76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


צאן בלי רועה

הרב שלמה אבינר | כב תמוז תשס"ח

באמונה ובאהבה - תולדות תשס"ח

צאן בלי רועה
שאלה: יש לי הרגשה שאנו כצאן בלי רועה. בלי לרצות לפגוע באיש חלילה, אין לנו הנהגה מדינית ואין לנו הנהגה רוחנית. אנו מיטלטלים לכל עבר, דורכים במקום ולא מתקדמים. אני גם לא רואה רועה באופק. מה יהיה איך נצא מהמיצר?
תשובה: לו יהי כדבריך שאנו כצאן בלי רועה. אך באיזה צאן מדובר? צאן אדיר, צאן מוכשר, צאן נפלא!
מי עשה את בניין הארץ המופלא הזה עד כדי ביסוס כלכלי עצום? – הצאן. ברור שיש אנשים רבים בעלי זכויות בזה, אך מי שפעל ועשה הוא - הצאן.
מי עשה את שיבת ציון? – הצאן. ד' ישלם את שכרם של כל המעוררים ושל כל המארגנים, אבל הכתובת השלמה היא – הצאן.
מי הקים את המדינה בלי לקפח אף אחד? הצאן.
ומי עשה את מלחמת השחרור? – העם. ושאר מלחמות ישראל? – העם! ומי החזיר את התורה לארץ ישראל? – העם.
הכל – העם!
על הפסוק "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" (במדבר כד יז), מסביר אור החיים הקדוש שהמובן של שבט הוא קבוצה של אנשים, שמחוללת מפנה ומהפכה כמו אצל העמים. פעם איש יחיד מורם מעם, "כוכב מיעקב", היה המושך קדימה. עכשיו זה "שבט בישראל", כלל ישראל.
רש"י מביא משל של חז"ל על מלך שכעס, הרס את הדיר, סילק את הצאן והגלה את הרועה. אחר כך, המלך התפייס, בנה את הדיר והחזיר את הצאן. שאל הרועה שהוא דוד – כלומר המלך המשיח – מה אתו? השיב המלך שבוודאי הוא זוכר אותו (רש"י, תהילים ע א). כי קודם כתוב: "כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה" (תהילים סט לו), כלומר סתם יהודים, ולאו דווקא דתיים, הם שיפעלו לבניין הארץ, ישיבת הארץ וירושת הארץ. אחר כך "וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה" (שם סט לז), יבוא התור של יהודים יראי שמים, להתנחל ולשכון. ובסוף "למנצח לדוד להזכיר" (שם ע א), יבוא משיח.
הכל עשה העם. המנהיג שלנו הוא העם. ה"רבי" שלנו הוא העם, כלומר נשמת האומה. לכל אחד מישראל יש נשמה, ולנשמה עצמה יש נשמה, נשמת הנשמה, שורש הנשמה – נשמת כלל ישראל.
ודאי, אנשים גדולים פעלו מעשים גדולים ואנו חייבים להם הכרת טובה. אך אם הם לא היו כאן, ריבונו של עולם היה מוצא שליחים אחרים, כי הכוח, המרץ העוצמה, הגבורה, החכמה, המסירות, ההתלהבות – כל זה מן העם.
אותם גדולים פעלו מכוח העם, אותם גדולים היו שליחים נאמנים של עם, אותם גדולים חשו את החיים שבעם. הם קיימו: "צאי לך בעקבי הצאן" (שיר השירים א ח).
לכן אני אוהב אותך – העם שלי, אני מעריך אותך – העם שלי, אני מלא חרדת קודש – העם שלי.
וכשאני אומר 'העם' – אני מתכוון: נשמת העם, השכינה השוכנת בעם, ומתוך כך העם ממש, העם הזה, עכשיו, הדור הזה, עכשיו (עיין מסילת ישרים סוף פרק יח).
היזהר ידידי שלא יקרה לך מה שכתוב: "נסעו מזה" (בראשית לז יז) ורש"י מסביר: "הסיעו עצמן מן האחווה".
נזכור היטב כי הכל מתחיל מ"אשר בחר בנו מכל העמים", נשמת ישראל, כלל ישראל, עם ישראל.


דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים