלמוד תורה כנגד כולם. והכל לפי ראש הישיבה.

ישיבה קטנה

ש: אז מתי ילמדו לימודי חול?
ת: אחר כך, לפי המציאות (עיין אגרות הראיה, אגרת קע, אגרת תקע ועוד. חינוך באהבה ח"ב).

ישיבה קטנה

ש: האם כל ילד מתאים לתלמוד תורה ולישיבה קטנה?
ת: עקרונית כן. אך בענייני חינוך לא רק העקרון קובע אלא המציאות לפנינו.

שמירת מקום לארוחת צהריים בישיבה

ש: האם כדאי לשמור מקומות לארוחת צהריים בישיבה (שאין לנו חדר אוכל אלא אוכלים בבית המדרש) על ידי הנחת ספרים, פתקים ושאר מחזיקי מפתחות?
ת: זה לא רעיון טוב. המקומות שייכים לכולם. אדם לא זוכה במקום על ידי הנחת חפץ, אלא על ידי שהוא מתיישב. כתוב בגמרא בבא מציעא (דף י) שאדם לא זוכה למציאה על ידי שראה אותה, או שצועק "אני מצאתיה", אלא על ידי שעשה פעולה קניינית. לענייננו, הפעולה היא שאדם מתיישב לאכול. עיין שם. בגלל שאין פה חדר אוכל, ויש תנודות במספר התלמידים בארוחה, ממלאים שולחנות ולא פותחים שולחן חדש טרם יתמלאו הישנים. אם יש תלמיד ששמר מקום, יש אחר שרוצה לאכול ואומרים לו שתפוס. מלבד אי הנעימות שהוא הולך ומחזר על הפתחים כאילו זה לא שלו, הוא רוצה לאכול עכשיו. אמנם זה ששמר לא רוצה אלא ללמוד תורה בינתיים, ברוך ד', אשרי הלומד תורה, אבל בינתיים לשני אין מקום. לכן עד אשר ייבנה חדר האוכל הגדול בקומה למעלה, יותר טוב לא לשמור מקומות בשום דרך, אלא, כמו שנהוג בקיבוץ, "למלא שולחנות". בשבת לא ממלאים שולחנות. בשבת יש מקומות מוכנים. אבל ביום חול ממלאים שולחן, ועוד שולחן, ולא משאירים ריק. שמא תאמר: פה כל יום הוא בחינת שבת? שהרי כתוב בספר הזוהר שת"ח הוא בחינת שבת, ולהלכה אם יש לי אורח ת"ח אני צריך לתת מזון של שבת, ופה כולם בחינת שבת! לא. כאן אנחנו בבחינת בין השמשות של שבת, בחינת "לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה". מכיוון שכל אחד פה הוא בחינת "לכה דודי", אז יותר טוב לא לשמור מקומות, כי זה גורם אי נעימות.

מוזיקה בבית המדרש

ש: האם תוך כדי לימוד תורה בבית המדרש, אני יכול לשמוע בשקט מוזיקה באזניות, כך שזה לא מפריע לאחרים?
ת: לא. יש ללמוד בחרדת קודש. כעומד בסיני. עיין ברכות כ. לכן, לשאול את ראש הישיבה.

נפילות

ש: אני תלמיד ישיבה ויש לי כל הזמן נפילות, ועכשיו בין הזמנים אני פוחד יותר מתמיד.
ת: למד הרבה מסילת ישרים.

פרסומת לא צנועה

ש: תלו על לוח מודעות של ישיבתנו פרסומת עם תמונה לא צנועה. מותר להוריד?
ת: יש להוריד. אך ברשות ראש הישיבה.

לימוד בקול

ש: האם מותר ללמוד בקול רם בבית המדרש, כאשר זה מפריע לאחרים להתרכז?
ת: ודאי אסור להפריע לאנשים (מדין ואהבת לרעך כמוך).