76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


בקשי סליחה מהצבא

הרב שלמה אבינר | כו תמוז תשס"ח

מעייני הישועה בלק סח

גברת נכבדה, אם אמרת דברים נוראיים על הצבא, אני בטוח שאינך מודעת לכך, אך בכל זאת זה חטא של חוסר הכרת טובה לצבא ומתוך כך לריבונו של עולם.

לא נדון כרגע על דבריך ביחס למדינה, אלא רק ביחס לצבא, כגון המשפט: "צה"ל אינו עושה כלום, עובדה שאינו מונע פיגועים, בגלות היה טוב יותר".

על משפט כזה, צריך חרטה, עזיבת חטא וקבלה להבא, וגם כפרה, ומה הכפרה? לקרו מה קרה לנו בגולה, אולי נשכח ממך. דווקא לא אצטט מהשואה, אלא רק מגזרות ת"ח ות"ט. אביא מספר "יון המצולה" (מהדורה חדשה תשס"ד) לרבי נטע מהנובר. אפשר גם לעיין ב"צוק העיתים" לרבי מאיר משעברשטין וב"מגילת איפה" לגאון רבי שבתאי כהן בעל הש"ך, וכן ב" סליחה" לבעל תוספות יום טוב.

באותן גזירות ת"ח ות"ט כמאתיים אלף יהודי פולניה נרצחו במיתות משונות על ידי חמיל הרשע, המכונה חמליניצקי, שעמד ברא רוסים וקוזקים ויחד איתם טורקים. אך מלבד זאת, "הרבה אביונים שלא הניחום האומות לכנס לבתיהם ושכבו בראש כל חוצות ומתו מפני צינה ומפני רעב... ומתו באותם חולי יותר מן מאה אלפים נפשות, השם ישמרנו ויצילנו" (עמ' מט).

אגב, לפעמים בעת מצור, היו מוסרים את עצמן ביד האויב מפני הרעב הגדול שהיה במחנה פולין והיו אוכלים הסוסים והכלבים מפני הרעב" (נג).

זאת ועוד, "בכל מקומות שנעשו בהם הריגות נשארו כמה מאות נערים ותינוקות קטנים שהמירו ולקחו אותן היהודים מיד העכו"ם ביד חזקה, וכתבו לכל אחד קמיע(=פתק קטן) מאיזה משפחה הוא, על ידי דרישה וחקירה, ותלו הקמע על צוארו. והרבה נשים נעשו עגונות, והרבה אלמנות בשביל שנפלו לפני היבם שהלך למדינה אחרת ועשו להם גאוני הארך דארבע ארצות וציוו הרבה תקנות הגונות" (נו).

מרוב פחד לפעמים ברחנו משמועות שוא והפסדנו כל רכושנו "נתקיים בנו הפסוק ' ונסתם ואין רודף אתכם' (וירקא כו יז)... שלא היו רודפים אחרינו האויבים... רק המורא היה כל כך גדולה עלינו... עד שכל אחד היה סובר שרודפין... אחריו(לה).

ובקהילות נעמורב "הרגו ביהודים הרג רב, ונשים ובתולות עינו כרצונם, וקצת נשים ובתולות היו קופצין לבריכת המים הסמוך למבצר, שלא יטמאו אותן הערלים, וטבעו במים. וגם הרבה אנשים שהיו יכולים לשוט(=לשחות) קפצו לתוך המים ושוטטים(=שוחים) בוכי היו סוברין שינצלו מן ההריגה והיו היוונים(= אנשי חמיל המאמינם בדת הנוצרית - יוונים-פרבוסלביים) שוטטים אחריהם בחרבות ובאיתיהם(=של חקלאים) והורגים אותם במים וקצתם היו מורים(=יורים) בקני שריפה(=רובים) לתוך המים והרגום עד שנתאדם המים מדם הרוגים" (כג).

ובקילת קרעמניץ "לקח צורר אחד סכין של שוחט ושחט כמה מאות ילדים מילדי העברים ושאל לחברו אם זה כשר או טריפה? ואמר: זה טריפה והשליך לכלבים ואחר כך לקח אחר ופרע (=פתח) לבית השחיטה (=צוואר), אמר: זה כשר?ובדקוהו כמו שעושין לגדיים ולטלאים, וישאוהו במוט בכל רחובות העיר והכריז: מי רוצה לקנות גדיים וטלאים? השם ינקום דמם"(מז).

ובקילות פאריסלוב ובארישופקה ופרואטין ובארישפולי ולובען ולחוויץ "נהרגו על קדושת השם במיתות קשות ומרות. קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים. וקצתם קצצו ידהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ובסוסים. וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית, והשלכום בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם.והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדהם בחיק אמותם והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים. ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר, וחבטו בפניהם. וקצתם קרעו בטנם, שמו חתול חי בתוך הבטן והניחום כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בוהן ידיהם שלא יוציאו החתול החי מן הבטן.  ותלו הילדים בדדי אמותם. וקצת ילדים תחבו בשיפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אומתם שיאכלו מהם.  ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. ולא היה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם. וכל ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה, הרד וחנק. והרבה לקחו הקדרים(=טורקים ישמעלים) בשביה. ונשים ובתולות עינו ושכבו עם הנשים לפני האנשים.  הבתולות והנשים היפות לקחו לשפחות ולאופות קצת לנשים ולפילגשים(יז-יח).

ולסיום שני מעשה קידוש השם בקהילת נעמרוב:

"מעשה בריבה (=נערה) אחת יפת תואר ממשפחה מיוחסת ועשירה שנשבתה לקאזק אחד ונשאה לאישה. וקודם שבא עליה, אמרה לו בערמה שהיא יכולה לעשות בסגולה (=תחבולה רוחנית) שלא יזיק לה שום כלי זיין. ואמרה לו: אם לא תאמין לי, תנסה בזה. ירה בי קנה השריפה ולא יזיק לי. והקאזק בעלה היה סבור שאמת היא מדברת וירה בה קני השריפה לפי תומו, ונפלה ומתה על קידוש השם שלא יטמאנה הגוי, השם ינקום דמה".

"עוד מעשה בריבה אחת יפת תואר, הנשואה לקאזק אחד. בקשה ממנו שיקדשנה בבית תפילתם העומדות אחורי הגשר. ומילא רצונה, והוליכה לקבל הקידושין בבגדי מלכות ומחולות. כיון שבא על הגשר, קפצה לתוך המים ונטבעה שם על קידוש השם, השם ינקום דמם". (כד-כה).

אשרינו שאנו לא שם, אשרינו שד' מקבץ אותנו מארבע כנפות הראץ לארצנו. אשרינו שיש לנו צבא שבמסירות נפש מגן עלינו.



דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים