ספירת יהודים

ש: אסור לספור יהודים. מג"א קנו סק"ב. אז מה הפתרון אם צריך?
ת: מותר בשני תנאים: א. לצורך מצווה. ב. על ידי ספירת דבר אחר, כגון אצבעות, יומא כב ב, או חפץ כגון פתק, פס"ת קנו כד. וכן נהגו לספור מניין לתפילה על ידי אמירת הפסוק "הושיעה את עמך". קיצור שו"ע טו ג.

[וכתב בכה"ח או"ח נה ס"ק יא בשם חסד לאברהם שרבים טועים ומונים א' ב' ג' שחושבים שהאיסור הוא לומר אחד, שתיים, שלוש אבל א'-ב' מותר, וטעות היא בידם. אלא יראו במראית העין וימנו במחשבה – רשם מ"צ].

צירוף מחלל שבת

ש: האם אפשר לצרף מחלל שבת למניין?
ת: לא לכתחילה. ילקוט יוסף נה יא. שו"ת מנחת שלמה ב ד אות י. ואם זה אדם כופר, ודאי אי אפשר, הוא אינו מצטרף למניין, כי אדם אינו מצטרף לדבר שאינו מאמין בו. שו"ע או"ח נה יא מ"ב מו. שו"ת אגרות משה יו"ד ד נה.

צירוף קטן למניין

ש: ואם יש שעת הדחק ואפשר לצרף קטן למניין, מאיזה גיל?
ת: מגיל חינוך שמבין.

צירוף קטן למניין

ש: האם בשעת הדחק אפשר לצרף קטן למניין?
ת: לאשכנזים, רק בשעת הדחק גדולה על פי הוראת חכם מפורשת. וספרדים לא נוהגים כן.

[שו"ת משפטי עוזיאל ח ז. שו"ת יין הטוב א כח. שו"ת ישכיל עבדי ה ח. שו"ת יביע אומר ד או"ח ט. שו"ת אגרות משה או"ח ב יח. שו"ת חלקת יעקב או"ח כח. ומסופר ב'מפניני הרב' עמ' כז: בשנים הראשונות כשהיתה ישיבת רמב"ם בבוסטון באמריקה שהקים הגרי"ד סולוביצ'יק, אירע כמה פעמים שהיה חסר אחד למניין לתפילה, והיה רגיל הגרי"ד לסמוך על שיטת ר"ת לצרף קטן אחד לעשותו סניף לעשרה. וכשלפעמים היו שואלים להגרי"ד, אולי כדאי להחמיר להצריך שיאחז הקטן חומש בידו, היה רגיל לציין שר"ת היה אומר שמנהג שטות הוא, והיה מסיים ואומר, מוטב שיאחז הקטן את הסידור בידו, מאשר שיאחז את החומש בידו, כדי שיוכל להתפלל מתוכו בטוב – רשם מ"צ].

חברותא או תפילה במניין

ש: אם לאדם יש אפשרות ללמוד בחברותא או להתפלל במניין – מה עדיף?
ת: להתפלל במניין, כי קודם יש למלא חובתו, ואחר כך להוסיף מדרגות (וכן פסק רבנו הרב צבי יהודה).

תפילה בזמן שנקבע או לחכות למניין

ש: במניין מצומצם, האם יש להתפלל אפילו שעוד לא הגיעו עשרה או שיש לחכות לעשרה?
ת: באופן פשוט צריך תפילה בציבור. תפילה נחשבת "בציבור" כשמתחילים שמונה עשרה במניין. כלומר, כולם צריכים להתחיל ביחד את השמונה עשרה. אבל מבחינה מעשית זה קשה, כי עד שמחכים עד שאלה יגיעו האחרים כבר יצאו. אלה מגיעים מוקדם, אלה מגיעים באמצע ואלה מגיעים מאוחר. אם יתעקשו להקפיד על זה המניין יתפרק לגמרי. אנשים לא יבואו.
לכן במקרה כזה, צריך להקפיד תמיד להתחיל את התפילה בזמן. אם למשל קבעו את התפילה בשש, תמיד מתחילים בשש. אם אדם יודע שמתחילים בשש הוא יבוא בזמן. אם אדם יודע שמחכים ומחכים הוא יאחר ואחרים יאחרו. זה קטסטרופה. לכן כשמגיע הזמן מתחילים וממשיכים. אם מגיעים לברכו ויש עשרה אומרים ברכו אפילו אם לא כולם בברכו אלא שאחד בהתחלה, אחד בסוף וכו'. צריך להמשיך ולהתקדם כמו קצין קרבי שרץ בתוך הקרב כשיורים עליו ונופלים לו חיילים, חלילה, אך הוא אינו עוצר. אעפ"י שבדרך זה מפסידים דברים ונכנסים לדיעבד ושעת הדחק, אבל אם לא ננהג ככה המניין יתפרק לגמרי. לכן, כולם צריכים לדעת שבשעה שנקבעת תמיד מתחילים.

מניין דחוק

ש: האם ללכת להתפלל במניין דחוק שלא תמיד יש מניין וצריכים אנשים, או לבית כנסת בו בטוח יש מניין?
ת: איפה שבטוח יש מניין. אין מצווה ליצור מניינים קטנים דחוקים. אדרבה ברוב עם הדרת מלך.

קימה בבוקר

ש: אני באמת רוצה לקום בבוקר בזמן ולא מצליח.
ת: היעזר ברדיו שעון חזק או בחבר. התאמץ! בהתחלה קשה, אחרי חמש פעמים קל יותר (קצשו"ע א ד).

מחלה מידבקת

ש: אם אני חולה במחלה מידבקת, האם לוותר על תפילה במניין?
ת: ייתכן. שאל רופא.

מניין מעורב

ש: הרב סולוביצ'יק פסק שעדיף לא לשמוע תקיעת שופר והעיקר לא להיות במניין מעורב. איך החמרה בצניעות יותר חשובה ממצווה מן התורה?
ת: א. זו לא החמרה (עיין שו"ת אגרות משה או"ח א לט). ב. זו מצווה הבאה בעבירה. אך שאל ישירות את תלמידיו.

[החמיר הגרי"ד סולוביצ'יק כל כך בבתי כנסיות אשר בהם יושבים האנשים והנשים בתערובת, שזה התחיל מהכנסיות של עובדי ע"ז – להתפלל כל המשפחה ביחד, ופירסם בעיתונות איסור על הכניסה לתוכם אפי' אם המקום היחידי שאפשר לשמוע תקיעת שופר בר"ה הוא בבית הכנסת שכזה, מן הנכון להישאר בבית ולוותר על מצוות שופר, כי אם ילך לשם, נכון שיקיים מצוות שופר, אך באותו הזמן הרי יעבור על "לא תעשו כן לד' אלהיכם". ואם ישאר בביתו, יבטל את מצוות שופר, אך לא יעבור בלאו הנ"ל, ומן הנכון לומר בכהאי גוונא ששב ואל תעשה עדיף. עיין עירובין ק א. נפש הרב רלב. דברי הרב קנו-קנז – רשם מ"צ].

עזרה לאמא

ש: אמי עובדת קשה וצריכה את עזרתי בימי שישי ובערבי חגים. היא עובדת עד הדקה האחרונה אך אם אעזור לה זה יתנגש עם הליכתי לבית כנסת. מה עדיף?
ת: ודאי לעזור לה. אין שאלה (מועד קטן ט).

מניין משותף

ש: אנו חיים ביישוב קטן. האם עדיף מניין אחד אשכנזי ואחד ספרדי או מניין מעורב?
ת: מניין אחד, משותף. כללי. יחד!

תפילה במניין

ש: האם אני חייב ללכת להתפלל במניין 10 דקות בגשם?
ת: כן. עד עשרים דקות. אמרו בדרך רמז, בבית אלהים נהלך ברגש, ראשי תיבות: ברד, רוח, גשם, שלג (תהילים נה טו. שו"ת שאילת שלמה א לה – רשם מ"צ).

מניין פועלים

ש: האם מותר להתפלל באופן קבוע במניין פועלים הקורא את ק"ש לפני זמן 'משיכיר'?
ת: אפשר שיתפלל איתם תפילת שמונה עשרה ויקרא ק"ש לאחר מכן, למרות שלא יסמוך גאולה לתפילה - כיוון שהמניין חשוב יותר. עוד אפשר באופן קבוע להתפלל במניין פועלים, כמו שפסק הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת 'יחוה דעת' (ב, ח). הכלל: אם יש אפשרות לצאת ידי חובה לפי אחת מהשיטות עדיף לסמוך על כך ולהתפלל במניין.

כבוד אם

ש: מה עדיף – להתפלל במניין או לעזור לאמי בקניות?
ת: לעזור לאמך. היא צריכה אותך (מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג).

תפילה במניין

ש: מה קודם – תפלה במניין או שמיעת שיעור?
ת: מניין. קודם לקיים את הדין (שו"ת שאילת שלמה ג נא).

במניין או ביחידות

ש: מה עדיף, תפילה במניין בלי כוונה או ביחידות עם כוונה?
ת: מניין – מעלת המניין מעל הכוונה שלנו (עיין פלא יועץ ערך חברה. קצשו"ע יב ז. חתימת ס' חפץ חיים. שו"ת אגרות משה או"ח ב כז. ג ז. שו"ת שאילת שלמה א לו. א מד).

במניין או ביחידות

ש: מה עדיף, תפילה בבית כנסת בו מפטפטים ומתפללים מהר, או ביחידות בכוונה?
ת: במניין. הכוונה שלנו לא כה שלמה, והציבור כן, גם אם יש בו חסרונות.

במניין או ביחידות

ש: מה עדיף, להתפלל מנחה בציבור אחרי שקיעה או לפני כן ביחידות?
ת: במניין עדיף ככל שזה עדיין הזמן לפי אחת השיטות או דיעבד, לא כ'משנה ברורה'.

במניין או ביחידות

ש: האם עדיף ותיקין ביחידות, או מניין מאוחר יותר?
ת: לכל אדם, מניין מאוחר יותר. וגם המתפלל ותיקין ביחידות, צריך לבוא למניין בשביל קדיש וקדושה.

במניין או ביחידות

ש: האם עדיף להתפלל במניין ברכבת או ביחיד אחר כך?
ת: במניין.

במניין או ביחידות

ש: האם עדיף להתפלל במניין על אף שאני עייף ולא אכוון כראוי או שמא עלי להתפלל ביחידות ולכוון?
ת: במניין. כי המעלה של המניין עולה על כל המעלות הפרטיות של כוונותינו.