קשה להיות יהודי

ש: למה כל כך קשה להיות יהודי?
ת: אם עושים בהדרגה זה קל, כמוסבר במסילת ישרים.

[ואמר הגר"מ פיינשטיין שאמירה זו – שאמרו ביידיש: "ס'איז שווער צו זיין א ייד", היינו "קשה להיות יהודי" – הרחיקה כ"כ הרבה משפחות באמריקה מהתורה. ויש ללמד איזה זכות היא להיות יהודי. וכן כתב הרבה פעמים בספרו דרש משה. למשל, עיין בראשית לא יד. ויקרא כא א – רשם מ"צ].

מצוות דרבנן

ש: למה ספק דרבנן להקל? וכי מצווה דרבנן הינה פחותה ממצווה מן התורה, הרי גם היא מן התורה מדין לא תסור?
ת: גם בין מצוות מן התורה יש מדרגות.

קבלה והלכה

ש: מה עושים אם יש סתירה בין הלכה לבין קבלה?
ת: הגאון מווילנה טוען שאין סתירה, ומי שרואה סתירה סימן שלא הבין. בעומק, הכל אחד.

יהדות על פי האם

ש: מדוע יהדותו של ילד תלויה באמו ולא באביו כשאר דברים?
ת: כי הסגולה האלוהית יותר חזקה בה. עיין סידור עולת ראיה – שעשני כרצונו.

איטר

ש: אני איטר. האם יש ספרים עם פירוט ההלכות?
ת: 1. הגר"ח קניבסקי. קונטרס איש איטר בספרו על מס' תפילין. גם בנפרד עם פירוש ימין משה. 2. כמה תשובות בשו"ת באר משה. הגר"מ שטרן. 3. הרב גדליה גולדברג. בן איש ימיני. 4. הרב א' הורוביץ. דבר הלכה ח"ב.

היתר ועבירות

ש: מי שנמצא ברמה רוחנית ירודה, האם אפשר להתיר לו לעשות עבירות שמכל מקום יעשה אותן, כדי שירגיש שהוא עדיין דתי, כגון קימה מאוחר לאחר זמן קריאת שמע או נגיעה בבנות?
ת: חלילה. עבודה זרה ותרנית. מה שמותר הוא להתאזר בסבלנות. סבלנות אינה ויתור.

שכר מצוות

ש: כתוב בקריאת שמע שאם מקיימים מצוות יש פרנסה, ובכל זאת יש אנשים צדיקים שסובלים מעוני?
ת: נכון. לפעמים יש צדיק ורע לו, מסיבות אחרות. יש סיבות רבות שמרכיבות את ההנהגה האלוהית. עיין דרך ד' לרמח"ל.

קולא וחומרה

ש: למה יש עניינים שהרב מיקל, ויש עוד עניינים שהרב מחמיר? האם הרב הוא מחמיר או מיקל?
ת: הדברים לא קשורים אחד לשני. יש דברים שההכרעה ההלכתית יוצאת לאיסור, ויש דברים שיוצאת להיתר. כל דבר לגופו.

חומרה

ש: האם ראוי להחמיר בהלכה?
ת: אחרי שמקיימים את החובה. עיין מסילת ישרים שער הפרישות.

חומרה

ש: איך יודעים אם דברי הפוסקים הם דין או חומרה?
ת: על פי השוואה עם מקורות אחרים.

חומרה

ש: למה המחמיר תבוא עליו ברכה אם כוח דהיתרא עדיף?
ת: בפסיקת הלכה, יש להתאמץ להקל. אך אחרי שנפסק לקולא, מי שרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה.

חומרה וקולא

ש: מה עדיף, להחמיר כדי להיות בטוח שלא יעברו, או להקל כדי לא להכביד, מה שעלול לגרום לא לקיים מה שחייבים?
ת: מחלוקת בין רבי אליעזר לגדוש סאה ורבי יהושע למחוק סאה לגבי י"ח דבר. שבת קנג ב. או לגבי לימוד שתי הלכות ביום ובלילה, שלרבי יוחנן אסור לומר לעם הארץ ולפי רבא מצווה לומר. מנחות צט ב.

סור מרע ועשה טוב

ש: במה להתמקד – סור מרע או עשה טוב?
ת: כל מה שאמר ד', נעשה ונשמע, אבל סור מרע קודם. עיין מסילת ישרים פרקים ב-ה לפני פרקים ו-ט.

פרטים קטנים

ש: יש אנשים שמקפידים על פרטים קטנים שבהלכה ומסבכים את החיים. האם זו דרך ד'?
ת: זו דרך ד'. גם הפרטים הקטנים הם רצון ד', ובהם נמצא אור גדול. עיין רמב"ם סוף הלכות יסודי התורה פרק ד שדבר קטן הוא הבונה את החיים בקדושה, וגם הוא לאור דבר גדול.

מנהגי מרוקו

ש: משפחתי ממרוקו, ויש מנהגים רבים כמו אשכנזים ולא כמו השולחן ערוך. מה לעשות?
ת: מנהגי מרוקו הקדומים והקבועים מיוסדים על הררי קודש, לא השפעה אשכנזית, אלא על פסיקה שקדמה לשולחן ערוך (עי' ס' דברי שלום ואמת להרב שלמה טולידאנו).

שיעור כזית

ש: הרב כתב ששיעור כזית נמדד לפי נפח. האם גם לספרדים? כי כף החיים (קסח מו) אומר שמודדים לפי משקל.
ת: דבריו הם לחומרא, כי קשה לאדם למדוד נפח. כלומר זו חומרה למזון קל מן המים, אבל קולא למזון כבד מן המים.

רבי שמעון בר יוחאי

ש: למה אין כלל שהלכה כרשב"י, הרי היה גדול מכולם?
ת: בגלל מעלתו הרוחנית העילאית, לא העמיד מעשה גשמי. של"ה, פרשת פרה, הגהה ד"ה ימנה יובן.

תלמוד בבלי

ש: למה הלכה נקבעת על פי תלמוד בבלי יותר מירושלמי?
ת: בתראי. רי"ף בסוף עירובין.

כבית הלל

ש: האם לעתיד לבוא תתבטלנה כל הגזרות והלכה תהיה בכל דבר כבית הלל?
ת: לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, מידת הדין (תוספות חדשים פרקי אבות א א. קובץ מאמרים מהג"ר אלחנן ווסרמן בקובץ מאמרים א לג).

הלכה ומציאות

ש: האם ניתן לומר שההלכה משתנה לפי המציאות?
ת: לא. אלא אם המציאות אינה כפי ההלכה, יש לשנות את המציאות. התורה מדריכה אותנו כיצד המציאות צריכה להיות (עי' נתיבות עולם, נתיב התורה יד).

שלוחי מצווה אינם ניזוקים

ש: אם שלוחי מצווה אינם ניזוקים, למה מתו אלו שהלכו לשחרר את נחשון ווקסמן הי"ד?
ת: חכמים שמסרו כלל זה הסבירו שהוא לא נאמר כאשר הנזק שכיח (פסחים ח, ב). אגב, הוא הדין בכל מלחמות ישראל ואיני יודע למה לא שאלת עליהן.

פרוטה

ש: מה זה פרוטה?
ת: 40\1 גרם כסף. בימינו זה בערך 5 אג'. (שו"ת שאילת שלמה א רצא, תג).

גוי – תינוק שנשבה

ש: האם לגוי שחי במקום מרוחק בעולם, שלא פתח תנ"ך מימיו ולא שמע על שבע מצוות בני נח, יש דין תינוק שנשבה? מהיכן הוא אמור לדעת מה לעשות?
ת: אין אצל גוי דין תינוק שנשבה ואין אצלו דין שוגג. שבע מצוות בני נח הן דברים יסודיים מוסריים שאף אדם אינו יכול לטעון שאינו יודע אותם. הרמב"ם כותב שאם הוא מקיים אותן מאיסור התורה, יש לו דין חסיד אומות העולם, ואם הגיע אליהן מצד השכל וההיגיון, יש לו דין חכם אומות העולם (הלכות מלכים ח יא). אבל כיוון שהם דברים הגיוניים ישרים, הוא אינו יכול לטעון שלא הגיע אליהם דרך שׂכלו, שהרי יש לאדם בחירה חופשית לחשוב באופן ישר, כדברי הרמב"ם שלפיהם יש לאדם בחירה חופשית ביחס לידיעותיו "מדע מן המדעות" (הלכות תשובה ה ד) וביחס להכרעותיו השכליות (שמנה פרקים לרמב"ם פרק ב). לכן אין אצל בן נח דין פטור משוגג, והוא נהרג בלי התראה (סנהדרין נז ב), כלומר אם עלה על דעתו שדברים אלו מותרים זה לא נחשב שוגג אלא שוגג הקרוב למזיד (רמב"ם מלכים י א), ולמדו זאת מאבימלך שלא יכול לטעון שלא ידע שבן נח נהרג על כך, שהיה לו ללמוד ולא למד (מכות ט ב), כיוון שאלו דברים ישרים והגיוניים, לעומת התורה שיש בה גם דברים רבים המתנשאים מעל לשכל האנושי.

צאת הכוכבים לרבנו תם

ש: התפרסם עתה ספר הטוען שהחישוב של צאת הכוכבים לפי רבנו תם הנפוץ אצל רבים הוא טעות וחומרא חדשה ללא צורך. מה לעשות?
ת: טענות הספר "בין השמשות דר"ת", הינן חזקות וידועות, אבל כבר נדחו מזמן על ידי פוסקים רבים. עיין זמני היום בהלכה לד. אוצר הזמנים בירורים ז. ואין זו חומרא חדשה. כף החיים תפט מד. אלא זו חומרא שיש לה מקום.

שיעורי הגר"ח נאה והחזו"א

ש: במחלוקת השעורים בין הגר"ח נאה והחזו"א כיצד לפסוק, מי גדול יותר?
ת: אין זה שייך. הגרי"ש אלישיב נשאל כיצד חלק הגרח"נ על החזו"א, והשיב ששיעור הגר"ח היה נהוג מקודם והחזו"א הוא החולק. ספר ישיב משה עמ' קל.

[ועיין נודע בשיעורים 271. והג"ר אלישיב אמר שסוברים כהגר"ח נאה גם לקולא וכל שכן לחומרא. שלענין חלה ג"כ מיקל תמיד כשיעורו, ולעניין עירוב אם יש פירצה בי' אמות קטנות, מחמירים כשיעורו, ובזה שיעורו הוא חומרא שבשיעור קטן נקרא כבר פרצה וחייבים לגודרה בחזרה. אמנם לעניין גביע לקדש על יין מחמיר כהחזו"א, אבל לא מפני שחושש לשיטתו, רק מפני הכבוד. וישמע משה א תל. ב שסד. ונשאל בשו"ת דברי חכמים עמ' סז-סח: בענין השיעורים לענין ברכות כגון כזית כביצה ורביעית וכדומה, יש מחלוקת האם נתקטנו השיעורים, כיצד מנהגנו? וכתב: שמעתי מהגרח"פ שיינברג שמנהגנו להקל בשיעורים ולא כהגרי"י קניבסקי הסטייפלר שמחמיר. ומסופר במגד גבעות עולם (ח"ב עמ' לד) שאחד שאל את הגר"מ פיינשטיין על כוס בשיעור בערך 88 מ"ל, ואמר שזה כוס כשר ומהודר לכתחילה, ודלא כמו שנדפס בשמו שיעורין אחרים לחומרא, ומעשה רב עדיף. ועוד שם: "ואף מרן הח"ח ז"ל החמיר בקידוש כהצל"ח, ואילו ביד נכדיו מוחזק כוס של ברכה שבירך עליו הח"ח ז"ל, והוא כוס המחזיק כמו השיעור הקטן, והדבר צריך עיון ובירור, ומוכרחים לומר שהשיעור הגדול הוא להידור בלבד. כאן המקום לציין שכשפירסם הגרא"ח נאה את ספרו בענייני השיעורים, נדהמו אנשי ירושלים מחומרותיו בעניין השיעורים, כי מנהג ירושלים היה בשיעורים קטנים יותר מהשיעור הנודע של הגר"ח נאה, וכוס של ברכה בכל מקום היה פחות משמונים וששה גרם שהורה הגר"ח נאה. כן שמעתי בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל. – באמת ראיתי נדפס בהגש"פ 'דברי יואל' בשם האדמו"ר מסטמאר זצ"ל, ששיעור רביעית הוא שבעים וחמש גרם" – רשם מ"צ].