בית כסא

ש: האם הנכנס לבית כסא שלא לשם עשיית צרכיו צריך ליטול ידיים או לרחוץ ידיים?
ת: לא. א. כי זה דומה לבית כסא דפרסאי שהלכלוך היה נופל מיד למרחוק (שו"ת אגרות משה אע"ה א קטז). ב. כי האסלה עשויה מחומר שמתנקה לגמרי. עיין שו"ת זקן אהרן א א. שו"ת ארץ צבי קי. שו"ת מנחת יצחק א ס. שו"ת אהל משה קכו ג בשם הגרי"א הנקין. חזו"א ק"ש יז ד.

גזיזה למישהו אחר

ש: הגוזז ציפורניים של מישהו אחר כגון ילד, צריך נטילת ידיים?
ת: לא. אבל מי שגוזזים לו, חייב (עיין שו"ע או"ח ד יח-יט ונו"כ שם).

נטילת ידיים ללובש כפפות

ש: אדם שיש לו פצעים בידיים, ואסור לו להרטיבן – אם ילבש כפפות, האם יהיה פטור מנטילה אחרי צרכיו?
ת: פטור הן אחרי קטנים והן אחרי גדולים. שו"ע או"ח ז ב. ערוה"ש שם ז ג.

ברכת נטילת ידיים

ש: מי שנטל ידיים בבוקר אך שכח לברך ונזכר לאחר התפילה, האם יברך?
ת: הפסיד את הברכה, ויכול לברך לפני מוסף, ויש אומרים שיכול לברך לפני מנחה אם עשה צרכיו. פסקי תשובות ד ג.

ג'ל לנטילת ידיים

ש: האם מותר להשתמש בג'ל חיטוי במקום מים לנטילת ידיים?
ת: לא. רק למים אחרונים (עי' שו"ע או"ח ד א. מ"ב סק"ה).

נטילה אחרי תרומת דם

ש: האם אחרי תרומת דם חייבים ליטול ידיים כמו בהקזת דם?
ת: לא, כי בעניינים סגוליים, רק מה שאמרו אמרו. הליכות שלמה כ, יט. אמנם יש אומרים שתרומת דם היא הקזת דם, ושטוב להחמיר. פסקי תשובות ח"א עמ' נח.

[והגרי"ש אלישיב סובר שיש ליטול ידיים אחרי תרומת דם, שהוא דווקא כמות דם כהקזת דם, אבל אחרי בדיקת דם של נטילת דם מזערית אין צורך בנטילת ידיים. ס' בדמיך חיי – ליקוט הלכות בענייני תורת דם נא-נד – רשם מ"צ].

נטילת ידיים

ש: האם אחרי עשיית צרכים צריך ליטול עם כלי או די לשטוף?
ת: יש מחמירים בכלי, אך די לשטוף (מ"ב ד ס"ק לט).

פצירת ציפורניים

ש: נשים רבות נוהגות לשייף את הציפורניים בפצירה. מה דין הפירורים והאבקה הנוצרים על ידי שיוף זה? האם יש להקפיד לשייף רק מעל כיור וכדומה? האם בפירורים קטנים אך בעלי ממשות יותר מאבקה, יש לנהוג כציפורן שנגזזה, ולהשליכם אך ורק במקום הראוי לכך? האם הרב ממליץ שלא להשתמש בפצירה?
ת: אין בזה בעיה. כיוון שעניין זה הוא סגולה, אין מוסיפין. חכמים הזכירו ציפורניים (נדה יז א), ולא הזכירו אבקת ציפורניים. יתר על כן, אומרים בשם ה'חזון איש' שעל חלק של ציפורן אחת, אין צורך ליטול ידיים (בית ברוך ח"א מילואים כלל ב ס"ק מ) והוא הדין לענייננו. בסיכום, אפשר להשתמש בפצירה ואין לחשוש.

נטילת ידיים לתינוק

ש: האם צריך ליטול ידיים לתינוק בן חודשיים?
ת: לא. רק מגיל חינוך. שו"ע הגר"ז (סו"ס ד).

הקדמת ימין

ש: בספר 'שאילת שלמה' (ג, ח) כתוב שלגבי שטיפת הגוף אין הוראה מפורשת שיש להקדים ימין, ובכל זאת מידת חסידות לנהוג כן. אם אין הוראה מפורשת, מדוע יש מידת חסידות?
ת: אין הוראה שנפסקה ברמב"ם ושו"ע, אך כיוון שזה מוזכר בגמרא, יש מקום לחסידות, וכן מוזכר ב'משנה ברורה' ב סק"ז.

ארבע אמות בבוקר

ש: למה יש שאינם מקפידים לא ללכת ארבע אמות כשקמים בבוקר לפני שנטלו ידיים?
ת: כי זה לא נפסק ברמב"ם וב'שולחן ערוך'.

[יש מסורת בעל-פה בשם הגר"א, בעניין גר הצדק רבי אברהם בן אברהם זצ"ל [הוא הגרף פוטוצקי, שהיה נוצרי והתגייר. תפשוהו הנוצרים ימש"ו, עינוהו ואיימו עליו שאם לא ישוב לנצרות, יהרגוהו בשריפה, אך הוא סירב לשוב לנצרות. הציע לו הגר"א להצילו בעזרת שמות קדושים, אך הוא סירב, ורצה לקדש שם שמים ברבים; וכן היה]. הג"ר אביגדור נבנצל קיבל במסורת מהג"ר שלמה זלמן אוירבך בשם הגר"א שמעת שנהרג רבי אברהם בן אברהם הי"ד, עברה רוח הרעה של שחרית מן העולם (עיין ספר הגאון החסיד מווילנה עמ' עז הערה 18). מסביר הגרש"ז אוירבך שעניין זה אינו מבטל דינים בגמרא שהם משום רוח רעה, אלא רק חומרות שמקורן בספר ה'זוהר' (הגר"א נבנצאל משמו, מובא בקונטרס הערות לרב משה הררי על מקראי קודש הלכות יום הכפורים פרק ז הערה ג). אמנם קשה על כך, הרי מסורת זו אינה כתובה באף ספר ולא שמענוה כמאתיים שנה מאז הגר"א.
כתב ה'שערי תשובה' שעל-פי רבי שמעון בן אלעזר כל הבית נחשב כארבע אמות (שערי תשובה א ס"ק ב). אמנם ה'משנה ברורה' הסכים שאין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (שם).
ועיין ב'משנה ברורה' (כה ס"ק מב) שמביא בשם 'כנסת הגדולה' שמה שכתוב בספר ה'זוהר' אינו מחייב, אלא רק בתור חומרה, אך אי אפשר לכוף לנהוג כך.
אם-כן, בצירוף כל הנימוקים יחד – א. שדין זה אינו מוזכר בגמרא אלא ב'זוהר'. ב. שהרמב"ם לא מזכיר רוח רעה בכלל. ג. שיש מסורת מהגר"א שעברה רוח הרעה של שחרית מן העולם. ד. שיש אומרים שכל הבית נחשב כ-ד אמות - מי שמיקל ללכת לברז ליטול ידיים בבוקר יש לו על מה לסמוך, ומי שמחמיר לשים קערה ליד המיטה, תבוא עליו ברכה. גם המיקל ללכת לברז ליטול ידיים, עליו ללכת מיד ובמרוצה, כיוון שכל רגע עד הנטילה רוח הטומאה שורה עליו (עיין בשו"ת שאילת שלמה א, ד. ג, ב. פירוש הרב על קצשו"ע ב, א) - רשם מ"צ].

חיסכון במים

ש: האם עדיף לנטילת ידיים שפע מים בנטלה מלאה או לחסוך במי ארץ ישראל?
ת: שפע. לעומת הצריכה הכוללת זה זניח ואפסי.

נגיעה ביד מי שעדיין לא נטל

ש: אם אדם נטל ידיים בבוקר ונגע ביד מי שעדיין לא נטל, האם צריך לחזור וליטול או לא?
ת: יש מחמירים ויש מקילים.

[המחמירים הם כף החיים (להגר"ח פלאג'י ס' ח) ולקט הקמח החדש (ד יד). המקילים הם הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (ד א אות ט) והגר"ח קניבסקי בהליכות חיים (ב יז). מובא בהערה ד' בהליכות חיים: "שמעתי מפי הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, דאין רוח רעה עוברת מאיש לאיש. וכן שמעתי מהגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, דהרוח רעה עוברת דוקא במאכל ולא באדם. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן העלה בשו"ת יצחק ירנן (א ח). אך שמעתי מהגרח"פ שיינבערג שליט"א, שצריך לחזור וליטול שנית. הערת הג"ר ישראל טאפלין" – רשם מ"צ].