76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל
לאתר החדש

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


קודים מוצפנים בתורה

הרב שלמה אבינר | טז סיון תשע"ב



קודים מוצפנים בתורה
שאלה: שמעתי שיש בתורה קודים מוצפנים בערך של דילוגי אותיות, מה שמוכיח שהתורה היא מן השמים. הנה דוגמא מרשימה: "ויאמר ד' אל משה… למען רבות מופתי בארץ מצרים" (שמות יא ט). ראשי התיבות של ארבע מילים אחרונות הם: רמב"ם. אם מאות מ' של משה סופרים בדילוגים של 50 אותיות מקבלים: משנה. אם מדלגים תרי"ג אותיות, ושוב סופרים בדילוגים של 50 אותיות, מקבלים: תורה. הרי: רמב"ם – משנה – תרי"ג – תורה. וכך גילו תאריכי פטירה של גדולי ישראל. איך יש להתייחס לזה?
תשובה: יש לבחון את הנושא משלושה צדדים. א. בתור פירוש לתורה. ב. בתור עניין מדעי. ג. בתור הוכחה שהתורה מן השמים.
א. בתור פירוש לתורה. אין הפירוש נצרך לאישור של המדענים. כל הפירושים טובים. גם גימטריה היא פירוש, אמנם לא תמיד משכנעת, אך היא אינה באה לשכנע אלא לפרש.
כך גם דילוגים הם פירוש. אמנם רבותינו הראשונים לא הלכו בדרך הזו, ורק ניצנים אנו מוצאים אצלם, כגון רש"י שמפרש את שם בן ע"ב, היוצא מן הפסוקים ויסע ויבא ויט כדילוג (סוכה מב א וכן בזוהר).
הרמב"ן כותב שלפני מעמד הר סיני, היתה התורה רצופה, ללא הפסק תיבות (הקדמה לפירושו על התורה), מה שנותן פתח לדילוגים. רבנו בחיי כותב ששם בן מ"ב יוצא מהפסוק הראשון של התורה בדרך של דילוגים (שם). רבי משה קורדובירו, הרמ"ק, כותב שאפשר לדעת סודות התורה דרך דילוגי אותיות, אך הוא גם מציין שאינו יודע איך (פרדס רימונים, שער הצרוף, שער ל, פתיחה). על כל פנים רבותינו אלה לא הרחיבו את העניין. רק בדור הקודם, הרב חיים מיכאל דב וייסמאנדל, פיתח שיטה.
אך כאמור, מותר לפרש בדרך חדשה, בתנאי שהיא מבוססת על יראת שמים ואמונה. כמובן, יש פירוש יותר מעמיק ופחות מעמיק. ובודאי מכל הדילוגים, אין האדם מתמלא כל כך בחכמה עמוקה, אך אין לפסול אף שיטה, כל עוד היא טהורה.
ב. בתור עניין מדעי. כמובן יש לבחון אם הוא נכון, וכידוע מתנהל ויכוח בנדון זה שנתיים. יש טוענים שהכל הוכח באופן סטטיסטי ויש הממאנים להכיר בכך, אם הם תלמידי חכמים, אינם מבינים במדע, ואם הם אנשי מדע, הנם שונאי דת.
לעומת זאת יש טוענים שאפשר למצוא מה שרוצים אם מתאמים את הדילוגים, שהתוצאות נובעות מבחירה שרירותית של הנתונים שניתן לגלות צירופים נדירים ומפתיעים בכל ספר די ארוך, שאבות השיטה אינם מדענים. בין המתנגדים יש מתימטיקאים יראי שמים, כגון פרופסור הסופר ופרופסור ברי סיימון שמביא בשם ארבעים וחמישה מתימטיקאים חשובים, ובתוכם עשרה יהודים יראי שמים, ששיטת הדילוגים חסרה כל בסיס מדעי תקף אלא בנויה על דרך מוטעית (ראה באינטרנט).
אני הדל, אינני מתימטיקאי, ואיני יכול לחוות דעה. אמנם בצעירותי למדתי מתימטיקה, קצת הסתברות ומעט סטטיסטיקה, אך לא ברמה להכריע בין הטיעונים בנדון.
רק אפשר להעיר הערה כללית ביחס לחשיבה המדעית. אבות שיטת הדילוגים גילו בתורה מאורעות שונים כגון שנות פטירה של רבנים, אך מודים שאינם מסוגלים לנבא מאורעות עתידיים. זה משמיט את הבסיס המדעי של השיטה. כי מדע מהו? - עיון בעובדות ומציאת חוקיות כללית המסבירה את כולן. כדי לאפשר לבחון אמיתותה של תאוריה, היא צריכה להיות בת-הפרכה, כלומר להציע ניסוי אשר תוצאותיו לכאן ולכאן יחרצו את גורלה לחסד או לשבט. גם אם נביא הרבה הוכחות המאששות אותה, אין בכך ערובה לנכונותה. אך אם עובדה אחת תסתור אותה, די בכך לערער את תוקף יכולתה להציע הסבר כולל. לכן, אם תאוריה רק מתייחסת לעבר ומציעה הסברים לתופעות שכבר קרו, היא משמיטה כל אפשרות להפריך אותה, ומתוך כך לדון על נכונותה.
גם נעיר שידוע כי יש נוסחים שונים לתורה עם הבדלים דקים, ורבי עקיבא איגר מסר רשימה של הבדלי גרסאות שכוללים גם את ספר בראשית (גליון רע"א על שבת נה ב) וכתב הרב שלום שטרנברג, פרופסור למתימטיקה, שקודים שפעלו על נוסח אחד, לא פעלו על נוסח אחר (עיין אינטרנט).
ג. ומכאן לשיטת הדילוגים בתור הוכחה על מקורה האלהי של התורה. על כך יש שלש הערות:
1. כמובן, קודם כל יש להוכיח באופן מוחלט את אמיתות השיטה, והרי היא שנויה במחלוקת. יתר על כן, כדי לעמוד על אמיתותה, יש להיות מסוגל להבין חישובים סטטיסטיים מסובכים, מה שמעורר את השאלה, איך יתכן שכדי להשתכנע באמיתותה של תורה, יש צורך להיות מתימטיקאי בכיר, הרי התורה גם ניתנה לפשוטי עם.
2. לכן יש בכך גם טעות אסטרטגית בחכמת השכנוע. אם אדם חזר בתשובה עקב הוכחה דילוגית, ויתברר לו שהעניין מפוקפק, עלול כל בניינו האמוני להיפגע. ובדומה לזה כבר כתב רבי סעדיה גאון, שאחת מסיבות הכפירה היא מציאותן של טענות חלושות בעד האמונה.
3. גם לו יצויר שיש בתורת הקודים הוכחה שכלית מוחלטת, הרי יש לנו הרבה יותר טוב מזה, סוף סוף האמונה היא לעילא ולעילא מן השכל ומן המדע. איננו מתנגדים להוכחות מדעיות, אך הם בגדר קביים, הנצרכות לתמוך בעניין צולע.
משכיל דתי אחד, בקיא בפילוסופיה, תרגם מספר הוכחות על מציאות ד', מתוך ספרות פילוסופית גויית, וחשב שהועיל הרבה בזה. אבל האדר"ת, הרב אברהם דוד רבינוביץ תאומים, רבה של ירושלים, דחה את דרכו. הוא אמר: על מציאות ד', אין צורך בהוכחות. אם דבר זקוק להוכחות, סימן שהוא מפוקפק, כמו שנאמר בתלמוד הירושלמי: "כל מילתא דלא מחוורא, מייתי לה מדוכתין סגיאין" (ירושלמי ברכות ג) כל דבר שאינו מחוור, מביאים לו הוכחות מרובות.
הרי מי שיבנה עולמו האמוני על בסיס הוכחות שכליות, הקשר שלו עם התורה והאמונה וריבונו של עולם יהיה שכלי. לעומת זאת, אמונה היא שייכות, חיוניות, דבקות. בשבילה, אדם מוכן למסירות נפש. זהו ההבדל בין "אלהי אריסטו" המופיע מתוך הוכחות שכליות, שהוא קר ואבסטרקטי, כללי ומרוחק, לבין "אלהי אברהם" שהוא קרוב לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת.
כמו-כן יש הבדל עצום בין "אלהי המספרים" לבין אלהים חיים ומלך עולם, גואל חזק החי בקרבנו, "והוא אלי וחי גואלי, וצור חבלי בעת צרה… בידו אפקיד רוחי… ועם רוחי גויתי, ד' לי ולא אירא"






דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים