76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


דרך ארץ קדמה לתורה

הרב שלמה אבינר | י כסלו תשע"ה



דרך ארץ קדמה לתורה

[פתיח לשו"ת רדיו – עריכה: רותי סופר]

 

כידוע קיימת מחלוקת, האם יתרו בא לפני מתן תורה או אחרי מתן תורה. ע"פ סדר התורה יתרו בא לפני מתן תורה. אם כן, מי שיסבור שיתרו הגיע לאחר מתן תורה יצטרך להסביר מפני מה כתבה התורה שבא לפני כן.

יתרו היה חכם גדול מאד: "עתה ידעתי כי גדול ד' מכל האלהים" (שמות יח יא). יתרו ידע דברים רבים. חז"ל אומרים, שלוּ היה אדם אחר אומר אותם דברים, היו לועגים לו: הכיצד? וכי אתה מכיר כל אלוקים? אך יתרו באמת הכיר! (רש"י שם). הוא חקר והכיר כל ע"ז שבעולם. שהלא אנו רואים שעצת יתרו: "ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות וכו'" (שם כא), התקבלה. אכן, עצה מאד הגיונית, מאורגנת, שיטתית וטובה.

אך, לפני מתן תורה חשוב לזכור ש"דרך ארץ קדמה לתורה" (ראה ויקרא רבה ט ג). מה פירוש דרך ארץ? הגיון אנושי, מוסרי. לכן כותב מרן הרב קוק שהתורה אינה סותרת את כל שערי הבינה הטבעית של המוסר הטבעי אלא היא נבנית על גביהם. דרך ארץ במובן של דברים ישרים, הגיוניים – היא קדמה לתורה. לכן באמת לא ניתנה התורה מיד למשה רבינו אלא רק לאחר 2448 שנים. רק לאחר המוסר האנושי, הבינה הטבעית וההגיון אפשר לקבל את התורה.

התורה לא ניתנה לסכלים. אדם סכל שילמד תורה, הדבר לא יועיל לו מאומה. סכלותו תסלף כל שילמד בתורה! וכך גם לא ניתנה התורה לאדם שאינו מוסרי, שאינו ישר. היעדר היושר תסלף את כל תורתו שלמד. לכן חייבים לפני לימוד התורה ליישם את שערי המוסר הטבעי ועל יסוד זה לבנות את המוסר האלקי.

כמובן, גם הקיצוניות ההפוכה איננה טובה: לומר: "אין לי צורך בתורה! די להיות ישר, הגיוני, אנושי וחסל", היא אמירה איננה נכונה, אמנם קודם אמרנו: "אם אין דרך ארץ אין תורה", אם אין לך קומה א', אין לך על גבי מה לבנות קומה ב'. אך גם "אם אין תורה אין דרך ארץ", כלומר, 'נתקעת' באמצע הדרך! אתה כלל אנושי בלבד. זה יפה מאד להיות כלל אנושי, אבל לשם כך ישנם העמים, ישנם הגוים. אסור לנו לצמצם את התורה לעניין הגיוני-כלל אנושי. התורה היא לעילא לעילא מזה.

אם כן תיתכנה שתי טעויות: לדלג על האנושי, ואז לצערנו, גם התורה מסתלפת, או להוריד את התורה עצמה לאנושי – ואז בעצם הפסדנו את התורה.

שתי התקלות חמורות הן. למשל, ישנם לצערנו אנשים 'דתיים' אבל הם אינם 'אנושיים', וזה יוצר הרבה חילול השם. הם לא אנושיים, לא מוסריים, לא הגיוניים, אזי בודאי גורם הדבר הרבה חילול השם. כך גם ישנה סכנה הפוכה, כמעשה הרפורמים שאמרו: כל הדברים האלקיים, המיוחדים הללו שבתורה, הם מיותרים, זה מכביד, זה מיושן. יש להיפטר מהם, יש לצמצם את התורה לדברים האנושיים, וכן הלאה.

נחזור לענין הראשון שפתחנו. כתוב בפרשת האזינו: "עם נבל ולא חכם" (דברים לב ו). בוודאי, מי שנבל אינו חכם, זה פשוט, אך מה שמפליא הוא תרגום אונקלוס: "עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו". מענין. "עם נבל" הוא מתרגם: "דקבילו אוריתא", עם שקיבל תורה. "ולא חכימו" – ולא חכם. זה מובן, אך מדוע אונקלוס מתרגם: "עם נבל – עמא דקבילו אוריתא", כיצד אונקלוס מתרגם שעם נבל הוא העם שקיבל את התורה?

פשוט מאד – כי הוא רק "קיבל תורה"! אבל לא היתה לו דרך ארץ שקדמה לתורה. לכן לצערנו הרב, הוא "נבל". התורה שלו אינה בעלת ערך. הוא קיבל תורה, "עמא דקבילו אוריתא", אבל לצערנו "לא חכימו", אין לו בינה טבעית, אין לו יושר טבעי.

לכן חזק ונתחזק. נתחזק במוסר הטבעי ובבינה הטבעית הקודמים לתורה, ועל יסוד זה נזכה בתורה עצמה, שהיא לעילא לעילא ולעילא.

 

 



דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים