"עקרות הלכתית"

ש: לאישה בעלת מחזור קצר, הטבילה חלה אחרי זמן הביוץ, והפתרון הוא מתן הורמונים דוחי ביוץ. איך טיפלו בזה בעבר כאשר לא היה קיים פתרון ההורמונים? למה ההלכה מקשה את חייה של אישה כזו שלא תוכל להרות באופן טבעי?
ת: בעיה ידועה, אם כי נדירה. יש חמישה פתרונות:
א. דחיית הביוץ בעזרת הורמונים.
ב. דחיית הביוץ בעזרת תרופה טבעית (גם פועלת בדרך פלצבו, כלומר אינבו או תרופת דמה).
ג. הפרייה מלאכותית בבית חולים.
ד. הפרייה מלאכותית בבית.
ה. פתרונות הלכתיים כגון מניעת החמרה בצבעי הבדיקות או דרכים לקצר את תקופת המתנת חמשת הימים – שאין כאן מקום לפרטן.
בעבר השתמשו בפתרונות השני, הרביעי והחמישי.
באשר לשאלה האמונית, הלכות נדה, הן ההלכות שמן התורה והן אלה שמתקנת חכמים, הן אושרו של האדם וטהרתו. לעתים יש מצבים יוצאים מן הכלל שהן מכבידות. אגב, זה נכון לגבי כל שיטה בעולם, כגון טיפול רפואי או תרופה. במקרים כאלה יש פתרונות הלכתיים או מעשיים נקודתיים. עיין מורה נבוכים האומר שהתורה כיוונה אל הכלל.

עישון במקווה

ש: האם מותר לעשן במתחם המקווה, הרי אין במקום קדושה?
ת: מותר מצד המקום, אבל אסור כי מכניס סרחון, מציק לטובלים האחרים ומקלקל את המקום.

טבילה במדבר

ש: היכן טבלו בני ישראל במדבר?
ת: יש שם מעיינות וכל מיני שלוליות מים.

בעל בלי הכרה

ש: בעלי בלי הכרה בבית חולים כתוצאה מתאונה. האם מותר לי למרוח בו משחה ושאר טיפולים כשאני נידה, שאם לא אעשה כן, המשפחה תגיד שאני מזניחה אותה?
ת: אסור. כי זה לא פקוח נפש. אלא אם כן תקחי כדורים לדחות המחזור לגמרי.

מקלחת אחרי טבילה במקווה

ש: האם אישה חייבת להתקלח אחרי טבילה במקווה?
ת: לא. אדרבה, חכמים דווקא גזרו שלא להתרחץ אחרי המקווה. בזמנם לא היו מקוואות נקיות כמו שיש לנו, אלא הנשים טבלו באיזה בור מלא בוץ ויצאו מלוכלכות ולכן הן התרחצו אחר כך. כתוצאה, נשתרשה טעות לחשוב שאלה ואלה מטהרים. כלומר, שכדי להיטהר צריך גם טבילה וגם להתרחץ. לכן חכמים גזרו שאסור להתרחץ אחרי המקווה (שו"ע יו"ד רא, עג ברמ"א).
גם בימינו ישנה תופעה דומה. אמנם ב"ה, המקוואות מאוד נקיות, ובכל זאת יש נשים רגישות שמרגישות צורך להתרחץ אחרי הטבילה. מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שהיה מתרחץ לפני ואחרי טבילה במקווה. כששאלו את הרב למה נוהג כך, הוא ענה: אני מתרחץ לפני כן לקיים "ואהבת לרעך כמוך" – ולא ללכלך את המקווה. ואני מתרחץ אחר כך בגלל אלה שלא מקיימים "ואהבת לרעך כמוך" (ס' ועלהו לא יבול ח"ב עמ' רפו).
נשים שרוצות בכל זאת להתרחץ אחרי המקווה, מותר לרחוץ את הגוף חלק חלק - ידיים, אחר כך רגליים, אחר כך הראש וכן הלאה.
הרב יוסף שלום אלישיב אף חידש שמקלחת לא נחשבת לרחיצת כל הגוף בבת אחת אלא היא בגדר רחיצת חלק חלק, אפילו אם המקלחת מקיפה את כל הגוף. כי המקלחת זורמת בטיפות נפרדות וכל טיפה נוגעת בחלק אחר של הגוף. החידוש נועד כדי לאפשר מקלחת לנשים שרוצות להתקלח אחר כך, אבל בוודאי שאישה לא חייבת.

דם בתולים

ש: האם תוכל הכלה לפני ליל כלולות לבדוק אצל רופאה שמא נשרו לה כל הבתולים ומתוך כך לא תהיה אסורה משום דם בתולים?
ת: הנה כבר כתבתי בנושא דומה שלא תוכל לפטור את עצמה מדין דם בתולים אם תיקח כדורים המונעים וסת (עטורי כהנים 260 עמ' 27) והוא הדין בנדון שלנו. שהרי תמיד היו בוגרות, שפעמים רבות נושרים להן הבתולים, וגם אז יכלו לבדוק, אך לא נתנו עצה זו אפילו כאשר היו שנהגו למעך ולהוציא באצבע (פדר"א טז); אלא זו גזרה כללית, הכוללת את כל הבתולות, בניגוד לבעולה כגון אלמנה. ואפילו מוכת עץ, הביא בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד ס' נח) שהמהרש"א מתיר והדרכי תשובה אוסר (קצג סק"ה). אולם שם זה שונה שהרי נעשה מעשה, אבל בסתם בתולה לא חילקו. וזה הרי טעם דם בתולים - אף על פי שאין לך דם מכה גדול מזה - שחששו שנתערב דם נידה או דם חימוד, ואסרוה גם אם לא ראתה דם כלל, גזרה שמא בכל זאת הייתה טיפת דם, אלא שהזרע חיפה עליה. והוא הדין אצלנו. זאת ועוד: שמא גם על ידי בדיקת רופאה לא תוכל לדעת, שמא לא כלו הבתולים לגמרי. זה הכלל, אי אפשר לשנות ממה שנהגו כל הדורות.

טבילה עם עדשות מגע

ש: האם עדשות מגע חוצצות בטבילה?
ת: כן. אלא אם כן אלו עדשות מגע קבועות שרופא מתקין. אבל לטבילת גבר הכל מותר (טהרת הבית של הגר"ע יוסף ג 26. שו"ת מנחת יצחק ו פט. וכתב בשו"ת שבט הלוי ב צז שאסור, אבל בדיעבד כשר. ועי' שו"ת אגרות משה יו"ד קד).

שתי טבילות

ש: רציתי לשאול את כבודו האם יש מי שאומר כמו שתוספות אומרים שהיו טובלים הנשים שתי טבילות, אחת לסוף שבעה ימים מראייתה לגבי היתר נגיעה אחרי הטבילה הראשונה, ואחת לסוף שבעה נקיים, – או שאין מי שמיקל בזה וצריך שבעה נקיים ואחר כך לטבול?
ת: אמנם דברי התוספות (שבת יג) מובאים בכמה ראשונים, בחידושי הר"ן בשם רא"ה, בריטב"א, במאירי סוף פ"ט דנדה, בריב"ש בתשובה תכה ועוד. אבל הלא הם מספרים זאת כדבר שהיה נהוג בעבר ולא כדבר שנהוג עתה, ומפורש ברמב"ן וברשב"א שזה בגלל שהיו עסוקים בטהרות. ועיין שואל ומשיב (מהדו"ק ס' ז'. וכן שו"ת מנחת שלמה ח"ב ג ס' עג). וכן בשו"ת דעת כהן שלפיו המנהג התבטל (יו"ד ס' פה ד"ה וזה). רק ראיתי בשו"ת מנחת יצחק שמביא זאת כלאחר יד כסעיף בעלמא (מנח"י ח"א נ ד).

קרן רחם מנוונת

ש: מה דין אישה שיש לה קרן רחם מנוונת ורואה דם, ועל פי בדיקת אולטרה סאונד הדימום בא משם, האם ניתן להתירה לבעלה? ומה הדין בהריון כאשר נחשבת למסולקת דמים?
ת: קרן רחם מנוונת היא ככל רחם, והדם הבא משם טמא, ואין זה נחשב כדם פצע; וגם אם היא בהריון, לא מועילה חזקת מסולקת דמים, שהרי זו רק חזקה, כל זמן שלא רואים דם. אך כשרואים דם, הולכים על פי מה שרואים. יתר על כן, רק הרחם הראשי הוא "בהריון", אך הקרן המנוונת אינה בהריון.

טבילה ודלקת אזניים

ש: כל פעם שאני טובלת אני מקבלת דלקת אזניים. האם מותר לשים פקק סיליקון?
ת: לא. אלא לשים טיפות אזניים, כי לא המים מזיקים אלא הזיהום שבהם. ולקבל אישור רופא אזניים.

חיבור מיטות בזמן טהרה

ש: האם בזמן טהרה יש להפריד בין המיטות בחדר הורים או אפשר להשאיר אותן מחוברות, כי יש חשש שמא ייכנסו ילדים וישאלו שאלות?
ת: אין הלכה בנדון, אפשר לנהוג כך או כך. באשר לילדים, אין להם מה לעשות בחדר הורים ויש לחנכם לכבד צניעות הזולת. וכן, אם שואלים שאלות, יש לחנכם שעל שאלות הנוגעות לחיים הפרטיים, אין חייבים להשיב.

טבילה במקווה במעצר בית

ש: אפשר להורות לאישה ללכת למקוה אם היא במעצר בית?
ת: א. לא עושים מצווה ע"י עבירה. ב. אם יתפסו אותה, יעשו לה צרות צרורות. ג. אפשר אישור מהמשטרה הלוך וחזור, שאחד אחראי ילווה אותה.