76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


עוד על לימוד תנך מתוך יראת שמים

הרב שלמה אבינר | יא כסלו תשע"ה



 

עוד על לימוד תנ"ך מתוך יראת שמים

[מ"באהבה ובאמונה"]

שאלה: קראתי את המאמר לפני שבוע על לימוד תנ"ך. אבל שמא יש כאן הגזמה וסערה בכוס מים. למשל, היתה הצעה לתלמידים ותלמידות לצייר אירועים מן התנ"ך על פי פרשנים, ובין השאר ציור של מיכאל אנג'לו שבו מופיע האל עצמו. אך כאשר מורה אחת התלוננה, הוסר הציור מן האתר, אז למה להפוך זאת לאירוע דרמטי?!

תשובה: לא היו אמורים להעלותו לאתר, גם בלי התלונה של המורה.

זה כן דרמטי. הגשמת האלוהות זה דרמטי. שמענו בעשרת הדברות: לא תעשה לך פסל וכל תמונה. אגב, חומר שהוסר מן האתר נמצא עדיין באתר אחר שלהם, בחמ"ד מחוז ת"א.

שאלה: יש רבנים שונים עם פירושים שונים, וכן כל מיני חוקרים עם פירושים שונים. מה רע בכך שיפרסמו את כולם? כל אחד יבחר את הפירוש הטוב בעיניו מתוך המלאי המוצע, ולא יחליט שיש רק אמת אחת, מה טוב לפרוס את כל היריעה וכל אחד ייקח את המתאים לו ואת האהוב עליו.

תשובה: משרד החינוך שלנו אינו תוכנית כבקשתך, אלא מוטלת עליו האחריות העצומה לבנות את התום ואת הקדושה של ילדי ישראל היקרים. לכן עליו להתהלך בדרך המלך ולא בנתיבים חריגים, גם אם אלה שמציעים אותם הם אנשים חשובים. לכן אין לנו ללכת אלא על פי הוראתה של תורתנו הקדושה: אחרי רבים להטות, הן רוב מניין, הן רוב חכמה  (שו"ע חו"מ כה ב הגה). ורוב חכמי ישראל וכן ענקי גדולי ישראל שוללים מכל וכל שיטה זו להכניס חולין וקל וחומר פסולים בתוך הקודש פנימה, אלא לבנות יראת שמים, ולהביט על גדולינו שבתנ"ך מתוך חרדת קודש. ויש לצרף לחכמי דורנו את חכמי כל הדורות הקודמים, שהם כאפס לעומתם.

שאלה: אנו רוצים שהמקרא יהיה רלוונטי לתלמידים, שהם יתחברו אתו. אז למה לא ליצור פירושים חדשים שמקרבים אותו אל הטקסט?

תשובה: כי אז הוא אינו לומד את המקרא אלא הוא לומד את עצמו. רלוונטיות? – ודאי, אך רלוונטיות למה? לצלם אלהים עליון שבאדם, לסגולת נשמת ישראל, או ליצרים השפלים שבאדם.

ונביא כאן מדברי הרב יהודה ליאון אשכנזי מתוך הספר פירורים משולחן גבוה עמ' 23:

 

"פרשנות מהי?

ישנן שתי תפיסות ביחס לשיטה הפרשנית. א. הפרשן סובר שלטקסט אין משמעות הגיונית, לכן הוא משליך עליו פירוש, כדי להעניק לו משמעות שלא היתה קיימת בו לכתחילה. אך סוף סוף זו השלכת המחשבות של הפרשן על הטקסט. לא זו דרך הפרשנות המסורתית.

ב. על פי הגדרתה המסורתית, עניינה של הפרשנות הוא להעביר ללומד מסורת השמורה בזיכרון אשר נאבדה אצל הרבים. היא מוסרת את הגישה הראשונית אשר בלעדיה אין שום אפשרות להבין דבר.

בתרבות הכללית, הנחת היסוד הפרשנית האוניברסיטאית היא שלטקסט אין משמעות עצמית אלא רק המשמעות שהפרשן נוסך בו.

ההגדרה המסורתית היא שהאמירה הנלמדת אינה ניתנת להבנה אלא על ידי מי שלכתחילה ספג בעומק זכרונו את התרבות המתאימה והשייכת לאותה אמירה.

אנשים נוטים לחשוב שספרי הפרשנות שהולכים ומתווספים למקור, מוסיפים חכמה ודעת. לדבריהם, המודרנים יודעים יותר מהקדמונים, וריבוי הספרים הוא סימן לתוספת חכמה לעומת המקור. זו הזיה.

בתפיסה המסורתית, זה בדיוק להפך: משום שאנו יודעים פחות אנו זקוקים ליותר ספרים..."

"המקרא מלמדנו.

המקרא הוא שמלמדנו, לא אנו מדובבים אותו. שהרי המקרא מלמדנו דבר, שבכוח המחשבה והמוסר שלנו לא היינו מגיעים אליו. המקרא עומד תמיד מעל היכולת המוחלטת של השכל האנושי. ברגע שהבנתם זאת, גיליתם את הגישה הנכונה ללימוד תורה: הפסוק מלמדנו. הוא מודיעני מה עלי לדעת, לא להפך, שאני מדובב אותו. לכן אם יש מחלוקת בינך לבין הפסוק, דע לך מראש שהפסוק צודק. וכל זמן שלא הבנת במה הוא צודק, לא הבנת כלום. נדמה לי שחוויתם נקודה זאת די הצורך. בכל זאת אביא לכם מדברי הגמרא בנדון. מעשה בחכם שסיפר מה למד מרבו: הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים (סנהדרין סח א). איני יודע אם אתם תופסים את המשל הזה, אך דעו לכם שזה לימוד התורה."

 

 



דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים