76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


הפיגוע במרכז הרב

הרב שלמה אבינר | יג אב תשס"ח



דברי פתיחה

נפגעה לב מדינתנו – הלב הרוחני, הלב הלימודי, הלב האמוני. זו ישיבת מרכז הרב – אם כל הישיבות הלאומיות הדתיות, אם כל הישיבות הציוניות, הישיבה הגדולה שהקים מרן הרב קוק להפיץ את החזון הגדול של תחיית האומה בארצה. כל פיגוע הוא פיגוע נורא ואיום, וקל וחומר פיגוע בלב. זו הישיבה שבה למדתי ומה שיש בי זה מזאת הישיבה. לא במקרה הם בחרו את המקום הקדוש הזה, הם רצו לפגוע בקודש פנימי. כוחות הרשע רוצים לפגוע בלב אעפ"י שכמובן לא יצליחו. עם ישראל בוודאי יותר חזק מכל כוחות הרשע, וישיבת מרכז הרב בוודאי יותר חזקה מכל.



אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מול אויבים. אנחנו במלחמה. במלחמה כמו במלחמה. במלחמה לא שייך לרחם על אנשים אכזרים. כל שנעשה רחמן על האכזרי לסוף נעשה אכזר על הרחמנים (תנחומא, פ' מצורע א', ילקוט שמעוני שמואל א קכא). הרחמנים זה אנחנו והם האכזרים. ובזה שאתה מרחם על אכזרים, אתה מתאכזר על אחיך. במלחמה כמו במלחמה. זה המושג של המלחמה הטוטלית. כלומר, אנחנו לא מחפשים מלחמות. אנחנו עם אוהב שלום, דורש שלום, אוהב כל הבריות. אבל אם תוקפים אותנו צריך להשיב בכל תוקף. זה כמו דוד המלך- כאשר רק גזזו זקן וחתכו בגדים לכמה מעבדיו - הוא הוציא את כל חייליו למלחמה. במלחמה אתה צריך להרתיע. אתה לא יכול לשים שוטר כל מטר מרובע. עיין בפילוסופיה המדינית של הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג, פרק מא), שסוד הביטחון זה הרתעה. לכן כשיש אויב צריך להכות בו בכל תוקף. זה לא עולה על הדעת שיש מחבלים, רשעים ורוצחים ואתה נותן להם חשמל, ואתה נותן להם דלק ואתה נותן להם נשק. אתה מטורף לתת נשק לאויבים ולרוצחים. הרי כתוב בגמרא עבודה זרה (טו-טז) שאסור למכור נשק לכל מיני רוצחים – סתם רוצחים. ופה אתה נותן נשק. ולא רק בעבר גם בהווה. זה טירוף. ובסוף ברחמנות הזאת כלפי אויבים, אתה פוגע בנו. גם מדינות אחרות בעולם מבינות את הדבר הזה שאנחנו צריכים לפעול בתקיפות. יכול להיות שיצעקו, אבל ממילא הם צועקים. כל מה שתעשה צועקים עלינו. אני זוכר בדיחה – אעפ"י שזה לא ערב לבדיחות – של מאיר עוזיאל, הומוריסט ונכדו שהרב עוזיאל, שבתחרות מיס מוסריות במאתיים מדינות בעולם, כל שנה אנחנו מגיעים בסוף, במקום מאתיים, למרות שאנחנו היחידים להתייצב בתחרות. בוודאי צריך להיות מוסרי, אבל כלפי אחינו ולא כמין חסד של הבל כלפי אויבים. זה לא בא בחשבון המהלך העדין הזה כלפי אויבינו. כאשר הייתה מלחמת עולם השניה, בעלות הברית נכנסו לברלין והרסו שכונה אחר שכונה ואף אחד לא אמר שום דבר, כי כולם הבינו שאין דרך אחרת להילחם. המלך חוסיין טיפל בכפפות של משי עם ספטמבר השחור? לא נכון! הוא חיסל שבע עשרה אלף פלישתנאיים ומיגר את האינתיפאדה פעם אחד ולתמיד. וגם הנשיא אסאד, כשהפלסטינאים התקוממו בסוריה, חיסל עשרים ואחד אלף פלסטינים בחודש ימים. וגם החאמס, כשרצה לשלוט ברצועת עזה הרגו המון פלסטינאים. הרי זאת השפה שהם מדברים ומבינים. זאת הדרך שצריך לטפל בהם.

אני זוכר פעם בנוה דלקים – תבנה ותכונן במהרה – מחבל התנפל על אישה. היא שכבה על עגלת התינוק. המחבל דקר בגבה חמש עשרה דקירות סכין. בנס הגיע מישהו ירה והרג אותו. אחר כך הוא רואיין ברדיו ע"י מראיין טיפש, אידיוט, לא מוסרי. שאל אותו המראיין: "תגיד, איך אתה מרגיש אחרי שהרגת בן אדם"? אז הוא ענה לו: "זה שהרגתי, לא היה בן אדם". זכרתי את זה וציטטתי את זה כמה פעמים. אחרי הרבה שנים פגשתי מישהו, אמרתי שלום. הוא אמר: "אתה לא מכיר אותי אבל ציטטת אותי. אני זה שהרגתי את זה שהוא לא בן אדם". אני אמרתי: "ישר כוח. כיוונת לדברי הרמב"ם במורה נבוכים" (ח"א, פרק ז)". הרמב"ם מביא את הגמרא על שדים. הוא אומר ששד הוא מישהו בן אדם מבחוץ, חיה מבפנים. הוא נראה בן אדם, יש לו אף, אוזן, משקפים, תיק, אבל בפנים הוא חיה. והוא יותר גרוע מחיה כי יש לו שכל. לפעמים שואלים אותי: האם נכונה התיאוריה שהאדם בא מהחיה? אני עונה: אני לא יודע, אני לא הייתי אז. אבל זה לא מטריד אותי אם אדם בא מהחיה, זה מטריד אותי אם הוא הגיע מהחיה. ולצערנו יש שעוד לא הגיעו מהחיה. לכן אנחנו צריכים עז וגבורה להילחם ולחזק את עם ישראל בארצנו.



שו"ת מהמאזינים

משנכנס אדר והפיגוע במרכז הרב

ש: אומרים "משנכנס אדר מרבים בשמחה". איך יכול להיות שהפיגוע קרה בר"ח אדר?

ת: זה לא קשור. חודש אדר זה חודש של שמחה, וממה שקרה אנחנו עצובים ושבורים. ולכן אנחנו הולכים ברגשות מעורבים. מחנכים התקשרו אלי ואמרו לי: אנחנו נמשיך לקיים את האירועים המתוכננים. אנחנו נמשיך לרקוד ולשמוח, כי האויבים רוצים לשבור את המורל שלנו, והם לא יצליחו. הרי טרור לא יכול לחסל מדינה, הטרור יכול רק לייאש. יש פתגם סיני: "תהרוג בן אדם אחד ותפחיד אלפים". אבל הם לא יצליחו. אז אמרו ראשי אולפנות וראשי תיכוניות: אדרבה נרקוד ונשמח. אמרו לי: מה אתה חושב? אמרתי: אתם צודקים, אבל צריך להקדים תפילה, תהלים ודברי כיבושים. לכן, זה לא קשור. אדר זה אדר ויחד עם זה אנחנו עצובים. גם וגם. בפרשת שמיני נהרגו בני אהרן בחנוכת המשכן ואחר כך אמר משה רבנו: הוציאו אותם. מסביר רש"י: מביאים את המת מפני הכלה. זה חתונה גדולה של עם ישראל עם ארץ ישראל שנמשכת יותר ממאה ועשרים שנה. יש עליות וירידות בחתונה כמו שאמרו בגמרא (שבת קל, א) "ליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא". ובחתונה יש מתים יקרים, אבל אחרי שמתאבלים ומתעצבים ונשברים על המת, אנחנו ממשיכים לשמוח עם הכלה.



שלוחי מצוה אינן ניזוקין

ש: איך פגעו תלמידי הישיבה כשלמדו תורה כש"שלוחי מצוה אינן ניזוקין"?

ת: עיין מסכת פסחים ח,ב ש"שלוחי מצווה אינן ניזוקין" נאמר בדלא שכיח היזיקא – נזק לא שכיח. הדוגמה שם שיש אדם שבודק חמץ ואולי הוא צריך לבדוק תחת האבנים. אל יבדוק! שמא יש שם נחשים ועקרבים. אבל שלוחי מצוה אינן ניזוקין? אבל פה שכיח היזיקא. זה שכיח שיש נחשים ועקרבים, ולכן הוא עלול להינזק. עוד דוגמה נוספת: יש קיר משותף לי ולשכן הגוי, אז אני דוחף את אצבעות בחורים בקיר לבדוק את החמץ. אל תבדוק, כי השכן יאשים אותך בכישוף ויעשה לך צרות גדולות. אבל שלוחי מצוה אינן ניזוקין? אבל פה שכיח היזיקא. השכן הזה הוא שכן מרושע. כאשר יש שכיח היזיקא אנחנו לא אומרים "שלוחי מצוה אינן ניזוקין". במסילת ישרים (סוף פרק ט) זה מבואר באריכות. ברור שכשנכנס מחבל ויורה בכל הכיוונים זה נקרא "שכיח היזיקא" ובזה גם שלוחי מצוה ניזוקין.



אמירת תהלים בלילה

ש: האם מותר לקרוא תהילים לרפואה בלילה?

ת: מפורסם שאנשים אומרים לא לקרוא תהלים בלילה, אבל זה לא מדוייק.

א. יש הדרכה לא ללמוד מקרא בלילה שמביא המשנה ברורה בסימן רל"ט בשער הציון ס"ק א. זה לא מובא בגמרא, לא ברמב"ם, לא בשלחן ערוך ואפילו לא במשנה ברורה. מהמקור אנחנו מבינים שזה דבר שאנחנו לא חייבים, זה מין חומרה על פי הנסתר. גם יש מדרש שמשה רבנו כשהיה במרום היה לומד מקרא ביום ותורה שבעל פה בלילה. על כל פנים זה לא דין אלא חומרה רחוקה, ואפשר ללמוד מקרא בלילה. ב. הרבה אומרים שמקרא זה תורה, אבל תהלים זה נ"ך. ג. לומר תהלים זה לא לימוד תורה, אלא תפילה. לכן יש שלושה טעמים מצטרפים.

כתב מרן הרב קוק באחד מתשובותיו: איזה אנשים טיפשים – במקום ללמוד תורה בלילה מתבטלים. זו לא כוונת רבותינו. לכן במקרה כזה בוודאי מותר. אגב בשבת לא אומרים תהלים על החולים כי לא אומרים תחנונים. אבל אם זה פיקוח נפש, כמו מקרים כאלה, גם בשבת אומרים תהלים. הרי בשביל חולה מותר לחלל שבת. אז מי שנמצא במצב כזה – אעפ"י שזה דין גמור שלא מתחננים בשבת – אפשר לומר תהלים.



ברכת הגומל ללומד במרכז הרב

ש: אני לומד בישיבת מרכז הרב, אבל לא הייתי הערב. האם אני צריך לברך ברכת הגומל?

ת: לא, לא היית שם.



דתיים-לאומיים נפגעים יותר

ש: למה דתיים-לאומיים נפגעים יותר על ידי הטרור מהחרדים? אולי זה איתות שיש טעות בדרך?

ת: ברשת הטליווזיה של חיזבללא – אל מאנר – הם אמרו שהפיגוע היה במכוון בישיבת מרכז הרב שמוציאה הרבה חיילים. ברור שחייל קרבי הוא נפגע יותר מחייל ביחידה תומכת – אעפ"י שגם הוא חשוב. ומי שבכלל לא הולך לצבא בוודאי שהוא נפגע פחות. ומי שהולך לגור במקומות מסוכנים יכול להיות שהוא יפגע יותר ממי שלא הולך לגור במקומות מסוכנים. הם פגעו בישיבת מרכז הרב כי היא מוציאה חיילים אמיצים וגיבורים. אז הם מפחדים- והם באמת צריכים לפחד. בוודאי שזה איתות, כי תמיד הרשע לוחם במקום שיש הכי כוח ומה שמאיים עליו.



לחימה ברשעים

ש: מי לוחם ברשעים, אנחנו או הקב"ה?

ת: הרי אם הקב"ה מנהיג העולם ראוי שהוא ילחם נגד הרשעים ואז אנחנו לא זקוקים לצבא. באמת שאלה טובה. הרי כתוב בתורה "בן עשרים שנה ומעלה יוצא לצבא". אז את שואלת בצדק. ובמלחמת עמלק משה רבנו אמר ליהושע בין נון: "בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק". את שואלת שאילה טובה – למה משה רבנו אמר ליהושע להילחם בעמלק? שד' ילחם בעמלק? וגם אם כן, כשהייתה מלחמת סיחון ועוג הרי משה רבנו עצמו הלך למלחמה. למה משה רבנו הלך למלחמה? וגם יהושע, בכיבוש הארץ, נלחם נגד שלושים ואחד מלכים. את שואלת בצדק – למה יהושע נלחם ולא ישב בשקט שד' ילחם? תשובה: בגמרא במסכת נדה (ע-עא) כתוב: מה יעשה אדם ויחכם? ירבה בישיבה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם? לכן יתפלל. גם הרבה עשו וזה לא הועיל להם. אלא הא בלא הא, לא סגי – לא די זה בלי זה. צריך גם ללמוד וגם להתפלל. כלומר ד' נותן לי תבונה אבל זה דרך העמל שלי. מה יעשה אדם ויתעשר? ירבה בסחורה. אמרו לו: הרבה עשו כן ולא הועילו? לכן יתפלל. גם את זה הרבה עשו וזה לא הועיל להם? אלא הא בלא הא לא סגי – לא די זה בלי זה. כלומר, מה שד' שולח לנו כסף זה לא אם יושבים בטל אלא ד' שולח ברכה על המאמצים שלנו. מה יעשה אדם ויהיו לו ילדים? יתחתן. הרבה עשו כן ולא הועילו? לכן יתפלל. גם הרבה עשו ולא הואיל להם? אלא הא בלא הא לא סגי – לא די זה בלי זה. צריך להתחתן וד' ישים ברכתו על הזוג. אותו דבר המלחמה. למה צריך להילחם, ד' ילחם? לא נכון. לא די זה בלא זה. אנחנו צריכים להילחם ואנחנו שלוחים של ד' להביא את הנצחון כמו שכתוב בתהלים מזמור יח (פסוק ל), "כי בך ארץ גדוד" – דויד אומר בך אני ארוץ בגדוד. מי שהולך למלחמה הוא השליח של רבונו של עולם.




דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים