76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


צדיק ורע לו

הרב שלמה אבינר | יג סיון תשע"ב



צדיק ורע לו
שאלה: בכל יום אנו אומרים: "אל רחום וחנון", "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך", "ועל חסדך הגדול באמת נשענו". והלא יש בעולם כל כך הרבה רוע, שוד, גנבה, מוות, רצח, אונס, תאונות, פיגועים ועוד. היכן הם הרחמים, החסד והעזרה של הקדוש ברוך הוא?! נכון שלא הכל קל בחיים, ושמכשולים מחשלים, אבל עד כמה?!
תשובה: שאלה גדולה שאלת, שכבר שאלוה גדולי עולם ונביאים, כגון דוד: "הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל" (תהילים עג יב), ושלמה: "יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו" (קהלת ח יד), וירמיהו: "מדוע דרך רשעים צלחה" (ירמיה יב א), וחבקוק: "כי רשע מכתיר את צדיק על כן יצא משפט מעֻקל" (חבקוק א ד), וביחוד כל ספר איוב מוקדש לשאלה זו כפי שהסבירו הרמב"ם (מורה נבוכים ג כב-כג) והרמב"ן (בפירושו לספר איוב), וכבר לפני כן שאל משה רבינו עצמו: "ריבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו" (ברכות ז א)? והסביר בעל "הכותב", ששאלתו היתה יותר עמוקה וחזקה משאלת החכמים והנביאים אשר שאלוה, כי הם שאלו מדוע יש צדיק ורע לו, שאפשר לתרץ שטוב לו שיסבול בעולם הזה כדי לזכות לכל טוב העולם הבא, אך משה רבינו שאל, מדוע יש צדיק וטוב לו ומדוע יש צדיק ורע לו, ששניהם צדיקים וגורלם שונה, לכן אי אפשר להסביר שזה כדי לכפר על עוונותיהם בעולם הזה, על מנת לקבל שכר משולם בעולם הבא. (פרוש הכותב על עין יעקב שם)
לכן חייבים לחפש את התשובה בסיבות אישיות התלויות בדורות קודמים של אותו צדיק (שם). ולפי רבי יוסי, זאת התשובה שקיבל משה רבינו, שאכן הדבר תלוי בדורות קודמים. אך לפי רבי מאיר, משה רבינו לא קיבל תשובה לשאלתו (ברכות שם). וכן, מסופר שמשה רבינו שאל את ריבונו של עולם על סופו המר של רבי עקיבא: "זו תורה וזה שכרה?!" והשיבו ריבונו של עולם "שתוק, כך עלה במחשבה לפני" (מנחות כט ב). כלומר, אין לנו השגה בדרכי ד', רק יודעים אנו שהוא מכוון לטובתנו, וכן אמר שלמה "את אשר יאהב ד' יוכיח כאב את בן ירצה"(משלי ג יב). וכתב הרמב"ם שאין השגחתו כעניין השגחתנו, ולכן עלינו להיות עושין מאהבה ושמחין ביסורין (מורה נבוכים ג כג). ואמרו רבותינו: "אין בידינו לא משלוות הרשעים ולא מיסורי הצדיקים" (אבות ד טו), כלומר, שאין ידוע לנו סיבת הדבר (רע"ב בפירוש א שם).
כתב הרמב"ן שעיקר הקושייה היא על צדיק ורע לו, כי רשע וטוב לו הוא מחסד הקדוש ברוך הוא בעולמו (תורת האדם שער הגמול עמ' רפב). ועוד כתב שפתרון חידת צדיק ורע לו הוא בסודות הנשמות, כלומר, דברים שעשתה הנשמה לפני בואה אל הגוף הזה (הקדמה לספר איוב וכן בפירושו שם סוף פרק לג).
יחד עם זה, הוכיח הרמב"ם שהרוב בעולמנו הוא טוב והרע הוא מיעוט קטן מאוד (מורה נבוכים ג יח). ונוכל להוסיף שלגבי עם ישראל, תקופתנו היא אחת התקופות היותר טובות ומאושרות בהיסטוריה שלנו מעת לידת האומה.
לכן אפשר להבין שאם ריבונו של עולם ברא עולם שכמעט כולו טוב והותיר מעט רע, באותה מידה יכול היה לברוא עולם שכולו טוב, ואם כן ברור שגם אותו מיעוט של רע הוא לטובתנו, גם אם איננו מבינים למה, אלא אנו נותנים אמון בריבונו של עולם. אמנם לפי רבי יוסי, ד' השיב למשה רבינו, אך בוודאי, אנו לא נוכל להבין כל עומק התשובה שניתנה לו, והרבה קולמוסין נשתברו על ידי רבותינו כדי להסבירה. אם כן, אנו חוזרים לאמונתנו בריבונו של עולם והיא תהילתנו.



דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים